ילידת תל אביב, בוגרת לימודי חינוך וגיאוגרפיה, עיתונאית, הוציאה לאור 41 ספרים לילדים ולנוער ושני רומנים, מספרת סיפורים. כותבת ביוגרפיות. נשואה ואמא.
"בילדותי נחטפתי וגודלתי על ידי צוענים," סיפר משורר ידוע שהשתיה סיממה את חושיו.
לא נחטפתי, לא אומצתי ולא גודלתי על ידי צוענים. כשנולדתי בין סתיו לחורף, בעיצומן של שנות הצנע, ביקש לקנות אותי זוג ניצולי שואה, ששוטט בין מיטות מחלקת היולדות, וגורש בצעקות; הבנתי שאני שווה משהו.
מאז לידתי אני רק מחכה לחורף שיבוא. רטוב, מלא גשם, כמה שיותר גשם; כי בגשם אני שמחה, יוצרת, הופכת עולם; ככל שאותו עולם הולך ונעשה שחון, היובש והכמישה מצמקים אותי מבפנים. אין גרוע כמו קיץ מהביל למוח שמבקש לייצר.
התחלתי את כתיבתי בעיתונות, ועברתי לספרות, את הראשונה אני סורגת בהנאה והשנייה - חוצבת בקרדום, וכך חולפים חיי, בין השורות, בין ילדיי, בין ילדי בית הספר שלהם אני מספרת את מילותיי.
הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
אכן, לבנה, גם בשעת התרוממויות רוח – אסור לשכוח כאלה אלישבע!
גם אם רוצים – אי אפשר, תודה חנוך.
כמה עצוב וקשה, נוגע במעמקי הבטן
זה לא רק מהבטן, תודה חני.
האם הדוברת נזכרת בהתעללות מינית שחוותה בילדותה ,בעת היותה במיטה עם אהובה?
טקסט חזק לבנה ,עצב שלא מרפה ,ועושק שאינו נשכח עם הבגרות , כל אחד נושא את הילד הפגוע בתוכו, ולפעמים קשה מאוד לפייס אותו…
הילד הפגוע שבפנים, הגדרה טובה, חנה.
קראת נכון, גיורא. תודה.
מצוין וקולע. לא צריך להוסיף או לגרוע.
תודה, יעל.
אוי אוי אוי לבנה ! הקשר בין "הדוברת" לילדה הוא קשר בל ינתק, בזכות מודעות זו משהו השתנה וישתנה.
חזק לבנה
תודה, ריקי.
פוצע, חד מאוד. ממוקד כקרן שמש
דרך זכוכית מגדלת.
אולי אני לא מעודכן, מדובר בילדה ספיציפית? או אלישבע היא סמל לכל הילדות שעוברות התעללות?
לבנה, זו תמצית ההמכילה יותר מהכתוב בה , בכאב עמוק של חווית הגוף והנפש.
איך אמרה יעל, לא צריך להוסיף. תודה אורה.
תופס לגבי כל אלישבע באשר היא. תודה.
חד כתער, מצמרר.
תודה משה, רציתי ליצור רק אי נוחות, לא יותר.
לא מניח לעבור לסדר היום.
מנקר ומחורר את השלווה המדומה
מאות אלישבע שתקו ושותקות. תודה, מרי.
ברחה לי יוד, מירי.