בננות - בלוגים / / את פיסה של אמנות (la boheme)
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

את פיסה של אמנות (la boheme)

 

 

 

(זו גרסא שעלתה לי בראש היום כששמעתי את הביצוע של אזנבור ב 88FM).

אפשר לזמזם בפזמון במבטא הראוי, בכדי לטעום.

את פיסה של אמנות / תרגום חופשי ל La Boheme בביצוע שארל אזנבור
—————————————————————————————

היו זמנים במחוז המונמרט
הצעירים של היום לא יבינו,
איך פרחי הלילך שטיפסו ועלו
הציצו אל בין חלוננו.

ובביתנו הקט, בקן החמים,
שם אהבנו מעט.
עם כלום באמתחת,
למדנו לחלום:
אני מורעב כמו כלב,
את מדגמנת בעירום.

הבוהמה, הבוהמה,
כך זה היה – אני בעננים.
הבוהמה, הבוהמה,
אכלנו רק כל שני ימים.

בקפה השכונתי
ישבנו קומץ אנשים, מחכים שתבוא תהילה.
קצת אומללים, בטננו ריקה
אבל בלב תקווה ירוקה.
כשמכרנו תמונה תמורת ארוחה,
במסעדה בה ישבנו,
מסביב לתנור הקראנו שירה,
וככה החורף חלף.

הבוהמה, הבוהמה,
כך זה היה – את פיסה של אמנות.
הבוהמה, הבוהמה,
בכל אחד ניצוץ של גאונות.

לעיתים מזומנות
לפני כָּן הציור
לילות לא ישנתי.
מלטש ועובר על קווי התמונה:
צל שדך, קו מותנך,
רק בבוקר הנחתי,
אל מול דמותך הישובה אל קפה בחלב,
עייף ומרוצה אליי הייתי שב,
והכל כי אהבנו כל כך.

הבוהמה, הבוהמה,
כך זה היה – היינו בני עשרים.
הבוהמה, הבוהמה,
חיינו על עסקי אויר.

לפעמים אני, תוך כדי שוטטות,
פוסע אל עבר שכונת הילדות,
ולא מזהה שום קיר או רחוב
שיעידו על מה שהיה.
אל קצה מדרגות מטפס,
את הסטודיו שלי מחפש, אך לשווא.

בעיצוב חדשני,
נראית לי מונמרט עצובה ובוכה,
ופרחי הלילך נעלמו ואינם.

הבוהמה, הבוהמה,
היינו צעירים עם שגעון גדלות.
הבוהמה, הבוהמה,
כל זה איבד כל משמעות.

הנה היוטיוב עם הביצוע האדיר של אזנבור:

http://www.youtube.com/watch?v=jg8YpMJ1uAY

 

 

 

36 תגובות

  1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הרגת אותי.

    רק את מסוגלת לשחוט כך פרות קדושות.

    • רונית בר-לביא

      תודה, סוס.
      יש לך טעם 🙂

      הגרסא המלא החתרנית, בקרוב אצלי.

    • רונית בר-לביא

      אגב, סוס,

      לא הרגשתי ששחטתי פרה קדושה, כי:
      – לא נראה לי שמדובר בפרה קדושה, הוא לא כזה מיין סטרימי.
      – לא רציתי לשחוט, אלא לעשות מחווה לאמן המדהים הזה …. וגם לכותב.

  2. לי עברון-ועקנין

    אוי רוניתי. זה מעולה. תודה שהצחקת אותי לעת ערב מיוגעת.

    • רונית בר-לביא

      הי, לי, תודה רבה!

      אני נהניתי לכתוב ונורא צחקתי היום כששמעתי.

      שיניתי כאן כי זה לא נקרא ככה לרוב האנשים וגם אני אוהבת מאד את הביצוע המקורי.

      אני אצור גרסא מלאה חתרנית למי שירצה.

  3. כמה נחמד שהכנסת את השיר האהוב הזה אל יומי… וגם נעמה לחשוב עליך מקדישה שבת גשומה בירושלים לתרגום השיר הפריסאי.

    • רונית בר-לביא

      הי סבינה מתוקה, תודה.

      אני לא רוצה להרוס את הרומנטיקה,
      ממש לא היה גשום בירושלים, כל השבוע.

      היה נעים למדי.

      לעומת זאת בפעמיים שהייתי בתל אביב השבוע ירד גשם זלעפות כזה, שתוך דקה מאוטובוס למונית נרטבתי לכל היום, כולל נעלים …

  4. מעולה, הרוניתה.

    רוצים גם את הגרסה החתרנית.

  5. איריס אליה

    רונית יקרה, האוזניות שלי לא עובדות (אני יודעת שאני נודניקית. ממש סליחה.)ואין לי את המקור. ואני לא זוכרת באיזה שיר מדובר. אז אוכל להגיב כשאתקן את המחשב הלא מתחשב שלי.
    בכל מקרה, חג שמח ומואר וחם.

    • רונית בר-לביא

      איריס יקרה,
      חג שמייח גם לך,
      עם או בלי חומר לסופגניות 🙂

      וטוב קצת גם בלי אוזניות, יותר שקט 🙂

      מה שכן, אני בטוחה שאת מכירה את השיר, לכשתשמעי ..

  6. דווקא טוב ויפה ככה, רונית. קודם פשוט פסחת על שתי הסעיפים – לא הנה ולא שמה.
    מחכה לקרוא את ה'יא בהיימה' החתרנית שלך 🙂

    • רונית בר-לביא

      נכון, אמיר,
      אתה מדייק לגמרי.

      זה היה לא לכאן ולא לכאן, ולכן הלכתי על הגרסא הרצינית.

      תודה.

  7. היו ימים .שיר אהוב, והיום יש כמו שכתבת בהתחלה לה בהיימה:)))
    תודה שהבאת ,רונית
    ושארל אזנבור מתנגן לי על הבוקר ובזכותך שמעתי גם את "נאטלי" אהובתי

    • ומונמארטר גם אהובתי ,אפילו כתבתי עליה פעם ספור(בקובץ הראשון) על "מדרגות מונמארטר"

    • רונית בר-לביא

      חנה מקסימה,
      את צודקת, היום לעומת אז,
      בוודאי מבחינה חומרית,
      למרות שבכל דור אומרים ככה,

      שלנו כנראה הכי בהמי 🙂

      תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.

  8. אהוד פדרמן

    הגירסה המתוקנת טובה לעין שיעור מקודמתה. ואיני מקבל את הגדרת ה'צדקנות' שאת מיחסת למבקרי הגירסה הקודמת (עליהם אני נמנה). הרי אם היית בטוחה ב'צידקת' תרגומך היית משאירה אותו ומגינה עליו בחרוף מקלדת.

    ביקורת ענינית, רונית, יכולה לבוא ממקום בונה וזה היה מקורה, מבחינתי לפחות.

    אשר לגירסה חתרנית, יש לה בהחלט מקום אך אז צריך לתרגם את השיר באופן אירוני ואירוניה מוטב לה להיות פחות גסת הבעה ויותר דקה ומושחזת

    • רונית בר-לביא

      אהוד, כתבת בצורה מאד לא יפה,
      ונראה לי שאתה יודע את זה, ואם זו היתה ביקורת, היא בדיוק היתה מסוג הדברים שלא בונים, אלא מבזים.
      ולכן מחקתי.

      בכל מקרה, זו ממש לא הסיבה שויתרתי על הנוסח ההוא.

      הנוסח ההוא אכן היה זמני ומורכב משני סגנונות שלא התאימו אחד לשני.
      לפעמים אני משתמשת בדף ככן ציור ומשנה תוך כדי. תרגמתי וליטשתי תוך כדי.

      בגלל שמאד נהניתי מהתרגום עצמו ושאני אוהבת את השיר המקורי מאד, ויתרתי על הנוסח הבידורי שבהחלט צץ לי לכל אורך שמיעת השיר ברדיו,
      על אף שהוא "בטעם רע" ולא הומור בעיניך.

  9. אהבתי מאד רונית.

    פקחון מוחלט.

  10. מירי פליישר

    הי רוניתי
    אני רואה שהבהיימה הפכה לבוהמה.
    אצלינו הבוהמה מאוד בהמית.
    יפה הבאת את האוירה ההיא שם כשהיינו בקפב במונמארטר , שליד בצלאל , ניקרא לה טעמון ולא אכלנו אבל יצרנו…טוב זה זכרון קולקטיבי כי את עדיין לא נולדת אז.והבוהמה הצעירה והרעבה הזו,נראה לי היתה פחות בהמית מהיום.

    • רונית בר-לביא

      מיריל'ה,
      טעמון קיים עד היום,
      ואני נרגשת לחשוב איך כולכם ישבתם שם אז, חתרניים והוגי דעות,
      ובכלל איך ירושלים היתה מלאה פעם בכל טוב, ואיך אפילו שלום עכשיו צמחה כאן וכל כך הרבה דברים טובים בעיני….

      ולעומת זה, איזה סוג של חושך קיים כאן היום, ובכל מקום.

      ומצד שני, אנחנו בטוח הוזות, כי תמיד אומרים שפעם היה טוב יותר.

      ואגב, היו לי כבר כמה סימנים לגבי טעמון, ואני רוצה ללכת לחוות אותו.
      לזכר פעם.

  11. רונית, רונית, לאן נהלמה ונעלמה הלה בהיימה – זה היה יפה, מצחיק ומקורי, גם אם לא תמיד הייתה אחידות.
    תוחזר הבהיימה הקדושה שנשחטה מהמחתרת:)

    • מירי פליישר

      אני עם מוישלה!

    • רונית בר-לביא

      הי מוישלה,
      חבל שלא אמרת בזמן …
      היו כמה שעות בהן היו הרבה צפיות וכמעט אף תגובה, מלבד שתיים שמבקרות.

      בכל מקרה, זה היה נוסח זמני, וליטשתי
      את התרגום תוך כדי כאן,
      לא ידעתי מה לעשות עם הצחוקים של הפזמון לעומת הרצינות בבתים שרציתי שתישאר אותנטית,
      לכן בסוף החלטתי על חשיבותה של רצינות הפעם.

  12. תַּלְמָה פרויד

    יפה מאוד, רונית, אבל אני מבינה שפספסתי משהו. איזו בהיימה? משהו שהיה קודם? נו, אפשר לשחזר?

    תחי החתרנות. מחכה לבהיימה :))

    • רונית בר-לביא

      תודה, תלמה.
      נהניתי לתרגם כל כך,
      וזה גם היה קצר וזרם מאד.

      הגרסא ההומוריסטית כרגע לא בראש שלי,
      אולי זה עוד יחזור במוד.

  13. יפה לך 🙂

  14. תודה על התרגום, עכשיו אני מבינה מה שרו שם{ואצלנו בכפר היו ששרו באמת על הבהמה..}

    • רונית בר-לביא

      אוי חני, זה גדול !!

      אולי תוכלי את לכתוב גרסא אלטרנטיבית על הכפר שלך, כשבפזמון "לה בהיימה" 🙂

  15. רונה, אין על כדור הארץ עוד אחד שיכתוב כך חוץ ממך. סופני!

    אפרופו, מבלי להיות מקורי, אבל נישאר בשיק הצרפתי:

    הנה המקור האולטימטיבי (המלך)
    http://www.youtube.com/watch?v=G4TBlPc18SM&feature=fvw

    והנה הביצוע העברי ההורס (המלכה)
    http://www.youtube.com/watch?v=Ktd–7OVL7E

    • רונית בר-לביא

      הי ג'יג, תודה.
      אין גם הרבה שיידעו להתענג על כך כמוך ..

      השיר שהבאת, אחד האהובים עליי, וחוה הזמרת הכי טובה בארץ בעיני.

  16. שארל הקטן שר מאמממם והתרגום נשמע זורם להפליא ביותר רונית
    והתרגום החתרני מהו ?

    • רונית בר-לביא

      תודה ריקיל'ה.
      "שארל הקטן", לא ידעתי שהיה נמוך.

      התרגום החתרני התחיל מהפזמון שאת רואה עקבות שלו בוודאי, ולא הושלם..

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא