פעם ראשונה בחורף המזוייף הזה, 29 למרץ, שאני שומע טיפות גשם חזקות מנגנות על התריס.
שמונה בבוקר.
אני קורא במיטה את
אני קורא במיטה את
באמצע מכתבה של פליציה לאהובה המת נוקש הגשם הרומנטי על אדן החלון בקצב אחיד ומתרונן.
היא כותבת לו בין היתר:
"……יקירי, כל זוג מספר שקרים קטנים ולבנים שלא נראים שקריים באותו רגע. רבים טוענים שהם אוהבים משהו, גם אם זה לא נכון, רק משום שאהובם אוהב את אותו הדבר, ולרגע הם באמת אוהבים את אותו משהו בזכות אהובם. קוראים לזה להתאהב, אבל איך היית אמור לדעת את זה.?"…….
(פרנסין פרוז, עמ' 68)
כאשר טיפות הגשם אוזלות מסתבר שפרנץ, אהובה המת של פליציה, היה פרנץ קפקא.
שם בפראג הגשומה.
פרנץ הרזה הרעיב כל כך הרבה נשים וכמו שאני מכירה את עצמי טוב שלא חייתי בתקופתו. מכל אהובותיו אהבתי אני את מילנה.