אבא

מכיפה לכיפה

את הימים האחרונים, בילינו בהכנות לטקס מעבר שלנו –  הגיוס של הבן הבכור. לקראת האירוע, חתן השמחה החליט לספר את עצמו. אבל הוא עשה כן עם מכונת גילוח דרום אפריקאית, ויצא מזה בלי שיער בכלל. כעת נותרה השאלה איך להדביק את הכיפה לראש, כלומר, מבלי להזדקק לסיכת בטחון.   השכם בבוקר למחרת, פגשתי את הפתרון בו בחר הבן, בצורת כיפה ...

קרא עוד »

והיית לנו לעיניים

"וַיֹּאמֶר, אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ: כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ, חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְהָיִיתָ לָּנוּ, לְעֵינָיִם." (במדבר י', לא) היום נופלת האזכרה הרביעית של אבי זיכרונו לברכה. הוא נפטר בפרשת יתרו ובזמנו, מצאנו משמעויות מפתיעות לצורך העניין. לדוגמא, גם אבי היה "אבו אל בנאת" ועל יתרו נאמר שנכדיו היו פונים אליו בתור "אבא" ואצלנו הנכדים קראו לאבא שלי Daddy. עברו ימים והתיישבתי פעם ללמוד ...

קרא עוד »

לפני מות

הוריי גססו על פני שנים בעוד החיים שלי ושל אחיותיי פחות או יותר הסתדרו סביבם, ולמרבה האירוניה, זאת הסיבה שלא ממש נפרדנו מהם אלא הם מאיתנו, לאט לאט הלכו ונסוגו מפנינו, מול העיניים. עם חמי, לעומת זאת, נוצר חלון של זמן בין החיים לבין המוות שבו ניתן היה לברך בשלום. אני עצמי הצלחתי לבקש ממנו סליחה ומחילה ולהודות לו על ...

קרא עוד »

שוב שם

כשהחלה הלידה האחרונה שלי, הייתי כבר מנוסה. לכל ציר, היתה לי איזו תנועה מלווה שעזרה לי לעבור את הכאב ובה בעת לנצל אותו במטרה לסייע לתינוק לצאת לאוויר העולם. הנה אני נשענת על המעקה, הנה אני נשענת על הכיור, הנה אני עושה פיסוק עם הידיים תלויות למעלה. עברו כמה שעות טובות בהן התמודדנו, אני והתינוק ובאמצע, גופי המגודף ומתפתל, כאשר ...

קרא עוד »

מתגעגעת

החלק הכי נחמד בקרוז היה שלושת הימים שלנו בברסלונה לאחר מכן. על ההגעה, כמה צעדים מן הדירה ששכרנו, מצאנו אתר תיירות. לא ידענו מה זה. הדבקנו את הילדים למסך טלוויזיה דוברת ספרדית והלכנו לברר. הוא נקרא Palau or Palacio Güell , ארמון שבנה Antoni Gaudi עבור פטרונו, Eusebi Güell. יאללה, כולם באים! מכל האנשים שלא ציפיתי לפגוש בברסלונה, היו אלה הוריי, ...

קרא עוד »

Into the Night

Into the night I know I should have stayed with you the night before you died I know you squeezed my hand that night though no-one said you could I knew that you were asking me to stay the night I knew it as you grasped I knew it as I told myself it could not be I knew it ...

קרא עוד »

ציירי לך זקן

    בבוקר על המיטה, בערימת הבגדים הנקיים שהכין לי זוגתי, ראיתי זקן. לבן היה, עם גומי מאחור, גר בארגז התחפושות, אינני יודעת מה חיפש אצלי. החלטתי לנסותו. העליתי אותו על פני, ניגשתי לראי ומי ראיתי שם? אבא שלי. נבהלתי.           

קרא עוד »

סיכום דברים

חג העצמאות היה לי סוג של סיכום דברים. הדברים קרו כי נפתח לי לאחרונה חלון בזמן וניצלתי אותו על-מנת לפשפש בניירת שהותירו סבא וסבתא שלי מצד אבא. המסמכים הטיסו אותי למקומות שלא תיארתי לעצמי. במידה מסוימת, אפשר לומר שעשיתי טיול שורשים מבלי לקום מן הכיסא.     תרצו עוד פרטים אגיד שהשילוב של כתובות אמיתיות ומפות וירטואליות אפשרו לי פחות ...

קרא עוד »

דברים שרואים משם

    כמו אנשים אחרים רבים, גם אבא שלי, ככל שהזדקן, החל להתקשות לראות מקרוב אלא שלטענתו הבעיה כלל לא היתה בעיניים שלו אלא בידיים, שלא התארכו דיין.  

קרא עוד »

עם אבא

    עם אבא זה קצת יותר מסובך. עולם ומנהגו, הוא פחות נכח. אולי בגלל זה קולו נשמע בי לרוב בהקשרים דתיים, בקידוש נאמר ובעיקר בקדיש. כשאנחנו מתאספים בבית הקברות, כמו שהיינו עושים מדי יארצייט של הוריו, אני רואה אותו נעמד בקרבת הקברים, נוגע עם אצבעות ידו בקצה המצבה ומדקלם את המילים. עכשיו כשהגיע תורי לעשות כן, הוא התמקם עמוק ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר