רשימותיו של מעריץ נשים שפוט שלה ושלהן
לאחרונה אני מקבל כאן תגובות לפוסטים שונים אשר תוהות מדוע אני מתפלא או שואל שאלות לגבי התנהגויות מסוימות של נשים.
חלק קטנטן מתגובות אלה נכתב אפילו בטון כועס לכאורה.
אולי זו הרגישות שלי שמפרשת כך את התגובות, אלא שגם כך יש בי צורך להבהיר:
שאלות שאני שואל (בעיקר את עצמי) ותהיות שאני מעלה לגבי נשים באות ממקום של רצון להבין.
לא מתוך טענות, לא מתוך פליאה על מוזרויות ובטח שלא מתוך תסכולים אישיים.
נשים, המין החזק ביותר, מנהלות במידה רבה את העולם בדרכיהן העקיפות ובהשפעתן על בני זוגן.
כמה שלא ננסה לדחות מיני-תיאוריה זו – בעיני היא תקפה לאורך כל הדורות.
אין זה אומר שפסו אפליות מהעולם ואין להבין מכך שלא צריך לשפר את מעמד הנשים כמעט בכל מקום על גבי הגלובוס.
נהפוך הוא.
כל מה שאני מנסה לעשות בבלוג הזה הוא להציג זוויות ראייה של "העזר כנגדה" (הלוואי שאפשר היה להכיל את ההגדרה הזו באופן גורף יותר).
ייתכן שלעיתים שאלותי טיפשיות הן, או שהתשובות להן ברורות לגמרי לכאורה.
רציתי רק להבהיר.
אתה שואל את מה שאחרים לא מעזים או אפילו לא שמים לב, לכן מענין לקרוא אותך
באמת, חני?
לא חשבתי על זה.
תודה.
אל תיקח ללב חנוך, השאלות שלך מאוד ענייניות וחשובות ומלמדות אותי איפה הקצרים בינינו הנשים והגברים – מה שלי מובן לגמרי מתברר שיכול להיות סתום לגמרי לאחרים. ותיאורי הנישואין מעלים הרבה חיוכים של הזדהות. אל תשים לב לכל מיני נודניקים.
עודדת אותי מאוד, מיכל.
תודה רבה!