רונית בר-לביא
חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים.
זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל,
שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו,
שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר,
שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה,
ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם,
אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ,
ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה,
אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים,
אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,
הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל,
ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ??
אחרי הכל,
כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני
כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה.
אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה
לועידת פסגה אזורית לפחות.
אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה
שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ??
ובכן, לא אני. לא ולא.
על כך ועוד, בטורים הבאים.
מפחיד מפחיד . דרכי נועם של שטיפת מוח ורוד עלאק…
והשבת המלחמה מפחידה גם היא.
מה לעשות אני פחדנית.
תשמרי על עצמך ילדה
מחריד, מזעזע, גועל נפש.
אלו המילים היחידות שאני מתחברת אליהן למראה הפלייר הורדרד הזה ובמיוחד החדירה לבתים. תשמרי על עצמך מותק.
מוזרים הם חיי החרידים עד מפחידים באמת, כמו בבית סוהר חיים.
ומה החילוניים או שומרי שבת המתגייסים לצבא יכולים נגד החרידים הקיצוניים?
אני לא מבית הכרם וכבר לא מירושלים. אני רק מביט בעיניים כלות איך העיר הזאת נהפכת משנה לשנה, ע"פ תסריט ידוע מראש, לעיר מסוגרת, פנאטית, חד-גונית, מזוהמת ולא עלינו, היא גם מתכערת. מתחת לרגליכם מושכים לכם את השטיח, בחלקלקות, ברמיה, באלימות ובגניבה.
בנות יקרות,
נא להקפיד על הופעה חשופה (בטעם טוב כמובן).
בראותכן גן ציבורי מלא חרדים, מיד היכנסנה ליעף דאוין שיבריח את כל חולי הנפש האלה.
בנוסף, התאגדו נא, השקיעו בהפקת פוסטרים פרסומיים עם מיטב הדוגמניות בביקיני ותלו בלוחות המודעות בכל פינה עם כיתוב כמו "תהיה צנוע, אל תביט בי!".
גברים יקרים,
תרמו מזמנכם (במיוחד בלילה) והציבו מארבים ליד מודעות כאלה. בהיתפס בחור שלא גבר על יצרו ובא לקרוע פוסטר, קרעו את צורתו.
אם אתם באמת רוצים עתיד בשכונה שלכם, אז תהיו אלימים. מצטער על הבוטות, אבל אלה חוקי המשחק.
חוץ מזה: השיבו לאישה שהפיצה את הפלייר המטומטם הזה כגמולה: שלחו מעטפות עם תמונות זימה בכמויות עצומות לכתובתה. יש להניח שהרמז יובן.
בכללי: הגיבו בברוטאליות הנדרשת לכל התגרות נוספת בכם. מסתובבים לכם מתווכים חרדים בסביבה וכיוצא בזה? הפריעו להם כמיטב יכולתכם.
אם תרצו, לכנופיות השחור האלה יהיה ברור שבית הכרם מחוץ לתחום. השכונה לא חייבת ליפול שדודה כשאר שכונות ירושלים. זה תלוי *רק* בכם!
הי רונית, אני לא ממש מבינה את ההזדעזעות אם האנשים לא השתמשו בכוח או בהפחדה. אין יום שלא דופקים על דלתי ומנסים לשכנע אותי לקנות אינצקלופדיות, להחליף מיס להוט ולהיפך, וגם לקנות ספרים של קרישנא. ונכון שלא קיבלתי פתק שמבקש ממני בורוד ללבוש צנוע. החרדים לובשים צנוע בעיניהם בעוד שבעיני הם פשוט תקועים עם אופנה שלא משתנה, והם מבקשים על פי לשון המכתב באופן מאוד עדין שנצטרף אליהם, ואני מאמינה שהם מוכנים נפשית לכך שמשאלתם לא תתקיים, ואולי הם תמימים אפילו לחשוב שהורוד או הסגול ימיסו את הבנות וכולן תארכנה שרווליהן.חושבת שלא הייתי מזדעדעת מהם, יותר משאני מתרגשת משאר הסוכנים, ואפילו כשהייתי ילדה זוכרת שעמד מישהו (או מישהי) בדלת ביתי וניסה להסביר שכל אם ובת צריכים להדליק נרות שבת, ואבא שלי התרעם ורצה לגרש את אותו אדם, ובעיניי זה דווקא מצא חן להקשיב ולדעת ולהחליט לבד ש…מבחינתי זה קשקוש.
לימים אגב היו לי התנסויות עם הקטע הזה של השבת והנרות אבל זה בגד יותר מידי צנוע לאישיות שלי, אז חזרתי ללבוש חול בשבת, אך באופן שאם ידפקו לי החבר'ה האלה מהפוסט שלך על הדלת, ממני הם יקבלו יחס נחמד ומסרב ולא דווקאיסטי ולוחמני. (לסיום, כרגיל בנושא הזה את "תשתגעי" עלי אבל נא להתחשב בדעתי הלא מחוברת מספיק לנושא כיוון שירושלים עדיין רחוקה ממני ומעט הדתיים שבסביבתי הם אחלה).
סיגל, השיטה שלי נגד טרדנים: לא עונה לשיחות לא מזוהות, ולא עונה לדלת, אלא אם כן אני יודעת שצריכים לבוא אלי. ככה אני נפטרת מכל הטרדנים.
השיטה שלי היא לא ממש שיטה שפותחה בתור שכזו אלא פשוט תגובה טבעית שלי והיא עובדת כך: אני עונה לכולם, מדברת איתם שעות עד שכואב להם הראש והם רואים שכלום לא יצא להם ממני ומתחילים לחשב כמה לקוחות קלים הם מפסידים בזמן שאני והם משוחחים, ועוד יש בי נטיה לעבור מהנושא שלשמו התכנסנו, למאה אלף נושאים אחרים ובקיצור יוצא שאני מבריחה אותם בגלל עודף הנחמדות שלי, והם זוכרים מצויין לא לחזור אלי בשנית:)
חחחח סיגל שיטה טובה.
מזכיר לי סרט דוקומטרי שראיתי ב"יס" על מוכרים ישראלים מבית לבית באירופה. מוכרים ציורין בהון תועפות. ממש נכנסים לנשמה של האנשים, מנצלים את הנחמדות של האנגלים והגרמנים ואת הנימוס שלהם, ומוכרים להם בכזאת אגרסיביות ישראלית. למות ממש. ורוב האירופאים קונים כי לא נעים להם והם לא יודעים להגיד לא.
צריך ללמד אותם את השיטה שלך, לדבר ולדבר, ולחייך ולחייך, אבל לא לקנות כלום. נראה אז את הישראלים מוכרים משהו.
מזעזע. לא רוצה לראות אותך עם שמלה ארוכה ושביס. את חתיכה מדי בשביל זה.
רונית – איתך במאבק הצודק אך חסר התוחלת, כל עוד – ואחזור על כך כמו תקליט מקולקל – לא תופרד הדת מהמדינה היהודית
שני הצדדים לוקים בחשיבתם.
לשלוח מין מכתבון ורדרד שמשדל לצניעות תואם איזור חרדי, החרדים לא קולטים שהסגנון שלהם לא מדבר לצד השני.
כנ"ל הצד החילוני ששולח צווי גיוס שנזרקים לפח, כי מבחינת החרדים, הם חילים בצבא ה' ושום דבר לא ישכנע אותם הפוך.
אם שני הצדדים היו מנסים לתקשר באמת, אזי היינו רואים ניצוץ.
באשר למתווכים, באמת מטריד מצד אחד, מצד אוביקטיבי, גם לערבים צפוף במזרח ירושלים ושמעתי שאף הם רוכשים דירות בבית- הכרם.
באשר לשביס ולשמלה אותה הזכירה יעל, יעל יש המון חרדיות שנראות מליון דולר, עם פיאות מסוגננות וביגוד אלגנטי, פריז .
בכללי, חבל שכך נראים פני הדברים, נתפלל.
שנה- טובה.
תודה לכולכם על התגובות,
דברים כאלה גורמים לכולנו לחשוב,
וזה טוב.
לכשעצמו זה לא שונה מהטרדה טריויאלית אחרת. אבל בקונטקסט המוכר, הידוע והאלים, זה פולשני ודוחה.