שחר-מריו מרדכי משורר
בננות ובננים,
היום לפני שנה הצטרפתי לבלוגייה, ואני מאד שמח על כך. פגשתי כאן אנשים נפלאים וקהילה תוססת.
זו הזדמנות בעבורי להודות לכן ולכם על הקריאה ועל התגובות, על הבקורת הבונה ובעיקר על ההצצה אל העולם הפנימי שלכן ושלכם. יש כאן עושר גדול.
אני מעלה כאן שיר, שפורסם היום ב – Ynet (לחצו על הקישור). ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר, זה רק בגלל שהוא זכה לחשיפה בבכורה עולמית (חחח…) ב"בננות". ותודתי לאמיר אור, שקרא כאן את השיר והשיא לי עצות עריכה חכמות. אִמצתי את רובן המכריע.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3671822,00.html
מזל טוב כפול. גיל 27 הוא זמן טוב להתחיל ולהשלים עם עצמך.
תודה, מיכל.
שלא כמו בספירת המנדטים, 27 עדיף על 28, נכון?
:))
לשחר מריו
יצא יופי!!
שלך
גיורא,
יצאה גם יופי של תגובה (כאן ושם).
תודה!
שיר יפה מאד, וברכות ליום הולדת לבלוג.
ענת, תודה כפולה.
הי, ממש תמונת אמצע :))
"מרדכי", אהבתי כבר אז את השיר,
כשפרסמת כאן בבלוגייה.
להשלים עם הגוף עוד מילא,
להשלים עם הנפש, עבודה של גלגולים.
🙂
תודה, רוניתי.
נתגלגל כמה גלגולים שצריך עד שנמצא שלמות.
מ ק ס י ם !
שיר מקסים, ומזל טוב ליומולדת שנה בבלוגייה. קיבלת מתנה יפה. וגם אנחנו 🙂
חני, מ קס י מ ה אחת!
איחולי השלמה מהירה ואיחוד מחדש של כל האיברים החיוניים. זה נחמד להיות משהו ספציפי. והשיר מצויין כתוצאה מכך. היה כדאי.
שחר מריו
זהו שיר פשוט מקסים
וזו, אמירה, תגובה פשוט מקסימה.
אני מתחיל לחמוד את הדוקטורט של אלמוג בהר עלייך.
גרא, תודה על תגובה יפה. בוא נחלוק בה יחד.
ברכות גם ממני . תמיד אפשר לחגוג יומולדת מחדש כשמשהו טוב קורה.
והשיר נפלא .
תודה, מירי, על הברכות. גם כאן ובעיקר שם. חייכת אותי ככה:
🙂
שחר- מריו, אהבתי כבר אז, אוהב גם בY הגוף עובר הרבה גלגולים שלא לדבר על הנפש, אבל זה נהדר כל פעם ששחר מפציע, ובכלל שמח שנפגשנו בשבילי המטע
תודה, משה.
מסע-מטע (מטע-כומתה) עשינו כאן.
והשחר מפציע טוב יותר על הר סיני, משה.
תודה!
שחר, יומובלגת שמח, הרבה הסכמה עם הגוף והאהבה, ומברוכּ על הפרסום ב-Ynet.
יפה חזק ונוגע עלה השיר.
אמיר,
🙂
תודה!
שחר, חשבתי שנראה את הגוף שלך בynet!
:)))
מזלט. יצא יפה.
שיר מקסים ,שחר מריו, המיטיב לתאר את תחושת הניכור העצמי הנעוצה בפער בין הגוף לנפש , רק אהבה יכולה להדליק שחר חדש באדם ולאחד את הגוף נפש שלו לשלמות אחת . אהבתי את השיר
חנה, הקריאה שלך רגישה (כמו תמיד), ואני מתרשם בכל פעם מהיכולת שלך לתמצת יצירה בדגש על גורמי המפתח שלה.
תודה!
שירתי!
ציפית לפלייבוי?
🙂
(טוב, הטיזר בכותרת היה מכוון. מה לא עושים בימינו בשביל רייטינג?)
אבל אחשוב על קריירה כמודל שירה.
🙂
(מממ…אני חושש שטהרני העברית יסקלוני באבנים. אז אחזור על זה שוב:
שירתי!
ציפית לנער שעשועים?
🙂
(טוב, הגירוי בכותרת היה מכוון. מה לא עושים בימינו בשביל מדרוּג?)
אבל אחשוב על (מממ…יש קריירה בעברית?) כדוגמן פרטי שלך, שירה…
:-))
איך אני בתור מתרגם?
שחר, אני אגיד לך את זה בשפת המקור:
You're a Killer, baby!
:)))))))
(אגב, זה היה בהמשך להצעת/סחיטת הסטרפטיז(ר) ממני עבור הצבעה לאויב והמבין יבין!)
ששש…שירה. אני מתפלא עלייך.
יש דברים שנשארים רק ביננו.
🙂
(והוא לא אויב! עכשיו כולם יודעים מי קלקל ומי יכול היה לחלץ אותנו מהחושך הפוליטי הזה).
כמה שזה יפה שחר.
אני לא יודעת איך לנסח זאת אחרת-
כך בדיוק קיוויתי שיסתיים השיר.
תודה.
עינת,
אני ממש קורא את האכפתיות והאהדה בין השורות.
לא יכולתי לקוות לתגובה יפה מזו.
תודה.
שחריוֹ, מזל טוב 🙂
יופי של שיר בחרת לציון שנת הבלוג הראשונה. מאחל לך שהשחר ינהר ויפציע והשמש תגביר כוח בעצמותיך ובגוף שיריך (בטור הנדסי, ככה שלא תצטרך לחכות מ27 ל27…). חן.
חן, עשיתי טעות כשגיליתי לך את הסוד שבתולדות קיצור שמי.
🙂
ועם ברכה כמו שלך, השמש תעשה בדיוק מה שאיחלת. ראיתי אותך וראיתי את השמש. והיא חיקוי שלך (גם אם חיקוי מוצלח).
חרטא
K,
אני מקדיש לך את השיר.
באהבה. באמת.
מי יתן והשיר הזה יקרה/יקרא לך.
רפואה שלמה.
חרטא
המונוטוניות האוטומטית של תגובותיך הקבועות מצביעות על "דובי לא" אינפנטילי, בבחינת לא חשוב מה ייכתב ומה ייאמר – אתה אומר 4 אותיות, חסרות ערך, חסרות משקל, כלומיות, מסכנות, מעוררות חמלה כלפיך. אני רק מגיב-צופה, לא קשור. אין לי שום אינטרס.
חרטא
כמה יפה השיר והמשפטים האלו כדאי באמת להיות אדם. ואתה אדם עם המון לב, שחר.
"בִּשְׁבִיל הָאַהֲבָה הַזּאת
רָצִיתִי לִהְיוֹת
אָדָם"
לא יודע כמה לב יש, אבל עכשיו הוא מתרחב עוד קצת.
🙂
תודה.
שיר נהדר ומזל טוב!!!!!
הגבתי בynet
תודה, דפנה. על תגובתך כאן ו(על התגובה הקולעת) שם.
תודה!
שיר יפיוף. לא רק 'יש מעין', אלא יש מ-יש.
ברכות ליום ההולדת הקלנדרי והבנני.
חחח…
קלנדרי-בנני.
(באמת הקלנדרי היה לפני שלושה שבועות, תלמה).
תודה. גם על התגובה הזאת וגם על התגובה ההיא, תלמה.
שיר שיר. נעלה נא!
שחר!
לא מהללים שבחו של אדם לפניו, אבל זה נעשה קבל עם ובלוגייה ואתה כבר מכיר אותי עם התגובות ההזויות שלי-
נשבעת לך אני מופצצת ניירת על השולחן + סמינריון על הראש ובכל זאת, חייבת להגיבבבבבבבבבבב:
ל-ג-ו-פ-ו של עניין:
שיר שמנהל דיאלוג פנימי עם עצמו.
הדובר עם עצמו דרך הסוגריים,
כל בית צבעוני בעלילתו,
ההפתעה במטרו,
הסיום המפתיע- אדם
אני משערת שאני מבינה את הקשר בין הגוף שלא שואל אותך את מי לאהוב לבין אהבתך הפנימית- לעצמך? לאחרים?
פתרונים לשחר ולאלוהים
שיר שולתתתת ומרובד לַפָּנִים!
אתה איש ישראל אמיץ וייחודי
אני מאחלת לך במלוא הרצינות שכשבית המקדש ישוב על כנו במהרה בימינו אמן שתהיה משורר הבית (ועם זאת, יש מספיק מקום לכולן/ם)
בהצדעת קולגות,
גלית וסקר,
בת שבט הלוי (הלוואי עליי דם של VIP)
חיילת בצבא קידוש השם
ומפרגנת סדרתית 🙂
ואוו, גלית, ככה אני נשמעתי כשכתבתי סמינריונים והתכוננתי לבחינות סוף סמסטר.
יאללה, תעברי את זה מהר, שתחזרי לשפיות.
ולגופה של תגובה – צודקת, יקירתי. זה בדיוק זה. מסתבר שגם כשמתחרפנים, השכל עדיין פועל.
🙂
ואני חולה עלייך, בת שבט הלוי.
שַׁחַר הִתְפַּהֵק בּוֹ
וְשֶׁמֶשׁ הִתְהַלְכָה לוֹ בַּעֲצָמוֹת.
בִּשְׁבִיל הָאַהֲבָה הַזּאת
רָצִיתִי לִהְיוֹת
אָדָם
ואת האדם הזה אני מאד אוהבת. שיר מרגש שחר
התרגשתי, איריס.
יפה, יופי! כל הכבוד ושיר נפלא (הייתי כותבת אותו כאישה גם…)
אילנה, את משמחת אותי. קיבלתי כמה תגובות כאלה מנשים, אבל בכתב זה יותר שווה.
🙂
השיר הזה, מסתבר, מדבר לנשים ואותן(וגברים גם, כמובן). זה לא עניין מגדרי. זו תחושה אינטימית שאוצרת, כך נראה, חוויה אוניברסלית.
תודה.
שחר מריו כאז כן עכשיו אני חושבת שזה מהטובים בשיריך, יש בו מכל העולמות, יש שירים שאי אפשר לשכוח, כמו השיר הזה
חני, קבעת לי פה סטנדרט, שיהיה לי קשה לעמוד בו. אבל המחמאה עולה עשרות מונים על החשש.
תודה!
אהבתי את אני ועצמי, חומר רב נפץ מילולי: דיאלוג נפש גוף, ויכוח בין היש והמצופה, הבעיטה, ההתמרדות, עד לשורות המנצחות והמתפייסות בסוף, עונג והשלמה. בהצלחה ש"מ.
הגרסה הזו יותר מעוגלת, אהבתי את הדיאלוג בין נפש לעצמי, בין הקופסה לתוכן, לאחר הבעיטה, ההתמרדות ואי הסכמה, מגיעות לבסוף השורות המתפייסות, יפות ומענגות לעצמן, פרס למחברן ולמי שקוראן.
לבנה, תודה.
כתבת לי שתי תגובות דומות (ושונות). זה כמו השיר על שתי גרסאותיו. וזה מעניין שזה יצא ככה, גם אם לא התכוונת לזה.
ותודה גם על היותי כאן. יעל ישראל פנתה אלי בעקבות המלצה שלך. אז שני פרסים יש לי: אהבתך את השיר והיותי כאן הודות לאהבתך.
ראיתי שהתגובה הראשונה לא הופיעה וגם נמחקה, וחיברתי את השנייה, מזכרוני, ומכאן השוני הקל. מתברר בסוף שהיא כן עלתה, ואתה זכית בשתי פעימות( מקווה שכך).באשר לפרסים, שחר מריו, יוצא שכרי בהפסדי, שעלי לחלוק בך עם כל כך הרבה כולם… 🙂
🙂
לך יש זכות ראשונים, לבנה!
שחר-מריו, שיר חכם ומקסים.
רותי, תודה!
מזל טוב שחר-מריו. מתי היה היומולדת בדיוק?
השיר מקסים. הולך ומרגש יותר ככל שמתקדמים בקריאה, נוגע ללב, עמוק. ובסוף החל מ- עד שבוקר אחד , ועד הסוף…אין מילים, פשוט מרגש!
אכן שווה להתהלך בעולם הזה בשביל אהבה.
תודה, לוסי.
יום ההולדת שלי בבלוגייה? ב – 17 בפברואר (את יודעת, יעל ישראל פנתה אלי בנובמבר 2007. לקח לי ארבעה חודשים לזוז עם זה).
🙂
יום ההולדת שלי בעולם? חגגתי לפני שלושה שבועות.
ומה שאמרת על אהבה – נכון, נכון, נכון.
תודה.
ברכות מרחוק על זנת הבננות ועל הפרסום ב-Ynet.
וכמו שאומרים אצלינו באובאמית –
שיהיה לך שחר של יום חדש.
ארז.
ארז, איזו הפתעה נעימה!
מה שלומך שם מעבר לים? איך מתנהלים העניינים בסטנפורד? ובפאלו אלטו ובעמק הסיליקון?
אני מקווה שאתה שבע רצון. ואני סומך עליך שתעשה חייל.
דע לך שמדובר בצירוף מקרים. הרהרתי בך אמש, והתכוונתי לשלוח לך אי-מייל לדרוש בשלומך. הקדמת אותי על אף שהשחר המזרח תיכוני (של יום חדש) מקדים את קליפורניה. ובכל מקרה, "השחר של יום חדש" מאד מדאיג כאן. אתה בטח יודע. ואם אני מבין אובאמית (ע"ע: כוונות הממשל באשר לועידת דרבן), אז גם שם עולה שחר של יום חלש. חלש מאד.
נו, שוין.
Die Luft der Freiheit weht
יפה בסן פרנסיסקו על המים… אבל כמאמר השיר, "מרגיש רחוק".
שדרבן תהיה בעייתנו הגדולה ביותר… ולא רק הסימפטום. אבל אשאיר לך את הניתוחים הגדולים האלה, אני רק עכבר מעבדה קטן.
ארז? שוקט כארי בוטח.
שחר, אתה אופטימי ולא פתאטי
הגבתי לשיר שלך בצמוד לפרסום הוויינטי
בכך שגיל עשרים ושבע
הוא שיא פריחה בטבע.
אז תהנה מבריאות טובה ומהצלחה מקצועית
והכי אהבתי בשיר את המשפט המרגש
המבטא את התחושה
שבשביל האהבה הזאת היה שווה לחיות.
שחר חביבי
ברכתיך ליום ההולדת הכ"ז שלך
אך לא הגבת, שלא כדרכך.
המשפט "בשביל האהבה הזאת היה שווה לחיות"
הוא אלמותי,
מיכל,
תודה.
גם כאן וגם שם.
אתר מרתק הוא הבננות, אבל לפעמים אני זקוק למרחק. לכן מתנצל מראש אם החמצתי תגובה או התמהמהתי בתשובה. סלחי לי על עיכובה.
שולח לך במהירות הסופה נשיקות לחיפה.
שחר, תודה על תגובתך.
אני מבינה את הצורך למרחק ולמרחב נשימה.
"סימן שאתה צעיר" השיר ששרו שלישית גשר הירקון
פותח ב"אם עוד פרדסים משגעים אותך בריח
ואם אתה שיכור מן הירח"
תהנה מהחיים על הצד הטוב,תזכה בעיקר לאהוב
ואל תפסיק לכתוב !!
שחר הן אתה והן חן קליימן חבריו הקרובים של רני יגיל אבל עתידים שניכם להופיע ברזומה שלו כסוג של שני ליצנים גם אריק האפס וגם עמוס האפס לא מחשיבים את שניכם תשאלו את רני הוא יאמר לכם את האמת
נכון שחר,אתה צודק בתגובתך (לאפרת מישורי)
אם אתה מאמין בעצמך, אז מאמינים לך.
תכתוב היא אמרה לי תכתוב. תכתוב כמו תרקוד.
מיכל, תודה.
את מותק.
(לא יודע לאיזו תגובה לאפרת מישורי את מתייחסת).
אל אלוהים
סה"כ רציתי להגיד ש"ובשנת עשרים ושבע לחיי שחר התפהק בו ושמש התהלכה לו בעצמות" זה יופי יופי, אבל הצלחתי ללכת לאיבוד בטור התגובות הארוך הזה פה
תענוג וסחטיין
מקווה שיש להם שרתים מספיק חזקים בבננות 🙂
רני,
תענוג שאתה מבליח לי כאן מדי פעם.
עזוב אותך שרתים. מה יותר טוב מהתמיכה שלך?
תצליח, יקירי. סחתיין על השיר בערוץ 24, ובהצלחה בפסטיבל זכרון יעקב.