מצדי, הייתי פוסחת על הפסח כליל. (והוצאתי, ומיינתי, וזרקתי, והצלתי, וניגבתי, ונגעלתי, ולקחתי לפח, וזעקתי מתי כל זה ייפסק?) מצד שני, אני אוהבת את הסדר שבא בעקבותיו. (לפיכך אני יודעת שהכורח בעצם מבורך כי אחרת לא הייתי טורחת לקרוע את התחת וגם טוב שיש קו גמר.) מצד שלישי, כאשר הבית כזה מסודר נראה לי קצת חבל לחיות בו. ...

  שבוע לפני פסח: הגיע זמן המסע השנתי למספרה. הפעם אני לקחתי את הילדים איתי. למזלנו היינו היחידים בסלון. דווקא הם היו בסדר. בפחות משעה מצאנו את עצמנו מסופרים ומוכנים להשתחרר אולם אז באה הבשורה שעמדה לקרוע את הארנק שלי: 470 שח הוא אמר כאילו כלום. כאילו אף אחד אינו סופר. ניסיתי להקשיח את ליבי אבל כמעט התחלתי לילל. תראו ...

          לפני כמה ימים איחרתי לאסוף את הבן שלי מהגן והגננת העירה לי על כך. לא משנה שלא הייתי האמא האחרונה שאיחרה, ולא משנה שהסיבה שאיחרתי היתה שבתי התקשרה מבית ספר כי לא הרגישה טוב ושנאלצתי לאסוף אותה מוקדם מן הצפוי, ולא משנה שהיא בכלל לא היתה חולה אלא פשוט רצתה כבר ללכת משם, עובדה שאיחרתי ...

  היום ציפור עשה קקי על הראש שלי. חכו חכו אני יודעת שזה לא נשמע כרגע בלוג קלאסי אבל הוא גרם לי לחשוב (זעזוע מוח ככל הנראה). כשאני הייתי קטנה והיה ארע אירוע דומה היו אומרים לנו שזה סימן למזל טוב. עתה אני חושבת לעצמי: איזה מין יצורים אנחנו בני האדם, שלוקחים דבר שלא ניתן לתארו אלא כדוחה, מגעיל ומתחת לכל ...

        אבי תמיד נהג לומר לנו שלא כדאי לדאוג שהרי אי אפשר לצפות את העתיד ולדעת מה יהיה מימיילה ולכן חבל על כל המאמצים שמשקיעים בדאגות. הוא גם הצטיין ברציונליזציה למפרע – זאת אומרת, בהמצאת כל מיני הסברים מדוע מה שקרה בסופו של דבר לטוב ולרע הוא למעשה לטוב. יש לציין כי בשני המקרים דאג אבי ליישם ...

      הערב הוא אמור לחזור בשעה טובה לאחר היעדרות של ששה עשר לילות, חמישה עשר ימים, שבע עשרה שעות טיסה, תשע שעות כהפרש זמן, לארבעה ילדים בני עשר, שבע, ארבע ושנתיים ואישה אחת בלתי שלמה עם עצמה שבוודאי חסרות לה המון שעות שינה ואף יותר שעות עבודה וגם הסבלנות והכוח כמעט פקעו. ואתן יודעות מה חסר לו? חסר ...

    חברה מהבלוג ציינה שתמיד כשקראתי אותך חשתי המון שמחת חיים, הומור וחיוביות לעומת זה שאני קוראת עתה. אז זהו, לשם כך נקרא הבלוג בלוג: כדי שנחלית יום-יום על מה להבליג.    

  אחותי שלחה לי הצגת שקופיות על המצב באיראן. על הדיכוי המחריד של הנשים ושל האנשים בכלל. רואים את הסקילה, שרפה, הרג, וחנק מתבצעים שם לאור היום בכיכר השוק בשם שלטון המוסר. בשלב מסוים כיביתי. לא יכולתי יותר. כשאני רואה דברים כאלה – ולא צריך ללכת רחוק לראותם — אני מרגישה את עצמי ניצול כמו אבא שלי ושואלת מדוע אני? מדוע ...

  האורחת לסעודת שבת נכנסה כמה דקות קודם, הניחה קרטון מיץ בטעם פסיפלורה על הדלפק והכריזה: אם אתן לא צריכות אותי במטבח אני הולכת להתפלל – ולהשלים את כל מה שהחסרתי במשך השבוע. איזו שיטה נהדרת אמרתי לעצמי. תתארו לכם שניתן היה ליישם אותה בקשר לצחצוח שיניים למשל או ההליכה לשירותים. כל אחד היה קובע מראש את השעה-שעתיים בשבוע שמתאים ...

      שלום. איננו מעוניינים לענות לטלפון כרגע. אנו מעדיפים לשקוע כאן לבד. מקסימום תשאירו הודעה אחרי הצפצוף. זה מה שנחמד בהודעות טלפוניות – אפשר לצפצף עליהן.