רשימותיו של מעריץ נשים שפוט שלה ושלהן

לא מרצדס נפוח מכשירים, לא וולבו מפושטת איברים את. יאכטה שוקקת תרנים משייטת בין גלים. לא אותה אביא אל בין מצעי הלחים. ססנה מתנודדת, ממריא איתך לגבהי סילון. דוגית אדומה, סוערת, מפליג אל תהומותיך. פיאט שלי קטנה, ארבעת הילוכי מתנייך כל מערכותי מציתים.

בפרוס השנה החדשה, כמו שאומרים, יש לי סל קטן של איחולים לימים נוראים (הכי הכי שאפשר): ימים נוראים לרוצחי נשים בגוף ובנפש. ימים נוראים למדכאי נשים בכל רחבי תבל. ימים נוראים למנצלי נשים בעבודות הנחשבות "נשיות". ימים נוראים לסוחרי נשים, המגלגלים אותן לעבדות מינית. ימים נוראים ללקוחות, המשתפים פעולה עם תעשיית הזנות. <ושלא יעזו לומר "לגבר יש צרכים"!> ימים נוראים, ...

יפי גופך הניחר, טיפותיו על המזח תזלוגנה. שמש נפשי תשזף קימוריו, מתנת פתיחותו בלאות מתקבלת. מסביב דממה מסתחררת, חוסמת מכאוב ושינוי. תמונה של מאופק עד אופק את גופה תעגל לה בסתר. כשרווה הניחר, וטיפות – לנהר מתוק תהפוכנה, איך אקרא לה בשמה, שאותו כלל אינני יודע?