הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
שבוע לפני פסח: הגיע זמן המסע השנתי למספרה. הפעם אני לקחתי את הילדים איתי. למזלנו היינו היחידים בסלון. דווקא הם היו בסדר. בפחות משעה מצאנו את עצמנו מסופרים ומוכנים להשתחרר אולם אז באה הבשורה שעמדה לקרוע את הארנק שלי: 470 שח הוא אמר כאילו כלום. כאילו אף אחד אינו סופר. ניסיתי להקשיח את ליבי אבל כמעט התחלתי לילל. תראו אותי, אחרי עשרים שנים לפחות של עבדות-רכישת השכלה גבוהה ועדיין נושפת ושואפת לספר את הסיפור המתחייב. למה, אני שואלת את עצמי לפחות ארבע פעמים ביום, למה לא רציתי להיות ספר?
כמו הבדיחה על האינטלטור שבא לרופא לתקן ואז מבקש 350. ש"ח. הרופא נדהם – "מה??? אני רופא ולא מרוויח ככה לרבע שעת עבודה!!!"
אז האינסטלטור עונה – "גם כשאני הייתי רופא לא הרווחתי ככה…"
🙂
שני ילדים,
אחד סרט בבית קולנוע קרוב לבית
שני כרטיסים
אחד קינדר ג"וי
אחד תפוצ"יפס
שני מים(כי הם סיימו את שני הבקבוקים בדרך לשם – חם היום)
אחד שטר 100 ש"ח (עודף בעשרות אגורות)
אחד יום חופש מתוך 18 ימים שצריך להעסיק ילדים ו-ג-ם לכתוב ד"ר
למה, אני שואלת את עצמי, למה לא ירשתי שדה לוונדר נחמד בפרובאנס?
הקושייה השישית!
;(
אומי-מספרות זה תעשיית כסף ענקית! אני כל הזמן בתדהמה כמה נשים הולכות כל שבוע לצבע, פן, תספורת, ציפורניים, גבות/שפם ומה לא, ומוציאות כל כך הרבה כסף בשביל מה שהן יכלו לעשות בעצמן.
וכן, לפעמים משתלם לא לבזבז כל כך הרבה כסף ושנים על השכלה. רק פה רופא יכול להרוויח פחות מאינסטלטור…
לא יודעת אם זה 🙂 או 🙁
אל תשכחי שהם עומדים יום שלם על הרגלים. הספרית שלי בזמנו עבדה בהריונות שלה והפן שרף לה את הפרצוף, היא הזיעה וממש ריחמתי עליה.לעומת אקדמאית שבודקת עבודות בישיבה .
כך שאל תקנאי באיש.
הכי מחציק הוא שהמספרים שואלים עצמם למה לא בחרו במקצוע אחר לעסוק בו.
…אם זאת זה בהחלט חור גדול בכיס וסביר להניח מחיר מוגזם מידי. אולי הספר העלה את המחירים שלו לקראת החג.
על כל פנים, חג שמח לך ולכל משפחתך.