הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
הערב הוא אמור לחזור בשעה טובה לאחר היעדרות של ששה עשר לילות, חמישה עשר ימים, שבע עשרה שעות טיסה, תשע שעות כהפרש זמן, לארבעה ילדים בני עשר, שבע, ארבע ושנתיים ואישה אחת בלתי שלמה עם עצמה שבוודאי חסרות לה המון שעות שינה ואף יותר שעות עבודה וגם הסבלנות והכוח כמעט פקעו. ואתן יודעות מה חסר לו? חסר לו שהוא ישוב לכאן ויישן. אני ממש מפחדת מזה שהוא ישוב ויישן. ליתר דיוק, אני מפחדת מעצמי כשהוא ישוב ויישן.
מאחלת לך ולאהובך שתצליחי לתת לו לישון. אחר כך תשני את ,ואחר כך שוב הוא ,עד שתוכלו לחזור לישון ביחד כמו זוג אוהבים.
בהצלחה.
אני מזדהה עם התגובה של סיגל. כאשר יישן תכנסי שוב ושוב על קצות האצבעות להסתכל עליו בשנתו. או התעוררי מפעם לפעם כדי להסתכל עליו בשנתו.
את מקסימה.
או הרגע הזה שנפתחת הדלת – מה ישווה לו? חלומות פז. וגם אם הוא יתן לך לישון ראשונה, יש איזה תסכול והוא יוצא, וזה לא נורא.
רגע החזרה, הגעגועים, העייפות והתסכול, הכל מתנפץ לרגע הזה. הוא ודאי לא יישן מייד. ואולי דוקא את זו שתלכי לישון ראשונה?
שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, עד תעירו ותעוררו את האהבה 🙂
חיכיתי לזה בכיליון אוזניים 🙂
איזה יופי.