הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
אימי תמיד אמרה שניתן למסור ברכות לשנה טובה עד סוכות. אז הינה אחת אחרונה ועוד קשורה לטבע. בפעם הראשונה שראיתי ליד הבית שלי דררות, אני מתביישת לספר, התקשרתי לארגון צער בעלי חיים. חשבתי שהם בטח נמלטו מגן החיות הקרוב וחששתי לגורלם בנוף שלנו. האישה בצדו השני של הקו אמרה לי בקול יבש שהם אינם מתעסקים עם בעלי כנף. ימים ספורים לאחר-מכן אמרה לי בתי שרחלהמורהלמדע הסבירה להם שאכן מדובר בציפורים זרים לטבע שלנו שככל הנראה שוחררו אליו על-ידי יבואנים לא-אכפתיים. הם ציפורים מאד אגרסיביים, היא המשיכה, ומפריעים לזנים המקומיים להתקיים. וואלה, אמרתי לעצמי, אגרסיביות היא אינה תכונה אנדמית למזרח התיכון אלא עוף זר? הנה אם כן הברכה שלי לשנה הבאה ובכלל – שתעוף מפה כבר.
חג שמח 
רעיון נפלא, שהאגרסיביות היא עוף זר באזרונו!what an
insight
אצלנו בשכונה יש תמיד דררות. הן מגיעות מהצפארי בפארק הירקון, ששם הן גרות בעיקרון, ולשם הביאו אותן מהודו או מאפריקה כנראה.
הם מגיעות לשכונה שלי משם, מרחק תעופה של עשר דקות בוודאי. הן מקסימות ויפות, אפילו שהם רעשניות. גם העורבים אוהבים אותן כל נראה. רק החתולים שונאים את הרעש שהם עושים ואורבים להן שעות בחלון.
בקיצור, דו קיום למרות הכול.
אמן ואמן
הדררות אמנם זרות בארץ אך אינן מפריעות, אלא למי שהרעש שלהן מפריע. לעומת זאת הגיעו לארץ צפורים אחרות שגם הן נמלטו מהצפארי בפרק הירקון ואלה המיינהץ הן שומרות על זוגיות כל חייהן אך תופסות את מקומן של צפורים מקומיות.
ראיתי פעם דררה אחת (היא לא ראתה אותי) מועדים לשמחה אומי
מה זה דררה?
סוג של תוכי נפוץ מהקטנים הירקרקים האלה
ברכה עם הרבה חומר למחשבה.
מילא הדררות. אבל מה נעשה עם כל הבררות?
:)))
(ברכה מצויינת לשנה החדשה, אומי. לו יהי ואשרי המאמין).
הדררות הפכו לציפורי חופש בישראל לאחר שנמלטו מכלובים, ודווקא בטבע הן התרבו במספרים גדולים. היום הן חלק מנוף בעלי הכנף, הן פטפטניות כפייתיות אבל חמודות.
תודה רבה – אני מאד נהנית מן ההערות. חג שמח. א.