רשימותיו של מעריץ נשים שפוט שלה ושלהן

רק על אסונות חושבת מעלה אותם לדרגת דיקטטורה של הפרולטריון בלי מרווח טעות כלשהו מי יוכל לפרום את צמת האסונות הקלועה ברוח פסימית זו ומי נושב באחורי הרוח מגייסת את אלוה השמיים לטובת האדמה אמא אדמה שרועדת לצעוק ולצחוק בפרע רגע

אדמת שווא אחיזתה נואשת עזה כמו אין בילתה מבתים מנשלת ובציפורניים חורתת אדמת שווא סדוקה במרחב וניסיונות טיוח רעועים העמיקו פעריה עד לב העולם רותחת  אדומה שם אדמת שווא מתעטפת באופל חולדה עיוורת תועה במחילות חושדת חשודה אדמת שווא זונה מְעוּפֶרֶת

אֵיךְ לְהַעֲמִיק מִבְּלִי לְהִתְרוֹעֵעַ עִם סְתָו מִתְעַצֵּב?

שירה זולגות שמורות עיניה ובשקיות השחורות היא נאספת כל שמעל ומתחת לייצוב נועד ולתמיכה בעולמם המעורער של המטילים ספק ראוי בעצמם עד מוות כל עוד יש בהם סוג של מתינות נשקף ומשתקף בצל הלילה להשכמה מוקדמת של האהבה שבכל תנאי ראות היא תקפה ועל כל תוואי גיאוגרפי היא גוברת לשם פונות השמורות שהתרוקנו מדמעותיה

כששודרה תמונתה פרצתי בבכי לא עליה לא עלי על המציאות בכיתי ועל יכולת ההתבוננות המהירה נקשרתי נקשרתי הובלתי הובלתי בהובלה עצמית לזרועותיה וללמידת התווים והפרטים לחרות בזיכרון ולזהות במחי ננו שניה טוויתי טוויתי צמה קלועה הדוקה בצבע שקוף הדוקה וגמישה כי יהיה עליה להימתח אם לא יחול שינוי בקילומטרז' המציאות מעברה השני אחתור תמיד לקיצור הננו שניה ננו שניה כננו ...

להבו פולח לשונות של אש שקופה. זה החיכוך המהיר שמאייד, מטפס ומתחפר קדימה. בתוכו דולקים פנים ומסמיקות לחיי נשמות. עורקי צוואר מתנפחים וחרדות ישנות ניצתות. להבות פולח, בואינג 737-800.