הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
אתמול הייתי בהרצאה של לא אחרת מקתרין מקינון. בפעם הראשונה שנוכחתי בהרצאה שלה הייתי המומה. לא מדברי החכמה שחילקה ולא מהניתוח הנקי והקולע של המציאות שהציגה – לזה ציפיתי. דווקא יופייה הלם בי. אני חייבת לכתוב על זה בבלוג, אמרתי לחברה שלי בהתרגשות, תחשבי איך הוא סותר את ההנחה הרווחת שאישה יכולה להיות או יפה או חכמה אבל לא את שניהם גם יחד (ראו את הבדיחות מסוג הבלונדיניות כהדגמת הרעיון). בכל זאת חברתי הרימה גבה: דווקא על יופייה של קתרן מקינון את רוצה לכתוב? אז ירדתי מהעניין, שמא בעצם העלת הנושא תתבצע אותה רדוקציה של האישה מאדם לאובייקט (מיני) ממנה מקינון עצמה מזהירה. אבל עתה, לאחר ששוב הוקסמתי על ידה — למעשה זה לא יופי פר סה אלא משהו חזק מאד הטמון בנוכחות הפיזית שלה — כבר אינני מצליחה לעמוד בפיתוי. הרי להימנע מלדבר על הופעתה החיצונית גם זה לפצל ולפרק אותה כאדם, הלא כן? מחשבה אף יותר טורדנית נוגעת בשאלה האם יופייה לא תרם להצלחתה? אמנם יש להניח, אמרה החברה, שמקשיבים לה יותר מאשר הקשיבו לאנדריה דוורקין.
FYI: פרופ" קתרין מקינון היא משפטנית פמיניסטית אמריקאית מבריקה שידועה בעיקר עקב תרומתה למלחמה נגד הטרדה מינית ופורנוגרפיה, לפעמים בעבודה משותפת עם עמיתתה הכריזמטית והידועה בזכות עצמה, אנדריה דוורקין (ז"ל).
קשה לעמוד בפני יופי. זו חולשה של כולנו.
נכון דווקא לדבר גם על היופי, כי גם בקשר אליו יש דעות קדומות והענשה ליפה, אי אפשר הרי שתהיה גם חכמה, לא זה יותר מדי… יפה כתבת אומי
וואו. לא ידעתי שהיא בארץ. ושהיא יפה. ומותר לכתוב שהיא יפה – אני עייפה מכדי לנסח לזה הצדקה פמיניסטית אבל בטוח אפשר.
מזדהה לי. היא מדברת מטעם מרכז לייפר בקרוב נדמה לי…
היי אומי
תודה על שיתוף בחויות שלך
מעורר מחשבה
להתראות
טובה
תמיד הערצתי את הרצל על כך שהיה כל כך יפה ומצליח ובכל זאת נחלץ למטרה אלטרואיסטית! כך גם האשה היפה הזאת, יכלה לעשות חיים בלי לנקוף אצבע בשביל כלל הנשים. כל הכבוד!
אני מאד מודה לכם על ההערות ומסכימה איתן. סבינה, הדוגמה של הרצל — מקסים. נכון, יופי זה מתנה אבל בטח לא תמיד קל לשאת אותה ויש אנשים שמצליחים בכל זאת לשאת בה בתבונה!
אין תורך להתנצל על ההתפעלות מהיופי.
לעניות דעתי – אם יש אלוהים (במתכונת ה"מקובלת" כיוצר העולמות) – הרי שפאר היצירה שלו הוא האישה.
עכשיו אלך לחקור יותר לעומק מי זו קתרין מקינון.
אז אני את שלי עשיתי!
מתי ניפטר מרעיונות משונים כאלה, אומי? ברור לכל שהגוף האנושי הוא אובייקט אסתטי ומיני.
רק מה שעם הגוף יש גם רוח והיא – יותר מכל – אנחנו.
לפעמים נהנים מהגוף, לפעמים סובלים ממנו, ומי נהנה או סובל? הרוח.
למה להתווכח עם המציאות?
אני איתך אמיר — זה מה שהרגשתי בסופו של דבר, שא"א להתווכח עם המציאות, לכן צריכים להודות בה ולהתמודד איתה, פנים מול פנים, גם אם הפנים יפות!
על מה היא דיברה – ואיפה? שמעתיה לפני חודשים אחדים באוני" העברית, היא דיברה על האתיקה המגדרית של בתי משפט בינלאומיים – והיא אכזבה מעט בחוסר הרדיקליות שלה, יחסית לספריה. אולי מחשבתך נדדה והתמקדה יותר מדי בנוכחות הפיזית שלה מסיבה דומה (קצת התאכזבת/ השתעממת מדבריה)?
הי תמר. היא דיברה בסמינר של הפקולטה למשפטים בנושא הקשור ל- hate speech ורצח עם ברואנדה. עניינים מגדריים הוכנסו למעשה רק בדלת האחורית. בין כה וכה, מאד נהניתי והתרשמתי מדבריה. אולי תנסי שוב? א.