בליל שישי אנו נוהגים לשיר קבלת שבת ביחד בסלון. לקראת הסוף, בא השיר "צדיק כתמר יפרח" ומי שמכיר, הוא מסתיים בצליל אחד ארוך ויפה אותו ניתן לפצל לכמה קולות. אחר כך, בא המזמור האחרון לסדרה, קצר וקצבי. "אני שמחה שיש עוד שיר, פחות מפואר ועצום, שבא אחרי ומסמן את סוף החלק הזה של התפילה," אמרה פעם הבת הגדולה, "זה 'יותר ...

לא הסתרתי את העובדה שלצד האבל אתו נאלץ המשפחה שלי להתמודד לאחרונה, היה גם החולי הפרטי שלי, ובעיקר הפגיעה ביכולת שלי ללכת, אתגר שלא ציפיתי להתמודד אתו. זה לא דבר של מה בכך, להיות כלוא בבית ימים שלמים ואם כבר לצאת, אז בסיוע בני משפחה ובמקרה הרע, מקלות הליכה ומוניות. בפועל, לקחתי מונית פעמיים ושתי הנסיעות היו תרפויטיות להפליא. בפעם ...

Just me and a grin in a tree (about a week in the life of a mid-life crisis) What happens to a dream deferred? Does it dry up Like a raisin in the sun? Or fester like a sore– And then run? Does it stink like rotten meat? Or crust and sugar over– like a syrupy sweet? Maybe it just ...

במהלך שיחה על נושא לא קל עם הבן הגדול הוא פולט, אמא, אני לא ממש מבין, כל הסבל הזה, מי שמסוגל לברוא את הרע הזה חייב להיות …." אני נדהמת מן התגובה ומעצם השאלה. אני עונה לו שזהו אחת השאלות הפילוסופיות האולטימטיביות שרבים וטובים ממני נתנו לה את הדעת במשך דורות וקטונתי מלהוסיף את מחשבותיי לעניין. אבל לא מפסיקה לחשוב ...