בננות - בלוגים / / המטבחון של ציפי
שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

המטבחון של ציפי

 

 

 

 

המטבחון (גרסה לא מצונזרת)

 

ציפי נכנסה למטבחון לבשל,

וצִפְּתה בתקווה לתבשיל לא כושל.

אמרו לה: לימון מוסיף המון;

מיד הוסיפה את חיים רמון.

 

אויה! ע"פ דין – עבריין מין.

איחס! התבשיל אינו מזמין.

הצילי, ציפי! קול שואֵג בִּי;

מיד הוסיפה את צחי הנגבי.

 

אויה! נגדו מתנהל משפט

אבל לציפי לא אכפת.

הרי צחי ידוע כפוליטיקאי גאון

וכמוהו גם…רוני בר-און!

 

אויה! רוני הוא שָׂר לוח הכפל

ערכֵי דמוקרטיה – במבצע! איזה שפל.

במליאה חשוד שהצביע פעמיים,

המטרה מקדשת? שומו שמיים.

 

אבל ציפי איננה אדם רע, חלילה.

בטעות נכנסה לה רוחמה בלילא.

עכשיו בתבשיל – אלכוהול מוברח

היש בו מרכיב שלא סרח?

 

ואם לא מספיק שהתבשיל כשל לו,

הוסיפה ציפי גם את אלי אפללו.

הוא חשוד שקיבל בחינם טיסות.

אבל תצביעו קדימה. אין מה לעשות!


כיונה אשב תחת עץ הקיקיון
הוזה אותך מולי, "גברת ניקיון".
כן, בכל מפלגה אנשים שהֻשחתו 
אבל לקדימה רובם התמגנטו!
 

אז אין מה לעשות? יש ויש! ובלי שרץ

אפשר אולי לשקול את מרצ.

כן, ציפי – בקדימה מונח כבודה.

האופציה המועדפת – העבודה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

58 תגובות

  1. אמיר אתגר אותי, ואני נענה בשמחה.
    כי האמת צריכה להיאמר!

  2. רונית בר-לביא

    שחר,
    כייף לך שאתה מכיר את כל השמות,
    ועוד יודע מה כל שם מסמל או עושה/לא עושה.

    אני לא במצב של לשורר על כל זה,
    זה לא בספירה שלי מספיק.

    תאר לך מה היה קורה בשירך לו ציפי ניסתה להכין עוגה …

    • רונית,
      🙂
      לא יודע אם כזה כיף לי שאני יודע את שמות הגיבורים ומעלליהם (כחשודים, יש לומר. למעט זה שהורשע).

      אין מדינאי או פוליטיקאי שיודע לאפות עוגה אידיאלית. לא היה כזה, ולא יהיה. פוליטיקה היא אמנות האפשרי והרע במיעוטו בסבך של מערכת אילוצים ואינטרסים.

      תראי מה זה. האינטרס של ביבי זה להישען על ברק (כשר בטחון שיכשיר את ממשלתו). והאינטרס של ביבי וברק היה לייבש את לבני וקדימה באופוזיציה, כדי להעלים את קדימה. ואז בא ליברמן וטרף את הקלפים לכולם בעלייתו המטאורית בסקרים. עכשיו האינטרס של ציפי זה להישען על ליברמן (כשר בכיר שיאפשר לה לחסום את ביבי). אבל אין דין בריתות טרום-בחירות (אד הוק) כדין בריתות שלאחריהן. ליברמן לא יוכל להתמזג עם לבני רק בגלל האג'נדה האנטי-דתית של השניים (קהל בוחריו המאד חילוני הוא לא פחות ימני. ועוד לא דברתי על קהל בוחריו המסורתי).

      לבני תצטרך לאפות עוגה אחרת. ולא כראש הממשלה הבאה.
      נחכה ונראה.

  3. נו טוב, מה שאתה בעצם אומר שלך זה כבר לא משנה בעצם אם הטבח שטף או לא שטף את הידיים לפני שהתחיל לבשל, כי במילא האוכל רקוב. לא יודעת שחר, אוכל רקוב תמיד יהיה רקוב. מצד שני טבח נקי יכול לנקות את סביבת עבודתו, אבל קודם הוא צריך לקבל את המשרה.
    אגב, לדעתי לברק אין סכוי להבחר אז אם לא תבחר בציפי תחזק את ביבי והכוונה היא לא לבייבי סלרי.

    • סיגלי, יקירתי

      אני יודע שברק לא ייבחר לראשות הממשלה. לי זה ברור שראש הממשלה הבא הוא ביבי. לא לבני.
      וזה מלכוד 22 שלי כמצביע שמאל.
      אם אצביע לברק, אקבל אותו כשר בטחון בממשלת נתניהו.
      אם אצביע לבני, אחת מארבע אופציות:
      1) אקבל אותה כשרה בכירה בממשלת נתניהו.
      2) אקבל אותה כיו"ר האופוזיציה, אם תנצח את מופז בפריימריז הבאים.
      3) אקבל את מופז כשר בכיר בממשלת נתניהו, לאחר שיתפצל מקדימה, אם יפסיד בפריימריז מול לבני.
      4) אקבל את מופז כיו"ר האופוזיציה אם יאחד את קדימה תחת מנהיגותו.

      ולכן, לשיטתך, קול ללבני הוא קול לנתניהו. אז גם אני מאד סקפטי. אבל לגבי לבני.

      • שחר, אין פה שום מלכוד
        יש רק מנדט אחד או שניים
        בין קדימה לליכוד.
        הצבע ברק, ובינתיים
        תקבל ביבי כראש ממשלה
        רק בגלל עוד ח"כ
        למפלגה שכשלה.

        • אמיר, אתה חכם שכלית וגם רגשית,
          הלא תדע? התחרות היא בין-גושית.
          איך תשיג ציפי 61 חברי כנסת?
          הם ישחקו מחבואים. היא לא תופסת!

          כי נגיד שציפי תגבר על ביבי
          נו? אז מה? שמע לי, חביבי,
          לא יהיה לה גוש חוסם
          ואין לה טריקים של קוסם.

          ואז בפריימריז יגבר מופז
          וקסמה של ציפי בעיניך – גז.
          אם לבני תנצחוֹ, הוא יתפצל,
          וקולך ילך לביבי, אין כאן צל
          של ספק.
          לא חבל שתדפֵק?

          קול ללבני הוא קול סרק.
          לכן, אמירי, רק ברק!

      • קול ללבני הוא קול ללבני כי יש לה סכוי להיות ראש משלה ואז יודע מה תקבל?
        תקבל את לבני בתור ראש ממשלה ובין ביבי לבין ברק תקבל את הברק שלך.
        אבל אני בעצמי לא נתתי לה את קולי עדיין כי יש גם את מימד ואת ליברמן ואני יודעת את מה שאומרים כולם על כולם ולא איכפת לי באמת, כי אני לא מאמינה שמשהו באמת יכול להשתנות במדינה, כי המפוצלות הזו שבתוכי היא מעגל ראשון בין המון מעגלים עד למעגל המדינה המפוצלת שבה אנו חיים.
        אז נותר לי לשאול, מי האיש שבאופן אישי הכי הזיק לי ממרומי מעמדו? ביבי.
        איך אני יכולה למנוע את עלייתו לשלטון זאת השאלה שתנחה אותי בסופו של דבר בעמדי מול עצמי עם התיבה המחורצת. מה אתה עושה בעצם? לא נלחם בביביבי כי ברור לך שהוא ראש ממשלה אז לי זה חשוב שזה לא יהיה ברור למי שלא רוצה אותו. לי חשוב שמי שלא רוצה את ביבי יבין שהדרך היחידה למנוע זאת היא ציפי. חושבת שאסור לבחור במי שכבר נבחר בעבר ולא היטיב ואסור לשכוח את הרגעים הרעים מול מתק שפתיים של תעמולות, ברק היה חלש, ביבי הוא סליים, ומפלגה אמיצה שקמה באמצע מנסה להצליח כשעומד אחד בראשה חלה, העומד השני הסריח עדיין רוצה להאמין שהעומדת השלישית תצליח להעמיד את המדינה הזאת על הרגליים והלוואי שהיא תצליח בבחירות ותרפא קצת את אמונתי הגוססת העומדת על סף יאוש מוחלט.
        אתה יכול להיות בבחירתך מכאן ועד להודעה חדשה, בברק אין שום ברק ושום חידוש ובאין מישהו אחר מתאים יותר שיהיה שר ביטחון, אבל שתהא זו ציפי שממנה אותו וממנה אחרים ולא ביבי.

        • סיגל,

          ביבי פגע בך יותר מכל בגלל משנתו הכלכלית, אני מניח. האם בדקת את משנתם הכלכלית של לבני ושל בר-און? בדקי, יקירתי. מרוב שהן דומות, לא תמצאי את הדקויות.

          קול ללבני הוא קול למפלגה שלא תוכל להרכיב קואליציה בתוך 42 יום, מה שיעביר את המנדט לנתניהו. וזאת משום שגוש הימין חזק מגוש השמאל. זה פשוט ככה.

          קול לעבודה לא ימנע את הפיכתו של ביבי לראש הממשלה, אבל ימנע דורסנות כלכלית מהסוג שפגעה בך.

          ביבי+ציפי = דורסנות כלכלית (זיבי).
          ביבי+ברק = אחריות כלכלית.

          האמיני לי, יקירתי. גם אני לא רוצה את ביבי כראש ממשלה. אבל אני מנסה למזער נזקים במסגרת הנסיבות, בהן אנו פועלים כעת (נסיבות בהן הימין גובר על השמאל).

          עלי לזוז, סיגל. אקרא את יתר התגובות (של אחרים ושלך, אם תהיה) בהמשך.

          מה שלא תצביעי, סיגל, אני שמח שאת הולכת להצביע ושזה חשוב לך. אבל אנא, קראי את המצע הכלכלי של קדימה והשווי לליכוד. היוכחי בעצמך.

          בהצלחה לכולנו!

          • אכן שחר, אתה צודק וגוש הימין חזק יותר ועד לשבעה מנדטים הפרש לטובת ציפי נקבל עדיין את ביבי, אבל אני אחכה עד לרגע האחרון ואבדוק אם יהיה לה סכוי, ואז אולי בסוף אאלץ לבחור ליברמן כי הוא מטפטף כבר תכנית איזו שלוש שנים בעניין הערבים, ולמרות שכאן בבלוגיית המשוררים והסופרים עלולים להזדעזע מכך, אבל דווקא ברוב עדינות אני מסכימה איתו.

          • סיגל, כשניסיתי לשכנע אותך (ושמח שהשתכנעת) שגם "נצחון" של ציפי על ביבי לא יאפשר לה להרכיב קואליציה, לא התכוונתי שתפזלי לליברמן.

            את אדם חופשי, ואני מכבד את זכותך לממש את זכותך הדמוקרטית כראות עינייך, אבל בין ליברמן לציפי, כבר עדיף שתצביעי ציפי.

            אבל, את יודעת, יש אופציות עדיפות על צִיפֶּרְמַן.

            לילה טוב.

          • שחר, לא שכנעת אותי אני יודעת ומכירה את העובדות הגושיות אבל אני מאלו שעושים שיעורי בית רק ברגע האחרון. כשאבדוק את מצב הסקרים רגע לפני ואעשה חישובים מתמטיים אדע בדיוק לאן הקול שלי ילך. וליברמן הוא ימין שרוצה לתת לערבים מדינה משלהם אז הוא קצת מאוד שמאלני, כמו שהשמאל רוצה להפריד אותנו מהערבים שיוצא שהוא קצת ימני אז מה ההבדל? אני שמאלנית בכך שאני רוצה לחיות איתם בשלום ובכיף וימנית בכך שחושבת שהם לא מעוניינם בשלום איתי. אז שיחיו עם בני עמם בלי לזוז מילימטר מאדמתם ויקבלו את האדמה מואדי עארה עד המשולש והנה עשינו טוב לחיבור חצי מליון ערביי ישראל עם בני עמם והנה לנו מדינה קטנה יותר אבל שקטה שכל מי שרוצה להשאר בה שיהיה שווה זכויות וחובות בכל. זה מה שקורץ לי בליברמן.

  4. נהדר!

    אם כך אצביע ל'הירוקה – מימד'
    שאין בה דיבורים ללא כיסוי
    ומי שיצטרף ולא יפחד
    יקבל עתיד טוב – מלוא הביטוי!

  5. נא להוסיף לרשימה את:

    רונית תירוש
    שהזילה דמעת עכברוש
    אחרי שהרסה בחיוך
    עם לבנת את החינוך.

    • נהדר, גיורא!

      יין תירוש משובח.
      שנאמר: וכל המוסיף הרי זה משובח.
      ובמקרה של קדימה:
      וכל המוסיף, הרי זה גורע!

    • חיים הימבי

      שחר וגיורא
      הרעיון משובב נפש
      אך אבוי, הביצוע (משקל וחריזה) צולע וכושל
      כמו הפוליטיקה הישראלית.

      אוי לנו כי נשברנו.

      • חיים הימבי,

        אני מתפלא עליך. איך לא הבנת?
        יש כאן מבנה שמשרת תוכן.
        החריזה והמשקל צולעים וכושלים משום שגיבורי השיר (וגיבורתו!) צולעים וכושלים. או שגם לזה לא שמת לב?

        בכל אופן, אתה מוזמן לערוך. אני קשוב ונכון תמיד ללמוד, יקירי . גם אם זה בקצב ימבי-במבי-ביבי=לבני.

        • חיים הימבי

          אנחנו הזקנים, שעוד זכו להצביע עבור מפא"י ובן גוריון
          חסרים מרכיב חיוני: הומור.
          בשבילנו משקל הוא משקל, חריזה היא חריזה, מבנה הוא מבנה ותוכן הוא תוכן.
          אחדד את העפרון שלי ואנסה לערוך 🙂

          • חיים, חיים. מתגובתך (השנייה) עולה בוודאות שהומור לא חסר לך.

            עד כמה ותיק אתה, קשישא? אולי הספקת להצביע בתקופת היישוב למפלגות שהתמזגו למפא"י? או אלה שפעלו בשוליה? אתה יודע, פועלי ציון, הפועל הצעיר, אחדות העבודה.
            הרי מפא"י החלה דרכה (כמותג מפא"י) רק ב – 1930.
            ואולי נמנית על הבלתי מפלגתיים של ברל כצנלסון, ידידי?

            ד"ש לא.ד.גורדון.
            וערוך לי, ימבי-מאמי.

          • חיים הימבי

            שחר חדש שכמוך, הזכרת לי נשכחות.
            אתה יודע שבגילי הזכרון כבר אינו כשהיה.
            אבל באמתחתי זכרון מתוק: אני עומד על ארגז תפוזים הפוך,
            נואם נאום פרוגרמטי ארוך ומקנח בדבר שיר.
            לוי (שקולניק) היה בקהל ואחר כך בא ללחוץ את ידי.
            איש יקר לוי. אני מתגעגע גם אליו וגם לרבקה אשתו.

          • אז אתה מתגעגע גם לדוד גרין וגם ללוי שקולניק.

            אני מתגעגע בעיקר לחוש ההומור של לוי. זוכר איך חרדו שריו באשר לבצורת הקשה שפקדה את ישראל אי-אז בשנות השישים המאוחרות. והוא שאל אותם: היכן היא? היכן הכתה הבצורת? והשיבו לו שריו התמהים: מה זאת אומרת היכן? בארץ. והוא השיב: אהה! נרגעתי. חשבתי בוושינגטון.

            אמור לי חיים ימב-אנפסט שכמוך, אתה נותן לי אשראִי בכל זאת? על אף שירי הכושל?

            ועוד ספר לי: האם גם למשה שרתוק ולגברת מאירסון אתה מתגעגע?

            ולהבדיל, האם געגועים מפעמים בך לאריאל שרמן וליצחק יזרניצקי? ושוב להבדיל – האם אתה מעלה עם שמעון פרסקי זכרונות מימיכם עם שקולניק?

            ואמור לי, אגב "שחר של יום חדש", לאהוד ברוג תצביע, קשישא?

          • חיים הימבי

            המעשיה שאתה מספר זכורה לי היטב,
            הייתי אז שליח בבירה האמריקנית.

            בהחלט, בהחלט יש לך קרדיט, למרות שלפני שבועיים
            טלפנו מן הבנק והודיעו על מדיניות חדשה: צמצום האשראי ללקוחות.

            מיד שאתגבר על התקף הפודגרה
            אזמין אותך לכוס שיכר בבית המרזח הקרוב לביתי.
            שם נעלה זכרונות וארביץ בך תורה.

            ברוג? זה הינוקא הכושל שהיה ראש ממשלה?

          • כושל, חיים? למה כושל?
            זוכר את דוד גרין? איך הוא פרש ב – 1953 וחזר ב – 1955 (להציל את המדינה משרתוק), ופצח מיד במבצע "חץ שחור" בעזה? גרין ודיין יחד. אז נתת לו אשראִי, לא? (כמאמר אותו שקולניק).

            וזוכר את ראש הממשלה הכושל יצחק רבין בין השנים 1974 ל – 1977. והנה, כשחזר ב – 1992. נתת לו אשראי. ולא טענת שכושל הוא.

            מדוע לא תתן אשראִי נוסף גם לברוג?

            ומדוע כשל הינוקא?
            היציאה מלבנון היתה מעשה שלא ייעשה? אה…הוא כשל בקמפ-דיוויד. הבנתי. באמת לא בסדר מצידו שהציע שתי מדינות לשני עמים, סיום הכיבוש, חלוקת ירושלים ומשמורת משותפת על הר הבית. באמת לא בסדר מצידו שפרצה אינתיפאדה כזו. טוב ששרמן בא בעקבותיו, הא, קשישא?

            אנא, הזמן אותי לבית המרזח הקרוב לביתך. כוס שיכר עליך, ובקבוק שיכר עלי. אשמח לשמוע זכרונות מימי זלמן ארן וישראל גלילי. (ואני מתכוון לכך).
            🙂

          • חיים הימבי

            על כל זאת נדבר על כוס/בקבוק/חבית שיכר.
            (בתנאי שתעזור לי לעלות, לטפס ולשבת על השרפרף הגבוה).
            יש לאדם יתרונות כשיוצאים לפנסיה.
            למשל: נכדי לימדו אותי לשתות שיכר ולנשנש (כך הם אומרים) בייגלה.
            עד גיל שישים וחמש שתיתי רק תה!

            שב צמוד לטלפון כי צלצול בא יבוא…

          • קשישא, נכדך לא למד אותך שאצלנו, הצעירים, לא יושבים צמוד לטלפון? הוא נישא איתנו לכל מקום. האמריקאים (היית שליח בבירתם, לא?) קוראים לזה סלולאר. הבריטים מבכרים: מובייל.
            חלקנו, הישראלים, קוראים לזה נייד (ברוח המנדט) אבל רבים מאיתנו מבקרים באמריקה ולכן מבכרים: סלולאר. (אמריקניזציה, אתה יודע).

            אסביר לך איך משתמשים בזה, כשניפגש.
            וננשנש.

            רציתי ללמדך כיצד להקיש למעלה מימין כדי ליצור איתי קשר בפרטי, ימבי. אבל אני מבין שיש לך מספר טלפוני. מאין לך – איני יודע. אבל אשמח לשמוע.

            בכל אופן, יש כמה בתי מרזח תל אביביים עם תוצרת ענתיקה (מתקופתך). בציר מכרם נבות (היזרעאלי).

            אני יודע. שתדע גם.

    • ציטוט מתוך הגבורה (של הגברת תירוש):
      "היא אמרה לי הרגע חתיכת חרא!"
      זוכרים?

      • חנוך, איך אפשר לשכוח? זה קאלט!
        אבל (האמת צריכה להיאמר), מי שיוצאת רע מהסיפור הזה היא לא רק תירוש. אלא גם יולי תמיר. היה מי שכינה אותה "אוגוסט שחוח".

        תמיר היתה שרת חינוך כושלת. לצער כולנו.

  6. חחחחח גדול ש"מ. ישר לארץ נהדרת.

    • רעיון טוב, יעלתי.

      ב"ארץ נהדרת" צריכים קונטרה ל"אני אויר, אני טאפט" של "שבועסוף".

      🙂

      • אני מקווה שביום שלישי הבא עלינו פעמיים כי טוב ( יום בחירות גורלי לעם ולעולם ותאריך מכריע בחיובי ההלוואות שלקחתי ושאני מקווה שיהיה כיסוי לשיק שכר הדירה ושפתאום אקבל סכום כסף במפתיע…)

        אני מקווה שביום זה אדע לבחור במנהיג/ה הראוי/ה

        לצערינו אין כיום לא יד ימין ולא יד שמאל בהתפלגות המפלגות. סקאלת האידאולוגיות הולכת ומיטשטשת הולכת ומשתנה בהתאם לשינויי מזג האוויר הכה תכופים בארצינו היקרה לי מפז.
        האופורטוניזם שולט וחבל לי 🙁

        אבל חכם ממני אמר שאין חדש תחת השמש
        ושמואל הנביא הזהיר אותנו באמצעות משפט המלך…

        סוסים ומרכבות בדמות רכבי שרד מפוארים.
        עצוב לי עצוב לי להמשיך בכלל את הרשימה.

        אני מתרשמת שלעיתים מגיעים מנהיגים ו/או מנהיגות בכוונה לשינוי מבורך אך הפוליטיקה מסאבת ואילו המנהיגות מושיעה.

        אני מרגישה שעם ישראל זקוק למנהיג ר-ו-ח-נ-י בראש ובראשונה

        בדיוק היום קראתי את פרשת השבוע והתגעגעי למשה ולשירת הים של מרים הנביאה. הלוואי ויכולתי להתייעץ עם משה רבינו עליו השלום בנוגע למצב של עם ישראל תשס"ט הבלתי מונהג בעליל.

        איפה הרועה איפה?
        אני יודעת שיש לנו רואה:
        אני זועקת לאלוהינו וכל מה שנותר לי הוא להתפלל לטוב ולקוות לטוב כי זה כל מה שנשאר לי

        בברכת שבוע בחירות יעיל לכולנו

        אוהבת,
        גלית

        • אהוד פדרמן

          גלית, את מכניסה כאן אלמנט מבלבל

          נוסף. תכלס, למי את מציעה שנצביע

          ביום שלישי?

          האם לנבחרת חכם יוסף, רועה הרוח

          שרואה בנו החילונים, עיזות רשעות

          ואוכלי שפנים וממטיר עלינו גשמי קללה

          חומציים של אימרות ארסיות ?

          או שמא לאגודת נציגי אלוהים

          מהזרם השני, האשכנזי, המאימים להטביע

          אותנו בשחור בגדיהם, אך מצד שני

          בחיים לא היו מכניסים שחור עור כמו

          אובמה למסגרות החינוך שלהם גם אם היה

          חוזר בתשובה, מקפיד על קלה כחמורה

          ומקיים תרי"ג מצוות בכל שס"ה גידיו

          ורמ"ח איבריו (איברים מעשה שעטנז של

          שחור ולבנה, רחמנה ליצלן) וגם חובש

          שטריימל מגדל זקן עבות ומאריך פאות

          עד הכתפיים ?

          • אהוד נראה לי שאתה מגזים לשני הכיוונים, עשיתי שבתות אצל כל הזרמים ואני קצת מכירה ולא מעיתונים.
            אני חושבת כמו גלית ומחזקת את תפילותיה.
            שבוע טוב וט"ו בשבט אוהב.

          • אהוד פדרמן

            אביטל יקירתי, לבי מלא אהבה אלייך ,

            ליהדות ולעם ישראל.

            רק את הפוליטיקה הדתית שהשתלטה על

            ישראל סבא איני אוהב ואפילו מתעב.

            וגם לא סובל שמנסים להציל את נפשי

            המשתדלת לחטוא באמירת אמת.

            ודם

          • אביטל,

            ובחרת בטוב!

            וט"ו בשבט שמח.
            מי יתן ויתחדשו הגשמים, ולא תהיינה שנים שחונות.

          • שלום אהוד

            אני שמחה שהאלמנט הוא מבלבל, כהגדרתך.
            לא אמרתי ולא הצעתי למי להצביע שכן הבילבול עולה מתגובתי ועדיין גם אני לא החלטתי.

            מנהיג רוחני הוא אמנם בשר ודם אך אני שואבת את השראתי ומעצבת את המנהיג הרוחני בעיני רוחי כדמותו של משה רבינו, עליו השלום או נביאים יקרים ונביאות ומיוחדות שבאו אחריו.

            גם אני מסכימה עם הבעייתיות של קבוצות פוליטיות מסויימות מן הזרמים שהזכרת ובעיניי- יש בהתנהגות של חלק מהן ממש חילול ה'. גזענות היא מילה קשה שקשה אפילו לי להתנער ממנה בחיי היומיום כי כולנו נגועים בה מי כקלה ומי כחמורה.

            צא מזה. גם לי יש בעיה עם דוסים המפנים גבם כלפי אחינו ואחיותינו החילונים. גם לי יש בעיה עם אחינו ואחיותינו החילונים המפנים גבם לאחיהם חובשי הכיפות (ולא משנה כיפה מאיזה צבע או סוג בד) ולאחיותיהן לובשות החצאיות (ולא משנה מה האורך וסוג הבד)

            לפני הכל אני בוחרת להתפלל חזק ביותר וומקווה שהבחירה שלי תהיה נכונה

            בברכת שבוע מוצלח לכולנו

            גלית

        • גלית, שמואל הנביא נשא את נאום "משפט המלך" לא כדי להזהיר מפני המלוכה, אלא כדי למנוע הפקעת סמכויות מהאוטוריטה הדתית שלו, החובקת כל. לפני שמשח את שאול למלך, היה שמואל נביא ומנהיג.

          (סִפרת לי שקראת את שירי, "קינת שאול", במשיב הרוח כ"ז. יש שם בקורת נוקבת גם נגד "הנביאים המרים").

          🙂

          אני מתפלל שתבחרי נכון. ערכים יהודיים, גלית, יש גם במפלגת העבודה וגם בהירוקה-מימד (שירה, חני – אתן שומעות? אני עושה לך כאן את ה"עבודה"!). ואולי כדאי שתקראי את מצעי שתי המפלגות הללו, ותשקלי?

          אוהב,
          ש"מ.

  7. אהוד פדרמן

    לא חשוב מי יושב/ת במטבחון – העיקר

    שיעבור הכשר של הרב יוסף ויחבוש כיפה

    כשהוא שולף שפנים מהכובע ומאכיל

    אותנו בהם

    • מיכל ברגמן

      יפה כתבת. הכי מצחיק אותי שהיא באה בשם היושר – כנראה מלחמת לבנון השניה וכל נבחרת הפושעים שהזכרת הם תוית ליושרה.
      עכשיו פתאום נהייתה פמיניסטית – האישה שהתנגדה לכל חוק בכנסת שנועד לסייע לנשים (החזרי מס על מטפלת, למשל).
      אני אוהבת לשמוע אותה מדברת – כל מיני מילים של בית מרקחת שלא אומרות כלום.
      בין השלושה היא האלטרנטיבה הכי גרועה בעיני.
      אני פה מטעם הליכוד – הנה אמרתי את זה – עכשיו אני חוזרת למושבת המצורעים הפאשיסטית שלי.

      • צודקת! אך מי זוכר? אז נזכיר:
        ב – 12 ביולי 2006 תחב החיזבאללה לשונו לנגמ"ש צה"ל. באותו יום תחב רמון לשונו לפיה של חיילת צה"ל. לפני חצי שנה תחבה לבני את רמון לקדימה (שוב). מי שתוחב קדימה לקלפי, תוחב את רמון לכנסת.

      • שכחתי להתייחס, מיכל, לתמיכתך המוצהרת בליכוד. אני מכבד את החלטתך להצביע לליכוד. זוהי הכרעה דמוקרטית. ואני מכבד יותר את הצהרתך. דרוש אומץ לומר זאת בפורום שברובו, כך נדמה, נע לשמאלך. וחלק מאנשי השמאל, כך למדתי, אינם כה סובלניים, גם אם הם משווקים עצמם ככאלה. חלקם מזכירים לי אנשי ימין (ואדייק: חלק מאנשי הימין) דוגמטיים ותוקפניים.

        כך או כך, נסכים שלא להסכים.
        אבל אני מאד מסכים עם הערותייך לגבי ציפי לבני (אפרופו שיווק שקרי) והערות, שכתבת בפוסט אחר, לגבי חד"ש.

        תבורכי!

        • מיכל ברגמן

          הישחר,
          חן חן על ההתייחסות – יש בך באמת משהו מקבל ומכיל שנדיר בכל מקום.
          אתה כ"כ צודק – גם לי הסמיכות החמימה של הסובלנים מזכירה חלק ממחנה הימין, רק ששם לפחות אין יומרה לסובלנות.
          אבל מה לעשות?
          כולנו צאצאי שטייטעל זה או אחר, ושכפלנו פה את השטייטעל גם בקיבוצים.
          אומץ?
          אולי טיפשות להיות אמיץ, ואולי זו סתך חוסר בגרות, רצון כזה לעצבן…
          ובכלל – הגיע הזמן לשני גושים גדולים:
          אם מקיין ובוש ותומכיו יכולים לשבת באותה מפלגה, אז גם הירוקים-מימד, העבודה וחלק מקדימה יכולים להיות גוש.
          החלק השני שילך לליכוד-מפד"ל-ועוד כל מיני.
          וליברמן? – זה ינטרל כל מיני ליברמנים ואופנתיים צצים אחת למערכת בחירות.

          • מיכל, אני מסכים.
            שני גושים ולא רסיסי מפלגות לווין.
            כרגע נדמה שישראל ביתנו מונעת מן הליכוד להתגבש כמפלגה גדולה, וקדימה מונעת מהעבודה להתגבש כמפלגה גדולה. ומי שבעד קדימה יאמר: העבודה מונעת מקדימה. אבל המקור עדיף על החיקוי.

            אם להאמין לסקרים האחרונים הרי שליברמן ונתניהו שווים יחד 44 מנדטים (שזה מה שהיה לליכוד בשנות השמונים פחות או יותר). וכך ברק ולבני שווים יחד (אם להאמין לסקרים) 41 מנדטים (שזה מה שהיה לעבודה בשנות השמונים פחות או יותר). אבל אז באה ההצבעה הכפולה (רפורמה שבאה לתקן עיוותים, שתמיד יהיו) ויצרה עיוות קשה יותר. ומאז, אין מפלגות גדולות. רק בינוניות. גם לאחר שהרפורמה ההיא בוטלה.

            נו, נחכה לתוצאות ונראה אילו הפתעות מצפות לנו הפעם.

          • מיכל ברגמן

            אכן שחר מריו. ובטוח שיהיו הפתעות.

    • אהוד פדרמן

      והנה תוך כדי כתיבה הזכרונות מציפים

      אותי, זוכרים שביבי לחש באוזנו של

      הרב יוסף ש'השמאלנים' הם אוכלי שפנים

      • נדמה לי שביבי לחש לו ש"השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים".

        "אוכלי שפנים"? זה ביטוי של הרב שך משנת 1990, כמדומני. היה זה כאשר פרס הפיל את ממשלת האחדות הלאומית בראשות שמיר, וניסה להקים ממשלה אלטרנטיבית, צרה, בראשותו. ש"ס הבטיחו לו תמיכתם וחזרו בם. ואז, אבוי, התברר לפרס שאין לו רוב, ושמיר שוב הקים ממשלה. הפעם צרה.

        רבין מתח בקורת על פרס ("התרגיל המסריח", הוא קרא לזה), וכעבור שנתיים כבש את ראשות מפלגת העבודה וראשות הממשלה.

        למעשה, פרס היה הראשון שקיבל מנדט מהנשיא, ונכשל בהרכבת ממשלה. כעבור 18 שנה זה קרה ל…לבני.

    • אהוד,
      אני קרוב אליך בנטייה הפוליטית ורחוק ממך ברטוריקה.

      אנחנו ודאי נסכים על מכלול נושאים, כשנדבר על פוליטיקה בהווה ועל חזון לעתיד.
      ואני, כמוך, חרד (מאד חרד!) מתפיסות העולם של ש"ס ושל יהדות התורה.

      אבל לי יש בעיה עם השמאל והשמאל-מרכז האנטי-יהודי או אנטי-דתי. מפלגות, שהרטוריקה שלהן היא אנטי דתיים/חרדים, מפחידות אותי לא פחות מש"ס. כך חשבתי על שינוי, וכך אני חושב על הכיוון שתפסה קדימה בראשות לבני מאז כשלונה להקים קואליציה באוקטובר 2008.

      למעשה, רבים ממצביעי קדימה היום הם מצביעי שינוי בעבר. הם רוצים לראות את הישיבות מתפוגגות (כולל ישיבות הסדר) ומתפללים (כן, גם אולטרה-חילוניים מתפללים) למדינה נקייה מיהודים (במובן הדתי, לא במובן של הגדרה או זהות) כשם שהגזענים מימין מפללים למדינה נקייה מערבים (במובן האתני).

      אני חושש מאלה וחושש מאלה.
      כי שנאה לאחר היא שנאה לאחר, ללא כל קשר מי האחר.

      (לא מפתיע, על-כן, שללבני קל יותר לשבת עם ליברמן, והוא תקוותה – שתתבדה – במרוץ לראשות הממשלה. קל לה יותר מאשר למפלגת העבודה, שאכן ישבה עם ליברמן, אבל ניסתה ומנסה לבלום אותו ברטוריקה האנטי-בג"צית שלו וברטוריקה המסוכנת שלו כלפי אזרחי ישראל הערבים).

      אהוד, אני מקבל את הנרטיב לפיו הדבקות בדת של הדורות שקדמו לנו, אלה שחיו בגולה בתנאי רדיפה לעיתים, היוותה חולייה הכרחית בהצלחת ה"מורדים" בדת (בן גוריון ושרת ודיזנגוף וארלוזורוב וביאליק וא.ד. גורדון וברל כצנלסון) לגאול את העם היהודי מגלותו ולהובילו לעצמאות. לולא האורתודוכסים הגלותיים, לא היו העולים החילוניים הוגים שיבה לארץ הקודש וכינון עצמאות.

      גם אם חלקם למדו ב"חיידר" ופקדו בתי כנסת בילדותם, בן גוריון ומרעיו מרדו בבית אבא ואמא מבחינה דתית אבל מה הם עשו? הם הטיפו לשיבה אל ארץ הקודש ואל שפת הקודש. והם לא היו חדורי שטנה ובוז לאורתודוכסים. הם ניסו להכילם פוליטית.

      לכן, אני קרוב אליך בנטייה הפוליטית. ראה:
      http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9669&blogID=199

      ורחוק ממך ברטוריקה. ראה:
      http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=199&itemID=5501

  8. על פי מריו, ציפי עשתה פיפי, אויה.

  9. עמי קאופמן

    שחר ידידי, אין ספק כי אתה אשף
    בפשטות וביצירתיות פתרת את בעיית הקול הצף
    אך מה איתי ועם עוד רבים כמותי, האם יודע?
    מה נשים אנו בקלפי, אנו: "הקול הטובע"

    הקול הטובע בים השחיתות,
    באגם הכסילות,
    בבוץ האלימות,
    בשלולית הרדידות
    ובאמבט הגסות

    נו, אז מה אתנו שחר, ידידי המלומד?
    אנחנו פאקינג טובעים פה,
    כי אין טובים פה.
    זה ייגמר מתישהו – או שזה לעד?
    אקיצר, מה לשים אחי? בל"ד?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי