אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

ויסמין ויסמין

      חשבנו נביא ילד ביחד, רק מה, כבר היה מאוחר, וצריך ללכת לישון, אולי כבר נדחה למחר. בזמן שצחצחנו שיניים, היינו מתלבטים אל מול המראה. מעליש, בואי נאמץ כלב או חתול, אמרת בריח מנטה מושלם. אבל אני אלרגית לכלבים,  ומחתולים פוחדת, שכחת ? כך נשבתי מולו נעלבת באניס. כשכבר נעשה ממש מאוחר ונרדמנו מול פסוקו בהקלטה נדירה מ 1978, ...

קרא עוד »

תובנה בכוס פיתה

        כשנכנסתי הערב לתוך המקרר, חיפשתי דבר מה. ראשי בתוכו: מה חסר ? בתוך הקרירות נעלמתי דקה, קוביות של קרח שקשקו מכיוון המקפיא, מזכירות לי אותן,  הן כאן. פתחתי, סגרתי. מה אין ? מה יהיה ? שוב מיהרתי לפתוח. בעודי בתוכו שקעה לתוכי הבנה נינוחה: זה מה שיש. זה מה שיש,  שקעה ונמסה. סגרתי.    

קרא עוד »

חם מהדפוס

     והפעם בלי מילים: בבית הכרם: http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/942/214.html?hp=54&loc=4&tmp=6163  ופעילות מהעבר השני: http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/942/301.html

קרא עוד »

הם ניצלו

         בקצה חנות הנייר שבתוך אזור התעשיה נשב הזמן לאחור. ככל שהעמקת בתוככי החנות, כך הלכו והתמעטו הזבניות, כך הלך החום וגבר, כך הלכו הריחות והסמיכו, עד לכדי תמצית מדוייקת של דבק, נייר, וכרטיסים ישנים. שם עצרת וידעת: רגל אדם לא דרכה כאן מאז. הכרטיסים נחו, כרגיל, בכוננית העץ הקטנה המחולקת למדפים, מצהיבים, נדירים, חתוכים לא אחיד, ...

קרא עוד »

שלום, חוליה שלום

          שנים, שנים שלא נחשבתי למועסקת מן השורה, לא היו לי תלושי שכר ולא תיק, לא של שכירה ולא של שום דבר אחר. פשוט כי לא היתה לי הכנסה. מאוחר יותר, התחלתי ללמד קצת שיעורים פרטיים למבוגרים, וברוב טפשותי פתחתי תיק של עוסקת פטורה במס הכנסה. באותו זמן החלטתי גם לשפר את יחסיי עם ביטוח לאומי ולפנות מרצוני ...

קרא עוד »

כבל מאריך, טוסטר משולשים

          בהמשך לשיר הקודם שכתבתי, מסתבר שיש הרבה יותר לחנויות הת'אכלסיות מאשר כבל מאריך…  ואני מעולם לא נשארתי מספיק בשטחן בכדי להתוודע לעובדה 🙂 תראו מה ששני קרועים יצרו, שירה צרופה: http://www.youtube.com/watch?v=MI2hxpLr_Xk תקשיבו עד הסוף, אחרת זה לא שווה !!     תוספת מהיום 31/08: אוי, כנראה שהורידו להם את זה מיוטיוב !!! אז הנה זה מאתר ...

קרא עוד »

יום תנודתי הסתיים במגמה מעורבת

      מתוך שכשוך הימים נפלטתי פתאם, כמו צדף שנזרק אל החוף, ככה ללא הכנה, ככה כאילו שסוף. <כמה קלישאי, ככה נכון> זה היה ממשיך פיוטי אם הייתי הולכת איטי לאן שחשבתי ללכת, לבד, בקצב שלי. כעבור דקה נמצאתי בקניון, מאבטחת בגופי את נפשי. חשבתי אולי הפעם אצליח, לא אכסה על עצבות מוחשית, ואומר לכולם לא תודה. פסעתי ובאתי, עברתי, ...

קרא עוד »

בעצמך

  כשאתה אוהב את איך שאני נראית, קוי פניי מתחדדים. שפתיי מִתעבּות ומבשרות פריון, מאדימות משמחה. אני מקבלת פירוש  שאפשר להחזיק בו, גם אם זו רק עבודה בעיניים, גם אם הוא רק בעיני המתבונן. כל יום אני נרצחת סדרתית. אתה הבלש ובינתיים אין לזה פתרון.

קרא עוד »

זהירות, תל אביבים !!! (מחווה לשחרמריו)

        אומרים שאם פאטמה לא מגיעה אל השפלה, השפלה מגיעה אל פאטמה, וכך אכן קרה הערב כשכמה תל אביבים (טוב, אני לא אהיה קטנונית, אחד באר שבעי) משוררים הגיעו ל"התקליט" לערב השקה של גיליון דקה5. הלכתי עם ידיד שלי, לא לפני שביררנו שלא יהיה עשן, כיאה לירושלמים חנאנות. הבאנו איתנו מהבית מים, סנדביץ' גבינה צהובה, את המשאף, וזוג ...

קרא עוד »

לא אורחת גמלים

           לא אורחת גמלים ירדה לפסוע. לא דבשת היא אל מול <מדבר>. זו כרבולת, לא בעצם זו… שיבולת, מה יש במכולת, תביאי שניים סולת. סרק, סרק, סרק !!!! תרגולת. קיץ הוא דבר משוגע. אנחנו יותר. על גגות אל קודס – מסיבת ממטרות וטראנס די נו תמשיך כבר להסתכל עליי, חוצפן !!! בנות ציון ואלו מבאר שבע בעיקר: ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא