תוך כדי קריאת הספר "זרה בגן עדן" של רות אלמוג (אימה של חברתנו אליענה) התוודעתי לסופרת ומשוררת מעולה אך נשכחת – אינגבורג בכמן:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92_%D7%91%D7%9B%D7%9E%D7%9F
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92_%D7%91%D7%9B%D7%9E%D7%9F
מאוד התרשמתי משני השירים שבחרה רות אלמוג לצטט:
מתוך "כל הימים"
כבר אין מכריזים על המלחמה
אבל היא נמשכת. החרפה
היא דבר יום ביומו.
הגיבור נשאר רחוק מן הקרבות. את החלש
שולחים אל קו האש.
מדי היום הם הסבלנות,
אות ההצטיינות הוא הכוכב הדל
של התקוה הנלבש מעל ללב…
מתוך "לדבר עלטה"
כמו אורפאוס אני מנגנת
את המוות על דפי החיים
וביפי האדמה
ועינייך ש…את השמיים
אני יודעת לומר רק אופל.
אל תשכח שגם אתה, פתאום
בבוקר ההוא, כשיצועך עוד היה רטוב מטל והציפורן נמה בליבך
ראית את הנהר האפל
שזרם כנגדך.
הדף של השתיקה מתוח על גל הדם אחזתי בליבך המת…
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1068311.html
תודה, שולמית.
היא מרתקת אותי יותר ויותר!
היא מרתקת ומרגשת מאוד
תודה, חנוך ושולמית
יפה מאד. תודה שהבאתם
אינגבורג בכמן היא בשום אופן לא משוררת נשכחת, אלא אחת המשוררות החשובות בשפה הגרמנית, ויש גם פרס ספרותי חשוב על שמה שמחולק מדי שנה וזה כבוד גדול מאד לקבל אותו, ולא מזמן התפרסמה ההתכתבות שלה עם צלאן, שעימו ניהלה רומן מיוסר, ועוררה הרבה מאד רעש בארצות דוברות הגרמנית. בישראל כמעט לא תירגמו ממנה, אינני יודעת למה, וגם התרגומים שיש תמוהים: מתוך ספר הסיפורים שלה "שנת השלושים" הוציאה הוצאת כרמל קובץ של ארבעה סיפורים בלבד מתוך שבעת המקוריים, ולדעתי דוקא הסיפורים החזקים ביותר הושמטו. היא עסקה הרבה מאד במצבם הבלתי אפשרי של יהודים שנשארו אחרי השואה בארצות הנאציות. אני מאד מעוניינת לתרגם כמה מן הדברים שלה לעברית, והבעיה היא רכישת הזכויות.
שירים נפלאים, חנוך, ותודה שהבאת. אבל אינגבורג בכמן רחוקה מאוד, ובצדק, מלהיות נשכחת.
מרתק! כלנו פתאם במצב רוח של ארוח משוררות.
רק היום הבחנתי ברשימה הזאת.
לפני שנים אחדות תירגמתי כמה שירים של בכמן והם מוצבים באתר הוצאת "בבל", מכונת קריאה,
readingmachine.
להנאתכם.