אוּלַי דַּוְקָא הַפַּעַם אַצְלִיחַ, אֲנִי הַמְסֻחְרֶרֶת, לִנְעֹל וְלֶאֱטֹם אֶת נְקָבַי הַצִבּוּרִיִים וְהַפְּרָטִיִּים בְּפָנַי רוּחוֹת מַאֲבָק וּבְפָנַי חֲדִירוֹת קְרִירוֹת. אוּלַי דַּוְקָא הַפַּעַם אֵשְׁתַּדֵּל, אֲנִי הַמִתְאַכֵּלֵת, לְהִתְנַתֵּק מִכַּוָּנוֹת טוֹבוֹת הַמְּשַׁעְבְּדוֹת לְזָוִיוֹת מְקֻבָּלוֹת וְהָאֲוִיר שֶׁבִּנְקָבַי יָחוּג מִסְּבִיבִי בִּלְבַד. אוּלַי דַּוְקָא הַפַּעַם אֲחַסֵּל, אֲנִי הַמְטֻלְטֶלֶת, אֶת צַד הַחוֹבָה בַּמַאֲזָן לְטוֹבַת נֵיטְרָלִיוּת וְתִשְׁתַּוֵּינַה כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם בֶּחָלָל הָרֵיק וּנְקָבַי שֶׁלִּי יִסְגְּרוּ לְטוֹבָה עַלַי.
קרא עוד »ארכיון חודש: אוגוסט 2011
מְאַמֶּצֶת שִׂנְאָה
מְאַמֶּצֶת שִׂנְאָה, זוֹ הַמֻזְנַחַת. גַּם הִיא רְאוּיָה לְתוֹחֶלֶת חַיִּים. לֹא תְכֻסִי יוֹתֵר לְעוֹלָם, אַתְּ, עֵירֹם טִינָתִי, גַּם אִם כְּלַפַיו תִּהְיִי מְכֻוֶנֶת. שָׂבַעְתִּי הָעֲמָדוֹת פָּנִים וּמֶחֱוֹות. גָּמַעְתִּי לְשָׁוְא מַשְׁקָאוֹת מְשַׁקְּרִים. גִּשְׁמִי אֱמֶת אַכְנִיס לְתוֹכִי גַּם בִּמְּחִיר שִׂנְאָה. שִׂנְאָה אֵלֶיךָ, נְסִיךְ מֶתֶק שְׂפָתַיִם מְזֻיָּף.
קרא עוד »