הגוף

 

 

 

 

 

הגוף (או: שני גמגומים על ג…גו…גוף)/ שחר-מריו מרדכי

 

1.

וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים וַשֶׁבַע לְחַיָי

הִשְׁלַמְתִּי עִם

הַגּוּף.

 

עַד אָז הוּא רַק הֵישִׁיר לִי

גַּב

אֲפִלּוּ שֶׁצִּמַּח לִי

ראשׁ (אָחוּז בִּשְׁתֵי יָדַיִם)

וְרַגְלַיִם (מֵיטִיבוֹת רוּץ);

וַאֲפִלּוּ שֶׁיָּצַר לִי יֵשׁ

מֵעָיִן

וְנֶפֶשׁ (אָנָה אֶפְנֶה);

 

הוּא אַף פַּעַם לא שָׁכַח לָשִּׂים

לֵב

 

שֶׁאֲנִי לא מַה

שֶׁקִּיוִויתִי.

 

וְכַמָּה שֶׁרָצִיתִי לִגְזוֹר וְלא לִשְׁמוֹר.

 

2.

הַכּוֹרַח לִהְיוֹת יַחַד הָיָה עִנּוּי

(לָכֵן לא הָיָה אִכְפַּת לִי אָז 

כְּשֶׁתַּקְפוּ אוֹתִי בַּמֶּטְרוֹ שֶׁל פָּרִיז.

לא כָּאַב לִי בַּצְּלָעוֹת

וְלא הַנֶּקַע בַּאֶּצְבַּע. רַק כָּאַב לִי
עַל הַשָּׁעוֹן וְהָאַרְנָק).

 

וְאוֹמְרִים: נִשְׁמְטָה הַקַּרְקַע מִתַּחַת רַגְלַיו. בֶּאֱמֶת

לא הָיְתָה לִי קַרְקַע בִּשְׁבִילוֹ. וְהַשָּׁמַיִם, הֲרֵי,

לֶאֱלהִים.

אָנָה אֶפְנֶה?

לא הָיְתָה בְּרֵירָה. דָּגְתִּי יָם

וְשָׂחִיתִי בּוֹ לא רַע.

אֲבָל אֵיזֶה פֶּצַע נִקְרַע בְּתוֹכוֹ,

שֶׁנִמְשְׁתָה לִי אֲדָמָה.

 

וְאִם תָּמִיד בַּסּוֹף אִי

(אֶפְשָׁר בְּלִי אֲדָמָה),

 

אָנָה מִפָּנַי אֶבְרַח

 

אוּלַי זֶה הַזְּמַן, חָשַׁבְתִּי, לְהִתְנַּעֵר מֵעָפָר.

וּפָתַחְתִּי לוֹ אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת

לְמִקְרֶה שֶׁתִּסְתַּמֵּן לוֹ תְּנוּעַת צִיפּוֹר;

אוּלַי רַבַּת יוֹפִי אֲפִלּוּ.

(וְאֵיךְ הֻפְתַּעְתִּי שֶׁמְּטוֹסִים עֲמוּסִים עָשׂוּ לִי גַּלִּים בַּשָּׁמַיִם).

 

מַה זֶה עָזַר?

אַף פַּעַם לא אָהַבְתִּי אֶת מַה

שֶׁהוּא אוֹהֵב, אַף פַּעַם לא אֶת מִי

שֶׁהוּא אוֹהֵב.

 

עַד שֶׁבּוֹקֶר אֶחָד

(בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וַשֶׁבַע לְחַיָי )

כֵּן.

 

וְשַׁחַר הִתְפַּהֵק בּוֹ

וְרוּחַ מִצְמְצָה בּוֹ

וְנַחַל הִתְמַּתֵחַ בּוֹ

וְשֶׁמֶשׁ הִתְהַלְכָה לוֹ בַּעֲצָמוֹת.

וְהוּטַב לִי.

 

בִּשְׁבִיל הָאָהֲבָה הַזּאת רָצִיתִי לִהְיוֹת

אָדָם