שחר-מריו מרדכי משורר
חברות וחברים יקרים, זהו "קול קורא" נוסף למצביעי השמאל ושמאל-מרכז.
אני מכבד את הכרעת אלו מכם שבחרו להצביע "קדימה" או "הירוקה-מימד". זו טבעה של דמוקרטיה. מִמשתם את זכותכם הדמוקרטית על פי שיקול דעתכם וצו לבכם ומצפונכם. ואני מברך על כך. אבל אני מבקש להציב תמרור אזהרה לבחירות הבאות (האם תזכרו זאת בבחירות הבאות?), כשהעבודה ומרצ (או מה שנשאר מהן) תתחרינה מחדש על קולכן וקולכם. הפעם לא אחזור על דבריי מן הפוסט העיוני הקודם שלי, אלא אצטט אחרים, ברשותכם.
חבר הכנסת לשעבר, עוזי ברעם (עבודה), כותב ב"ישראל היום" (11 בפברואר 2009):
"בדרכה לנצחון, ריסקה לבני את גוש השמאל, כי הציבור קנה את הסיסמה המוטעית שיש כאן מאבק על ראשות הממשלה ולא על גודל הגושים".
חבר הכנסת (אוטוטו לשעבר) אבשלום וילן (מרצ) מצוטט ב"מעריב" (11 בפברואר 2009):
"בוחרי השמאל הפראיירים הלכו להציל את לבני, ובסופו של יום אין מצב שלא ביבי ירכיב את הממשלה. מצביעי השמאל הם טרנדיים. פעם הולכים לגמלאים ופעם לירוקים. ועכשיו הלכו לחזק את רוחמה אברהם".
לבני שיווקה את לבני, עיניים כחולות, נשיות חביבה ואינטליגנציה מסוימת.
כיום הרבה פעמים אין קשר בין מצע למפלגה . כמו אריק שרון בזמנו. אנשים הלכו אחריו למרות פשעיו המוכחים ואלימותו , הוא שיווק כריזמה אלימה וזה הספיק. מעשיו נותרו מאחוריו.
אריק שרון התנתק מהליכוד, התנתק מעזה והתנתק מהחיים.
ועדיין – ליכוד ב' (קדימה) נושם באופן עצמוני, עזה נושמת עצמונית במרחב שבין שדרות לאשקלון, ושרון נושם עצמונית בבית החולים.
אני מאחל לו החלמה מהירה. ראוי שיווכח איזו אדמה חרוכה השאיר מאחוריו במערכת המפלגתית.
אני לא מסכים איתך בכל, אביטל. אבל מבין את נקודת המוצא. בכל מקרה, לא לבני שיוקה את עצמה. ראובן אדלר שיווק אותה. ואייל ארד.
מה הם שיוקו לנו?
1) כל קול שלא הולך לציפי, הולך לביבי. והם סמאו רבים. כי קול כל לציפי לא בא על חשבון ביבי, אלא על חשבון העבודה ומרצ. וכל קול לציפי יילך לביבי. ומה קבלנו? את הליכוד האורגינלי ואת החיקוי של הליכוד (מחנה פליטיו).
2) נשים חיבות להצביע ללבני כי היא אישה. ומה הבעיה בזה? אין הבדל בין גבר שלא מצביע ללבני (בגלל שהיא אישה) לבין אישה שמצביעה ללבני (בגלל שהיא אישה). סקסיזם הוא סקסיזם הוא סקסיזם.
הי שחר,
זה כמובן נכון, אבל הבעיה היא לא רק המצביעים אלא שיטת הבחירות הארורה – לו היה אחוז החסימה עומד על 15 מנדטים הכל היה נראה אחרת.
גם מצביעי ליברמן התעוררו הבוקר בזעקות שבר – איך הוא מעז לחשובל חבור ללבני, הרי הם רוצים את ביבי!
נו, אז לא היה יותר פשוט להצביע לביבי? ומי בכלל בוטח במילה של פוליטיקאי – ועוד ליברמן?
(בודאי יש הצעות שינוי השיטה מתוחכמות וטובות מזו שכתבתי כאן, אבל הרעיון מובן – לא כל חבורה נחמדה שיש לה רעיון לקדם צריכה מפלגה – תתכבד ותכנס למפלגה גדולה ותקיים לובי לרעיונותיה).
אני, מהמחנה השני, מבינה למה אדם ירצה להצביע למרץ ואפילו לעבודה בראשות ברק (הדגש הוא על הביזאריות של המנהיג, לא על התנועה עצמה).
אינני מבינה למה אדם ירצה להצביע לציפי לבני ולמפלגת הפלילים שלה. האישה נכשלה במינוי באו"ם, לא הגיעה לדיונים באו"ם בזמן המלחמה ועוד קידמה את חיים רמון. שלא לדבר על הכשלון המביך בהרכבת קואליציה שלא היה קל ממנה.
מאחר והילדים שלי חולים היום, היה לי זמן לגלוש לאחוזי הצבעה לפי ישובים – וראיתי שהחשד שלי שמדובר במפלגת "נגב קרמיקה" אכן התממש: במודיעין עירי, רמת השרון, כוכב יאיר, עומר וכל הישובים בהם שאלת הריצוף למטבח, השכרת שירותי גינון ובניית פרגולה הם נושאים חשובים מדי, ישנה הצבעה גבוהה לקדימה.
העצוב בזה הוא שלשמאל חייבת להיות אג'נדה חברתית משמעותית – ולאור התחזקות החמאס כדאי להנמיך את ווליום הכיבוש ולהגביר את ווליום איכות הסביבה, זכויות החלשים, המשפחה והנשים, הילדים, הרווחה והבריאות.
אינני בטוחה שאנשי נגב קרמיקה יתרשמו (אני די בטוחה שלא ממש…) אבל לפחות השמאל יהווה אופציה ראויה ומכובדת לבוחריו ויתרום תרומה חשובה לחברה שלנו כולה.
מיכל, את צודקת. שיטת הבחירות היא בעיה. אבל ציפי לבני וקדימה התנגדו לשינוי השיטה בכנסת ה – 17. הם הצביעו נגד. עכשיו הם מדברים על שינוי השיטה כדי למשוך את ליברמן לקואליציה בראשות לבני. אבל שוב זורים חול בעיני הציבור.
ליברמן מעדיף ישיבה עם נתניהו ואלי ישי (כן, אלי ישי) על פני ישיבה עם לבני וג'ומס. האג'נדה הבטחונית (פוטיניסטית) שלו חשובה לו מברית הזוגיות או שינוי השיטה.
ובכלל, אין כזה דבר קואליציה בראשות לבני (מי עוד לא הבין את זה?). לבני+ברק+ליברמן+ג'ומס = 59 מנדטים. (לפני ספירת קולות החיילים). אז מאין תשיג לבני 61 ח"כים לקואליציה בראשותה?
וזה לפניש דיברנו על כך שג'ומס וליברמן לא יושבים יחד ושהעבודה מתכוונת ללכת לאופוזיציה (כפי שהיא צריכ לעשות), אז על איזו קואליציה בראשות לבני מדברים פה? עם ש"ס ויהדות התורה? חחח… עם טיבי וזחאלקה? חחח…
שאנשי "נגב קרמיקה" יגידו לנו איך. ומה? הם לא הבינו את זה לפני הבחירות? הכתובת היתה על הקיר.
נכון מאד!
וכל הירוקים-המימדים-ביזבזו עצמם לדעת, ערמה של יפי נפש !
אני הצבעתי לשלי יחימוביץ' כי יש לי סבלנות לחכות להנהגה שלה!
ומר"צ שיפסיקו ליילל. הם שכחו מה זה סוציאליזם!
שמשון,
אנשי הירוקה-מימד בזבזו את קולם. זה נכון במבחן התוצאה. אבל במבחן הכוונה – לא מדובר ביפי נפש (במובן הלעגני של הביטוי). מדובר באנשים חושבים, שמצאו אפיק (ראוי) לתעל אליו את קולם.
הם, לפחות, לא ערקו מהשמאל לטובת הצלת לבני כדי לגלות שרה"מ הוא ביבי. אלה אנשים שחשבו קצת פחות.
ואני מסכים איתך לגבי יחימוביץ'.
יקירי,
מאד התאכזבתי אתמול, אבל אני לא מצטערת על הצבעתי. הירוקה מימד זכו ב28,057 קולות. הם היו הקרובים ביותר מבין הקטנות להיכנס. הקולות האלה לא הגיעו רק ממצביעי מרצ והעבודה, וחישוב פשוט מורה על אולי מנדט אחד שזלג לשם. מי ש'גנב' קולות מהעבודה זה לא הירוקה-מימד אלא ציפי לבני, כמו שכתבת, שהטעתה את הציבור כשסימנה מאבק בין מנהיגים ולא בין מפלגות.
היתה לנו הזדמנות להכניס אנשים ראויים ונקיי כפיים לכנסת. במקום זה נשארנו עם אלה שמפמפמים את הייאוש, חוסר האמון והמושחתות שם למעלה.
אם הייתי צריכה לבחור שוב – הייתי בוחרת שוב באנשים ראויים ולא בכאלה שאינם ראויים.
צר לי על המדינה הזאת. מקום קשה.
תנחומיי גם למפלגת מרצ ומצביעיה.
אין מה לנחם את מר"צ. הם מסודרים. ג'ומס הגון וחכם אבל מה הוא עשה ? היחיד שעשה משהו היה רן כהן.
ואת הנהגת רן כהן הם דחו (פעמיים) עד שנאלץ לעזוב. איוולת.
צודק, שמשון. צודק!
שירה, יקירתי.
אינך צריכה להצטער על הצבעתך. אני הצבעתי בעד המפלגה, שהאמנתי בה. וגם את עשית כך. מי שהצביע לקדימה, שישאל עצמו אם הצביע בעד המפלגה שבאמת האמין בה. כי רבים ממצביעי קדימה האמינו בלבני (ואני מכבד את זה), אבל לא בטוח שהאמינו במפלגתה.
והתוצאה – קדימה שתתה מנדטים מהעבודה וממרצ. שתתה בכמויות. כדי להקיא אותם עם ביבי.
ולגבי טענתך שזה "רק" מנדט אחד ש"נגנב" מהעבודה או ממרצ, אין להקל ראש במנדט אחד, שירתי. מנדט אחד הוא כל ההבדל בין ציפי לביבי, ועל בסיסו טוענת לבני שהיא צריכה להרכיב את הממשלה. יתכן שבעוד כמה שעות – לאחר ספירת קולות החיילים – תגלה ציפי שאין לה יתרון של מנדט על ביבי. אולי יהיה שוויון בין הליכוד לקדימה ואולי יהיה פער של מנדט אחד. אבל לטובת ביבי. נחכה ונראה. ואז מה תטען ציפי? מעניין יהיה לשמוע.
מנדט אחד נוסף למרצ זה עוד פרלמנטר/ית ראוי/ה. מנדט אחד נוסף לעבודה יכול היה לשרת גם את לבני (תאורטית. לא ממש באופן מעשי). כך שאם כל הירוקים היו מצביעים לשמאל המיוצג בכנסת, למנדט האחד הקטן יכלה להיות משמעות גדולה.
אבל אל תביני אותי שלא כהלכה. את (וחני ורבים אחרים) פעלתן מתוך אמונה ושיקול דעת ודבקות במטרה. בעיניי, זה נפלא. את יודעת כמה אנשים הצביעו כמו עדר? כלאחר יד? ללא מחשבת תחילה? המונים.
אז אני מצדיע לך ולחני.
ש"מ, נדמה לי שאחת התופעות שהתרחשו בגדול בבחירות הללו היא שההצבעה האידיאולוגית כמעט וחלפה מן הארץ. תנועת הקולות נעה ונשארה במרכז – ואו שזה עמעום דעות, או מעין הצבעה חד-פעמית – שזה עמעום מחוייבות.
המפלגות האידאולוגיות נעשו קטנות מתמיד, מימין ומשמאל.
מחסור בהצבעה אידיאולוגית יכול לנבוע או ממחסור אידיאולוגי, או מבלבול אמיתי. נראה לי שזה גם וגם.
עמעום דעות ועמעום מחויבות.
קוראים לזה קדימה.
כי מי יכול לדעת מה זה קדימה? שמאל או ימין? לבני או מופז? אנאפוליס או אף שעל? מנהיגות נשית אמיצה או סקסיזם?
חן, זה בדיוק זה. צודק (וזה נכון גם לגבי מי שלא הצביע).
תודה.
אח אח, שחמריו יקירי, מי שלא הצביע – עשה זאת מאחת משלוש סיבות: לא היה לו חשק, הוא לא ידע מה להחליט, הוא לא מאמין ולא מקבל את השיטה עצמה מסיבה זו או אחרת, או שילוב של 2 או שלוש מהסיבות.
יענו או עמעום דעות, או עמעום מחוייבות, או חידוד מחוייבות ודעה אחרת, מחוץ למסגרת.
ומה עושה מי שהפגישה המיוחלת שלו מעומעמת? 🙂
יחכה לטלפון מחר בבוקר.
אנשים חיים ב"נדמה לי". נדמה להם שבאמת קיים שמאל שהוא בעל משמעות. אך מה לעשות, החברה הישראלית התברגנה וכל השמאל התאייד.
והפלסטינים? להם השפעה בלתי רגילה על אורח החשיבה הישראלי — המתבונן היטב בפלסטינים רואה שאין בהם איש שמסוגל להביא לשלום בין שני העמים, אם מחמת השקרנות (ערפאת) ואם מחמת האימפוטנטיות (אבו מאזן).
גיורא, למרות שיש כאן גם בקורת כלפי כותב הפוסט עצמו, אני כ"כ מסכים איתך, שאני מתפתה לשאול אותך אם תרשה לי לצטט את דבריך בפוסט עצמו.
ותודה.
שחר-מריו, איש יקר. תן להם ללכת לגועליציה עם לבני וביבי ושות'. ילחמו זה בזה על הג'ובים ועל מי יותר חכם ונחמד. עם 13 מנדטים – כבוד באופוזיצה!
מסכימה איתך . שיתבוססו עם עצמם לדעת.
האמת יוצאת לאור מאוחר, כך גם מפלגת העבודה.
נתבגר ונתגבר באופוזיציה.
ואני מסכים גם, מיכל.
שחר-מריו ,אולי באמת תפנה כישוריך והבנתך הפוליטית למען "העבודה" כדי לחזק את הערך
החברתי-תרבותי שלה. בהצלחה!
יולי תמיר טענה שהצד הזה הוסתר בצל העסוק בבטחון. גם עמוס עוז הספיד מהר מדי.
"מחריבייך ממך יצאו"
ההרס העצמי אומנות מסוכנת..
בתנועות הנוער צריך להדריך לערכים הומניסטיים.
היחסים של עמוס עוז עם מפלגת העבודה הם סיפור על אהבה וחושך.
ותודה, מיכל, על המילים היפות.
לא בזמן הקרוב.
אבל את יודעת מה? אחשוב על זה.
:))
רן,
כן! מקומה של העבודה באופוזיציה. על המפלגה להשתקם (זה בטח יקרה אחרי שליפת סכינים, כפי שרק העבודה יודעת לעשות), ללכת לפריימריז (תוך 14 חודשים, ככתוב בחוקת המפלגה) ולבנות אג'נדה.
אני גם מקווה שברק ינהג כפי שנהג ביבי (מודל 2006, לא מודל 1999). כלומר: הובס, ונשאר במפלגה. ביבי המשיך להנהיג אותה כי בליכוד לא מדיחים מנהיג (בגין, שמיר, שרון וביבי מעולם לא הודחו). בעבודה מדיחים. נראה איך ברק מתנהל בשדה קרב פוליטי. יהיה מעניין.
כן, אני באמת מקווה ש"העבודה" לא יוציאו את המנגל והשיפודים כדי לאכול את היו"ר שלהם, כי אני חושב שהוא האיש הכי מתאים להנהגת המדינה הזו. שחר-מריו, עם ידע כזה בפוליטיקה ויכולת אנליטית שכזאת – הייתי מבקש ממך לרוץ בפריימריז של "העבודה". מה דעתך? זה נכון שאפלטון מבקש לסלק את המשוררים מן המדינה, אבל אולי הוא טועה בעניין הזה. אולי עדיף משורר עם חזון, דמיון ואידיאולוגיה במקום כל הדשדוש העסקני הזה. ואגב, אני חושב שהנבחרת של "העבודה" היא אחלה נבחרת. תראה את דניאל בן סימון.
רן, אפלטון לא השאיר מקום למשוררים ביחידה הפוליטית שהגה. על אף שטעה בדרך חשיבתו, לא בטוח שטעה במסקנתו. רבים מן המשוררים נגועים בפוליטיקה (בתוך קהילתם המשוררית), ואוי לנו מקולם, ואוי לנו ממשקלם ואוי לנו משיקוליהם. ואם בשיפודים ובמנגל עסקינן (ועסקינן בעסקנים), הרי שהמשוררים יכולים עוד ללמד את חברי הפרלמנט ורודפי השררה פרק בהלכות סכינאות.
מסכים איתך לגבי נבחרת "העבודה" (הנבחרת הטובה ביותר שהוצגה לקהל הבוחרים). וגם בעיניי דניאל בן סימון נפלא.
בלבני בחרו (לא שהיא תהיה ר"מ) בגלל שמאסו בביבי ובברק. אבל מה לעשות? האתגרים החשובים ביותר שניצבים בפתח הם הכלכלה ואיומי הטרור (המדינתי והחוץ-מדינתי). אני מבין את (גם אם לא מסכים עם) אנשי הימין (הקפיטליסטי) שטוענים שביבי ראוי לטפל בכלכלה, ואני מבין את אנשי השמאל שטוענים שברק ראוי לטפל בבטחון. אני לא מבין את אלה שראו בקדימה ובלבני הראויים ביותר. אבל ככה זה, רני. נותנים להמונים קלפים (וזה מה יש). לך תסמוך עליהם שישחקו בהם נכון.
גם אני נגד הטרנדים האלו.
כמעט כל מי שאני מכירה שהצביע תמיד מרצ, שינה השנה לליבני או טרנד אחר.
אין הרבה מה להצר על כך,
מדובר בהחלטה מושכלת מבחינת ציבור די גדול, קראת בוודאי את המאמרים של אמיר אור,
וזו היתה הלוגיקה של רוב המחליפים.
ימים יגידו כמה רע זה יעשה, אם בכלל.
רונית, זו היתה החלטה מודעת. מושכלת? במבחן התוצאה – לא.
קיבלנו מרכז שמאוכלס בשלוש מפלגות ליכוד. האורגינלי (הליכוד), החיקוי (קדימה) והתחליף (ליברמן).
ושתי מפלגות ליכוד נלחמות על לשון מאזניים ליכודניקית, ובסוף לפחות שתיים – אם לא שלושתן – יחברו לקואליציה בראשות…ביבי.
צודק !
עדי עסיס!
צדק צדק נרדוף.
ואתה יודע מה מרגיז אותי באבשלום וילן ובעוד כמה אנשי מרצ, המפלגה לה הצבעתי תמיד וגם השנה (השנה רק בגלל ג'ומס)?
שבמקום להסיק מסקנות,
(הם הרי כבר 10 שנים רק יורדים ויורדים משנה לשנה),
הם מאשימים את המצביעים שלהם לשעבר בטרנדיות.
נו, וכמה זמן ההאשמה הזו תחזיק ?
עד הבחירות הבאות שבהן כנראה יימחקו גם 3 המנדטים של השנה …
עצוב אבל מתבקש כנראה.
אין להם יועצי תדמית ?
בלי זהבה גלאון ועם קצת פחות יאפיות וקצת יותר ערכים כמו שהיו לשולה למשל,
המצב היה משתפר.
אנשים הרי משוועים ליושר ואינטיליגנציה וצדק חברתי,
את כל זה יש למרצ, אפילו במתכונתה הנוכחית,
רק חבל על ההתנשאות וחוסר ההקשבה הקיצוני ממש לרחשי הציבור הצודק !!
ולכן, רונית, אני לא מצביע מרצ.
נתתי להם הצבעת חסד אחת.
ואני שמחה כל כך שהלכתי עם המצפון שלי.
לגמרי.
הבחירות השנה היו מדהימות.
היי
מה זוכרים…
אמלא, לא זוכרים
אך שתדע שכתבת מאוד יפה…
להתראות טובה
תודה, טובה.
שמריורדכ"י היקר 🙂
"מצביעי השמאל טרנדיים" ו"לבני ריסקה את גוש השמאל". וגם הרצפה עקומה.
נו באמת.
מי שריסק את גוש השמאל, זה גוש השמאל עצמו. "מגדלי אקירוב" (כמשל) לא הולכים עם 'עבודה'. ודווקא למרות ה'טרנדיות' לא עזרו שיבוצים עכשוויים כמו ניצן הורוביץ, יחימוביץ', ברוורמן ועוד. ואני אומרת את זה בצער על 'הגוש'. אז איפה הטרנדיות? שיתחילו לעשות חשבון נפש במקום 'להחליף את העם'
ולהאשים את הבוחרים.
תלמה, יש הרבה צדק בדברייך. לא אכחיש. אבל יש סיבה עמוקה יותר להתרסקות. כך כתבתי באחת התגובות שלי בקול קורא 1:
"קדימה, בעיניי, היא טפיל שלא מאפשר יחסים סמביוטיים עם המפלגה שמימינה או משמאלה. כדי לשרוד עליה לבצע "סיכול ממוקד" לליכוד (כפי שקרה ב – 2006, כשהליכוד הדרדר לשפל של 12 מנדטים) או לעבודה (כפי שחוזים לה שפל היסטורי ב – 2009). מה התוצאה? מערכת מפלגתית חולה (מעבר לתחלואים הרגילים). ולכן, אם קדימה תִטמע בליכוד, אברך על כך. ואם תתמזג עם העבודה, אברך גם כן.
וככל שיקדם, ייטב.
גם אם יקרה מצב שבו הליכוד או העבודה ייעלמו, ויעלה בידי קדימה להחליף אחת מהן – נו, גם בסדר. אם כי עדיף מפלגות עם חוט שדרה היסטורי (מפא"י וחירות) מאשר מפלגה נעדרת חוט שדרה רעיוני למעט רצונה לשרוד ולמשול. כי משילות ללא אידאולוגיה היא חלולה ומסוכנת".
מה שאת אומרת הוא נכון וחייבים להתייחס לזה. מגדלי אקירוב, למשל. (אם כי משם אפשר להשקיף יפה על מדשאות הוילה של ביבי בקיסריה, על ביתה של ציפי לבני בצפון ת"א ועל שלל דירותיו של אולמרט בשינקין, כרמיה וכ"ט בנובמבר).
והניסיון של מרצ (סליחה. התנועה החדשה-מרצ. חחח…)למתג עצמה כטרנדית באמת היה פאתטי. את צודקת לחלוטין.
אבל בשורה התחתונה, אני חולק עלייך: הסיבה להתרסקות השמאל אינה אקירוב ולא הורוביץ. הסיבה טמונה בנהירה אחר לבני הודות למסע הפרסום המטעה של אדלר וארד. לעניין זה, ראי את תגובתי לאביטל (כאן, למעלה).
ובאשר לתגובתי הקודמת, שציטטתי לך, התגובה המלאה נמצאת כאן:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9669&blogID=199
שחר מריו היקר,
בשל אירועי הימים האחרונים אני מגיעה רק עכשיו להגיב לפוסט שלך.
תודה לך על האופן שבו פרגנת לשירה ולי ולכל שאר האנשים שהצביעו לתנועה הירוקה מימד.
מסתבר שמה שקובע בסופו של דבר אלה הגושים (כפי שהנחתי מלכתחילה) ולבני פשוט לקחה קולות ממרצ וממפלגת העבודה -קולות של אנשים שרצו רק לחסום את ביבי, ויחס הקולות בין הגושים לא השתנה.
אני שואלת את עצמי היום איך מרגישים כל אותם אנשים שגם לא הצביעו למפלגות שבהן רצו וגם לא השיגו את מטרתם.
אני לכל הפחות תמכתי במפלגה שהאמנתי בה, ואני שלמה עם האופן שבו פעלתי גם אם לא עברנו את אחוז החסימה.
אני מעריכה גם את האופן שבו אתה פעלת. אני חושבת שלמפלגת העבודה היתה נבחרת טובה מאוד. הקושי שלי היה עם מי שעמד בראשה, וגם עם העובדה שהיא לא פרעה מבחינתי את השטר שנתתי לה בבחירות הקודמות – קידום סדר היום החברתי. זה נראה לי תפקידו של השמאל, התפקיד שהוא די שכח אותו.
היום נראה לי נחוץ מאוד להחליף את שיטת הבחירות שמעודדת פלגנות וסקטוריאליות ותורמת מאוד לחוסר היציבות השלטונית בארץ.
כן, חני. קדימה בצעה "קניבליזציה". היא לא נגסה בגוש של היריב, היא אכלה את הגוש שלה עצמה. ולכן יתרון של לבני על נתניהו לא מקנה לה את ראשות הממשלה. מי שהצביע קדימה, והאמין בהם – מקובל עלי. מי שהצביע בעבורם כדי לחסום את ביבי (ולא מתוך אמונה בהם), לא קיבל את מבוקשו (ביבי יהיה ר"מ), ואנו נשלם את מחיר טעותם המרה של מצביעים אלה.
לגבי מצביעי "הירוקה-מימד", כן. אני חושב שהם גרעו קולות ממרצ ומהעבודה, אבל הם הצביעו להם מתוך אמונה בצדקת דרכם. אז אני בעדך, חני.