בננות - בלוגים / / גברים ככוסיות
קראתי ראיתי
  • דן לחמן

    הייתי שותף לעריכת המגזינים של אגודת הלהט"בים.   עבדתי עם עמוס גוטמן על התסריטים לסרטיו הקצרים "מקום  בטוח" ו - " נגוע" הקצר (שאינו דומה לנגוע הארוך). ב"מקום בטוח" הופעתי לרגע. עבדתי עם רון אסולין על תסריט הסרט "צל אחר". פעילותי החברתית האחרונה, מחוץ למסגרת האגודה, הייתה הקמת "מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית".   אני סוקר תרבות. אני כותב גם פרוזה משלי. אינני רואה את עצמי כמבקר, לא מנתח, לא מסביר. רק עוזר לתת טעימה של ספר, הצגה או מה שאני כותב עליו.

גברים ככוסיות

. דיברתי עם ידידה על שינוי שחשתי בו בקהילה ההומוסקסואלית. שבה הלכת חדוות הסקס ונעלמת. שכל הצעירים קראו יותר מדי ג'ין אוסטין ומתנהגים כבתולות ויקטוריאניות. זה מה שקיבלתי ממנה כתשובה. 

אני תוצר של תקופה, התבגרתי אל עידן הגלולה באמצע שנות השבעים והתחייבתי למונוגמיות בשנות ה80 כשאיידס היה שמועה רחוקה שנגעה לקהילה ההומואית. 
גם אז התקיים ז'אנר הנקבות הרגשניות עם קוצים בתרמיל פגז וג'ניס איאן לאונרד כהן כסאונד טרק. הן לא הזדיינו, הן עשו אהבה, בדרך כלל גם לא מצצו.וענו לטלפון באזור חיוג 02 .
תל אביב הייתה כולה סקס סמים ורוק'נרול. גם לנו היו הבכיינים שלנו מג'ניס ג'ופלין עד ניק קייב אבל הם צרחו את הכאב שלהם בטריפ של דיסטורשן. זיונים היו עסוק מרכזי ותחביב מקסים. זה לא שהייתי מנותקת רגשית. היו אהבות ארוכות יותר ופחות, ואני יכולה לחתום שברגע של אורגזמה אהבתי כל גבר שנתן לי אותה.
למרות הסטטיסטיקות גם הגברים הישנים של אז מהדן בן אמוצים שצדו ילדות יפות בנות 16 ועד בני העשרים השריריים תמיד היו רגשנים יותר ממה שנאמר, ונטו להיתקע לתקופות ארוכות מדי. לפעמים גם שבוע יכול להרגיש כמו שנה או נצח.
אבל רובם לא נעלבו כשבמקום שיחות נפש וחיבוקים מזיעים בדירה שכורה נטולת מזגן העדפתי לנמנם, עם הגב. ( יש לי גב נורא ארוך ויפה) ורובם גם ידעו ללכת בכבוד לכשהתבקשו, לפעמים בנסיבות פתאומיות מדי לטעמם.
 נכון היה א' עם מכתב התאבדות דבילי וכתמי דם כהוכחה לרצינות כוונותיו. י' עם מכתבים רגשניים בנוסח " כשהמלאכים עוזבים" . ד' הרומנטיקן עם זרי הנרקיסים ליד הדלת. ( זאת הייתה אהבה של חורף) אבל סך הכל היה לא רע, דגש על היה ! 
עברו שנים של מונוגמיות. גם נערות רוק'נרול בועטות מתרככות עוברות לצמוד קרקע בפרוור יוקרתי והופכות לבורגניות חובבות מותגים, מזון אורגני, ורהיטים מעוצבים. 
ואבל כשהמונוגמיות התחילה לייגע, התעוררתי לעולם חדש ולא מופלא בכלל. מה קורה הכל התהפך! גברים הפכו לכוסיות רגשניות. הם מכילים, מחוברים לאני הפנימי, מחליפים חיתולים ( סבבה) מוכי טראומות ( חד הוריים שלא באשמתם) מדברים על אבהות אימהית, וזוגיות ולא מוכנים לזיין סתם בשביל חדוות הזיון.. 
הלו ?!!!!!! בדקתי. אני עדיין אטרקטיבית, סקסית, שנונה, מקסימה, ספונטנית ולא ממש רגישה. לא צריכה שיפרנסו אותי שיתחתנו איתי ( יש לי כבר אחד) שיעניקו צאצאים. סקס מצוין וקצת מחמאות מספיקים בהחלט.
והם, א' חד הורי שלא באשמתו גאה ב"אימהות" שלו, הפך זיוני פאן מדהימים לסוג של מערכת יחסים שממנה היה יכול רק להתאכזב ולא מוכן להמשיך בתפקידו. ממחמאות על ביצוע הוא נעלב כמו ירושלמית רגישה. מרגיש צעצוע מין במקום להזדקף. על אס.אמ.אס שמצהיר על חרמנות קיבלתי תשובה על רגשות, הכלה, יחסים וכל הג'ז הזה. רבאק!
ב' עדיין מוכה טראומת גירושים מהעשור הקודם מצהיר על אהבת נצח אבל להעביר את הזמן בינתיים במיטה? מה פתאום! אצלו הפועל השולט פ.ג.ע על כל הטיותיו.
ג' לעומת זאת פוטנציאל סקסי סוער ומקסים, בעל אגו שאינו מסוגל להתמודד עם אישה של גבר אחר. רגע, אתה לא רואה את היתרונות?
 יכולתי להמשיך אך העיקרון די ברור. במקום מטרידנים סדרתיים שרצו לזיין כל מה שזז, נשואה בתולה או יולדת בצירים, דור של גברים חדשים ( גם כשהם עמוק בתוך שנות החמישים שלהם) ברברנים, דביקים, רגשניים, ובעיקר לא מספקים את הסחורה.
אובזרווציה גזענית משהו. לפי כמות מודעות " הצימרים הדיסקרטיים" לפי שעה במושבים באזור נתב"ג וסיפורי המשולשים הרומנטיים שמסתבכים בדפי הפיקנטריה של דפי הצהובונים, הסצנה עדיין פעילה ובועטת. 
יש לי הרגשה שהבעיה מוגבלת לאזור ת"א רבתי, לזכרים בעלי השכלה על תיכונית, יוצרים, או עם לפחות עבר של טיפול פסיכולוגי אחד, בדרך כלל ממוצא בהיר. 
בקיצור, הפריפריה חוגגת, האם רק נהגי המוניות מכריסים ממשיכים לזיין כמו תותחים בלי להרהר ברגשותיהם כל פעם שיש להם זקפה. ומי נהנה מזה? קוסמטיקאיות מעצבות גבות ובונות ציפורניים ממגדל העמק? אז מה תעשה כוסית תל אביבית מתבגרת אך שווה, חרמנית שאינה פנויה לקשר אמיתי, ואין לה פנטזיה על נהגי מוניות.

10 תגובות

  1. ילדותי ומביך.

  2. טובה גרטנר

    היי דן
    כיף לקרא אותך, עוד לא נירגעתי מהיומנים של אמא שלך ששיתפתה אותנו פה.
    לא מתווכחת האם זה נכון או לא, בטח זה גם נכון, נהנתי לקרא.
    להתראות טובה

  3. אהוד פדרמן

    דן, אם לא תספק מספר טלפון כדי שזייני מוח מאותגרים יוכלו לספק את הסחורה – יעלה חשד שהחברה היא פרי פנטזיה גברית מימי אנטיוכוס (שנות השמונים של המאה הראשונה לפני הספירה)

  4. מירי פליישר

    שובב/ה
    וברוך המצטרף!

  5. יעל ישראל

    מה תעשה? תפתח בלוג ותיקח דוגמא מגולדי.

    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=87&

  6. שאלה ליעל ישראל

    כך בדיוק חלמת את מראה ואיכות הספרות
    בבלוג שתפתחי בעתיד?

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן