רשימותיו של מעריץ נשים שפוט שלה ושלהן

הוּא מְטַלְטֵל אוֹתָהּ מִקְּצֶה אֱמֶת אֶל שִׁעְבּוּד כּוֹזֵב. גּוֹרֵר אוֹתָהּ כֹּל הַדֶּרֶךְ וּמַשְׁאִיר עֲקֵבוֹת שְׁחֹרִים בָּאָבָק. רוֹקֵד אִתָּהּ מָחוֹל נְחָשִׁי לִמַנְגִּינָת חָלִיל נַפְשׁוֹ הָאֲפֵלָה, יוֹרֵק רַעַל בְּעֵינֶיהָ, מְסַמֵּם אֶת הַכָּרַת הַחֵטְא וִיְכֹלֶת הַהַבְחָנָה. חֹזְקוֹ בְּשִׁכְחָה, חֻלְשָׁתַה בַּשְּׁתִיקָה. חֻלְשָׁתוֹ בְּכֹחוֹ, חֹזְקָה בָּעֶלְבּוֹן. בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה תִּנְשֹׁף נִקְמָתַה, תַּהֲפֹךְ יוֹצְרוֹתַיו עָלֶיהָ וְעָלָיו .

הוא מטלטל אותה מקצה אמת אל שעבוד כוזב. גורר אותה כל הדרך ומשאיר עקבות שחורות באבק. רוקד איתה מחול נחשי למנגינת חליל נפשו האפלה, יורק רעל בעיניה, מסמם את הכרת החטא ויכולת ההבחנה שלה. חוזקו בשיכחה, חולשתה בשתיקה. חולשתו בכוחו, חוזקה בעלבון. בדרך חזרה תנשוף נקמתה, תהפוך יוצרותיו עליה ועליו.

היא יושבת מולי קפואת שלמות וגם קרועה לפיסות, מפוזרת לכל עבר. היא חידה לבנה, היא אילמת. אולי מחפשת תסיסה, אולי על משמרתה עומדת. לאן תסיט אותה רוח הקוטב? מה אעשה בה אם תימס?

        זָכִיתִי בָּךְ בְּכַרְטִיס הַגְרָלָה בּוֹדֵד בְּנִגּוּד לָהִסְתַּבְּרוּת הַמְּמֻצָּעַת. לֹא סְטוּדֶנְטִית שָׁנָה א' בְּמַדָּעֵי הַחַיִּים. מִתְמַחַה בְּכִירָה בְּרִפְרוּף אֶמְפִּירִי. זָכִיתִי בָּךְ בְּכַרְטִיס הַגְרָלָה מְזֻיָּף.     * ציור – יוסי מרק.      

שוב קניתי מקלדת, מעודכן שכמוני. יותר משוכללת ופחות אנושית. רק שתי אצבעות דרושות לי להפעלה. שתי האמצעיות, רחמנא ליצלן. מביאות הן לתוצאות מהירות, לפעמים אפילו נחפזות. פעם בשבוע כותב ביד ימין בלבד. שלוש אצבעות מתוך החמש קפוצות על העט. עט חורת דיו על נייר (???). שלוש פעמים במשך החיים שיניתי ביוזמתי את כתב היד. חיברתי אותיות בניגוד לכללים וירדתי דרסטית ...