בננות - בלוגים / / נשים בבית קברות
רשימותיו של מעריץ נשים
  • חנוך גיסר

    בן 61 למניינם. תוצרת שווייץ (ממשפחה פולנית). אב לארבעה + 5 (נכדות). תושב הפריפרייה - גן יבנה. בדיוק לפני העלייה לכיתה א'' בוטל זרם העובדים בחינוך, ונותרתי חריג בבי"ס בורגני. תיכון פוצל לשניים בעקבות הערכה שגוייה של הנהלת הגימנסיה (הפסידו אותי לתיכון פרטי לנמלטים). דור שני ל"השומר הצעיר", ואב לדור השלישי (גם בשמוצ וגם בסלולרי). נחלאווי מפוצל אישיות: גיוס בשנת 67, ושירות בהיאחזות בשטחים המשוחררים (מאחריות). עריק מ"הקיבוץ הארצי" ל"איחוד הקבוצות והקיבוצים". סוכן נסיעות בדימוס. עצמאי במיל. כל חייו הובל והושפע על ידי נשים! (והיום הגיע הזמן לפרוט על אהבה זו).

נשים בבית קברות

נשים בבית קברות.
כל מיני נשים בבית קברות.

נשים מבוגרות, מוזנחות לבוש, נתמכות על ידי בניהן הצעירים.
נשים צעירות, עטופות צעיפים, מתחבאות מאחורי משקפי שמש כהים.
נשים אבלות מחצינות בקול את שברן, נופלות וקמות.
נשים מאופקות, מבטן נישא לשמיים, רק פיקת הגרון רועדת.
נשים ממתינות למפגש משפחתי באזכרה, אולי בודדות כל השנה.
נשים מדברות ללא הרף, אפילו ליד הקבר, מנסות לשוות נורמליות למקום.
נשים שבירות, שהאסון נפל עליהן בגיל צעיר.
מסע ארוך עוד לפניהן.
נשים קשוחות, נושאות את משא האבל במשך שנים ארוכות.
גם הן היו אולי פעם אותן נשים שבירות.

נשים בבית קברות.
לכל אחת מהן סיפור מיוחד.

האם אפשר לעמוד שם, בפתחו של בית קברות, ולספר את סיפוריהן האישיים על פי מה שרואים?

תגובה אחת

  1. באמת תמיד יש שם {ובכל מקום חוץ ממגרש כדורגל} יותר נשים ולכל אחת הספור שלה

© כל הזכויות שמורות לחנוך גיסר