אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

בימת אירוח – מה משותף למריה מגדלנה ולכלבה בשם משי

הפעם תתארח כאן חברתי הטובה יעלי, שקרה לה מקרה שכנראה יכול לקרות רק בירושלים ההזויה. מיועד לכל בעלי הכלבים או אוהבי הכלבים או שניהם, לסתם אנשים שאוהבים בני אדם, וגם לאלו שלא, אבל שואפים שזה יקרה להם ביום מן הימים 🙂 בקיצור, לכולם. הבאתי כאן כמעט כלשונו: משי, כלבה חומה, קטנה מעורבת, עם "נגיעות" של פקינז, היא בת בית שובבה, ...

קרא עוד »

השיחון השלם לאיש/ת המאפייה המתחיל/ה

     קיבלתי כמתנה שיחון עברית-איטלקית.  כבר זמן רב שמתחשק לי ללמוד קצת שפות.  קודם היה זה קרייבינג לאיטלקית, ואחר כך הפך לחשק ללמוד צרפתית. מיד השלמתי בעצמי את המתנה וקניתי גם שיחון עברית-צרפתית כולל דיסק מוקלט.  רצתי הביתה בהתלהבות.  לכבוד השיחון המכובד פיניתי את השולחן הלא ייצוגי מכל ניירותיו, ובידיים רוטטות הפעלתי את הדיסק וישבתי הומייה כשידיי אוחזות בשיחון ...

קרא עוד »

יומולדת משרדי ועוד כמה דברים

        חשתי הקלה גדולה משעבר היום ההוא. מאז ומתמיד הרגשתי לא בנוח, לחוצה ואפילו מדוכדכת ביום ההולדת שלי, על אף שמדובר בתאריך די אקראי. כמה שאני מנסה לא לשים על היום הזה, אני תמיד מרגישה באותו יום שזה צריך להיות היום ש-ל-י. עד כאן יכול היה להיות בסדר. הבעיה שהיות יום היום ש-ל-ך, יכול ליצור לחץ נפשי ...

קרא עוד »

מתי טוב

  פוחדת מהעצב, עצובה מהפחד. אומרים שאם הייתי  בפחד פוחדת ובעצב עצובה, מצבי היה הרבה יותר טוב.  

קרא עוד »

חלב חם

    עכשיו את שופעת. אחרי שהנחת את הזרדים משתי ידייך הקפוצות תדיר, שתי ידייך אלו, שכבר לא מקוששות דבר שנים. לא לפני שהתחננתי למגעך החם והאוהב, התקפלתי ברכות, נמסתי אל הערוגה של שתי ידייך אלו וחיכיתי. את הנחת את הזרדים משתי ידייך הקפוצות תדיר, (אולי רק כי עייפת לרגע מלקפוץ את עצמותך), ושפעת אליי מאד בטוב ואהבה,  ששמחתי בשבילך ובדרכך ...

קרא עוד »

באולם הזה של הקולנוע

      שמנו עין על הסרט ההוא כבר לפני כשבוע-שבועיים, ועתה חדלו התירוצים, כבר ישננו כדבעי, היינו אצל ההורים, התפייסנו ורבנו שוב, עוד קפה כושל וערב ויום שלמים בבית, והנה אנחנו בקולנוע. מזמן כל כך לא הלכתי לסרט בחוץ, יש לי כבלים ויש מחשב ואני לא כזה מתה על סרטים, הספיקו לי השנתיים ההן כמנויית סינמטק, מאז אני לא מסוגלת ...

קרא עוד »

את פיסה של אמנות (la boheme)

      (זו גרסא שעלתה לי בראש היום כששמעתי את הביצוע של אזנבור ב 88FM). אפשר לזמזם בפזמון במבטא הראוי, בכדי לטעום. את פיסה של אמנות / תרגום חופשי ל La Boheme בביצוע שארל אזנבור ————————————————————————————— היו זמנים במחוז המונמרט הצעירים של היום לא יבינו, איך פרחי הלילך שטיפסו ועלו הציצו אל בין חלוננו. ובביתנו הקט, בקן החמים, שם אהבנו מעט. ...

קרא עוד »

יכולה להיות

      (מבט על) במה עסקינן אתן נמלים, אני – עצובת בוקר. כל הזמן פחד מאז ועולם – נחש מכיש מכיש נח. נוזל צהבהב מתפשט בעורקים אני מפסיקה. אני מפסיקה. עושה כלים, אוהבת. הזמן נותן זמן. איך יכול להיות קודם כך עכשיו ככה, יכולה להיות.        

קרא עוד »

תשאירי את הזיתים

      הלכנו להופעת ג'אז. משהו קליל, כייפי. היינו צריכים לשמח את עצמנו. מקום שלא הייתי בו שנים רבות, ישבנו וגם טיילנו בין האנשים, אפילו צילמתי פה ושם. באיזשהו שלב תמיד מגיע הרגע שרוצים לאכול. גם לשתות, אבל בעיקר לאכול. בכלל, רעב גדול אוחז בי לאחרונה. התיישבנו לשולחן, הזמננו, הגיע (לא לוקחת כלום כמובן מאליו). אכלנו בכל פה. ואז ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא