ארכיון חודש: מרץ 2009

הנכס האחרון שלך, אמא

הנכס האחרון שלך עלי אדמות, אמא, נמכר היום. לא גדלתי בדירה הזו, אלא בבית הקודם, צמוד הקרקע. את ואבא רכשתם את הדירה לאחר שכבר יצאתי מהבית. בתקופה מסויימת גרנו אני ומשפחתי ברחוב המקביל והיינו מנופפים לשלום מהמרפסת. כשאבא נפטר – ישנתי בדירה זו איתך בימי השבעה. היו אלה הלילות היחידים שישנתי בה. עם מעברך לבית אבות – גר/ה כל ילד/ה ...

קרא עוד »

גשם מבורך

פעם ראשונה בחורף המזוייף הזה, 29 למרץ, שאני שומע טיפות גשם חזקות מנגנות על התריס. שמונה בבוקר. אני קורא במיטה את באמצע מכתבה של פליציה לאהובה המת נוקש הגשם הרומנטי על אדן החלון בקצב אחיד ומתרונן. היא כותבת לו בין היתר: "……יקירי, כל זוג מספר שקרים קטנים ולבנים שלא נראים שקריים באותו רגע. רבים טוענים שהם אוהבים משהו, גם אם ...

קרא עוד »

שמעתי צקצוקים

כשהתקרבה החתונה שלה בצרפת – שמעתי צקצוקים צדקניים מאגפים שונים. שמעתי אותם, את הצקצוקים מלאי ההתחסדות וגלגולי העיניים, מפי א-נשים שונים/ות. להלן מבחר צקצוקים, בכחול, ותשובות שלי באדום: הוא יהודי? הוא איש טוב ומייטיב. היא ירדה מהארץ? ראשית – אין דבר כזה "יורד" ו"עולה". יש "מהגר מ…" ו"מהגר אל…" בפועל – היא היגרה לצרפת לחיות עם בן זוגה. אתה יודע ...

קרא עוד »

משוררת גרמניה אוסטרית נפלאה

  תוך כדי קריאת הספר "זרה בגן עדן" של רות אלמוג (אימה של חברתנו אליענה) התוודעתי לסופרת ומשוררת מעולה אך נשכחת – אינגבורג בכמן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92_%D7%91%D7%9B%D7%9E%D7%9F מאוד התרשמתי משני השירים שבחרה רות אלמוג לצטט: מתוך "כל הימים" כבר אין מכריזים על המלחמה אבל היא נמשכת. החרפה היא דבר יום ביומו. הגיבור נשאר רחוק מן הקרבות. את החלש שולחים אל קו האש. ...

קרא עוד »

חשבון נפש קטן.

לאחרונה אני מקבל כאן תגובות לפוסטים שונים אשר תוהות מדוע אני מתפלא או שואל שאלות לגבי התנהגויות מסוימות של נשים. חלק קטנטן מתגובות אלה נכתב אפילו בטון כועס לכאורה. אולי זו הרגישות שלי שמפרשת כך את התגובות, אלא שגם כך יש בי צורך להבהיר: שאלות שאני שואל (בעיקר את עצמי) ותהיות שאני מעלה לגבי נשים באות ממקום של רצון להבין. ...

קרא עוד »

לאן היא רצה?

במירוץ החיים היא רצה בקצב אחיד. לעומת זאת – במירוץ ההתקדמות המקצועית היא רצה בקצב של רצות למרחקים קצרים – מהר וחזק. רצה כאילו אין מחר וכאילו אם תרפה מן הקצב – ישיגוה אחרים/ות, או שעלולה להפסיד משהו. ראוי לציין שהיא לא דורכת על גוויות במירוץ הזה, כי פשוט איננה עשויה מהחומר של הדורכים/ות. אני שואל אותה למה ולאן היא ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחנוך גיסר