קראתי ראיתי
  • דן לחמן

    הייתי שותף לעריכת המגזינים של אגודת הלהט"בים.   עבדתי עם עמוס גוטמן על התסריטים לסרטיו הקצרים "מקום  בטוח" ו - " נגוע" הקצר (שאינו דומה לנגוע הארוך). ב"מקום בטוח" הופעתי לרגע. עבדתי עם רון אסולין על תסריט הסרט "צל אחר". פעילותי החברתית האחרונה, מחוץ למסגרת האגודה, הייתה הקמת "מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית".   אני סוקר תרבות. אני כותב גם פרוזה משלי. אינני רואה את עצמי כמבקר, לא מנתח, לא מסביר. רק עוזר לתת טעימה של ספר, הצגה או מה שאני כותב עליו.

רוז. אולימפיה דוקאקיס בקאמרי

את מחזה היחיד של מרטין שרמן בביצועה של אולימפיה דוקאקיס אפשר לספר לפחות בשתי צורות.  האחת קצרה שתעצבן רבים. רוז היהודייה בת השמונים יושבת שבעה על ילדה ערביה שנורתה בשטחים על ידי נכדה של רוז. הסיפור האחר הרבה יותר מורכב. מרטין שרמן כתב מחזה על זקנה המגלמת בתוכה את שמונים שנות ההיסטוריה היהודית במאה העשרים.  במשך שעה וחצי הוא עובר ...

קרא עוד »

נוסטלגיה של דרקונים. דימוסתנס קורטוביק

נוסטלגיה של דרקונים / דימוסתנס קורטוביק הוצאת כתר  קורטוביק הוא סופר יווני. כסטודנט לביולוגיה כתב את עבודת הדוקטורט של על האבולוציה של המיניות האנושית. ביוון הוא מוכר כמתרגם ספרותי משמונה שפות. זהו הרומן השלישי שכתב.  מה אפשר להגיד על ספר שכולו הרפתקאות, מרדפים ובריחות, כשבכל פרק -לפחות בתחילת הספר – נוספת עוד דמות. לפעמים אירגון לפעמים כת שכולם רודפים אחר ...

קרא עוד »

מאדאם בטרפליי באופרה

בשלהי המאה התשע עשרה אירופה גילתה את אמנות המזרח הרחוק. גילוי שהשפיע רבות על ציור עיצוב ומוסיקה.  פוצ'יני ראה מחזה בלונדון, מחזה שהיה במקור סיפור צרפתי על "מדאם חרצית" שעבר הסבה לסיפור אמריקאי. סיפור על אמריקאי גס ונערה יפנית עדינה.  האופרה במתכונתה המוצגת, אחרי שעברה שינויים רבים מהמחזה, מצדיקה את המשפט שטבע רודיארד קיפלינג "מזרח הוא מזרח ומערב הוא מערב ...

קרא עוד »

שלושים ושלוש וריאציות. בית ליסין

האם זה הוגן לכתוב ביקורת על מחזה שראיתי רק חצי ממנו? אולי לא, אבל לא אתיימר להביע דעה על כולו אלא רק על מה שראיתי.   המחזה עוסק בשאלה איזה עניין מצא בטהובן לכתוב שלושים ושלוש וריאציות על נושא של ואלס סתמי. עניין שהפך כמעט אובססיה.  את השאלה מנסה לפתור קתרין ברנדט, מוסיקולוגית אמריקאית חולת a.l.s ניוון שרירים בשלב התחלתי, ...

קרא עוד »

בית קיץ עם בריכת שחיה. הרמן קוך

את ספרו הקודם ארוחת ערב של הרמן קוך אהבתי מאוד. ספר שעסק בטוב וברע. בשאלה האם מה שאנו רואים הוא האמת.  שם שני אחים, האחד מצטייר כאיש טוב והשני כאדם קר ורע עד לסוף בו הכול מתהפך, הטוב מתגלה כרע והרע מתגלה כטוב.  המספר כאן הוא ד"ר מארק שלוסר. רופא משפחה המוכר כרופא טוב אך דרך סיפורו מציירת אותו קצת ...

קרא עוד »

מדונה על הירח

כבר אחרי כמה עמודים הייתה לי הרגשה שאני מכיר את הספר הזה. לא שקראתי אותו קודם אלא הכרות מסוג אחר, עד שהבנתי שאני קורא ספר שהיה יכול להיות בקלות בסיס לסרט של אמיר קוסטריצה. באווירה, בדמויות ובמקומות ההתרחשות.  כפר קטן בטרנסמונטניה ארץ דמיונית אך לפי כל הסימנים זו רומניה. הדמויות הן כפריים תמימים וצוענים.  ועוד כמה עמודים ואין לי ברירה ...

קרא עוד »

בושה. סטיב מקווין

בסרטו החדש בושה סטיב מקווין עושה סרט שהוא על סף הניסיוני. כמעט שאין בסרט עלילה. ישנו גיבור מכור למין וסביב זה נסב כל הסרט. ישנה האסתטיקה. הסרט מתרחש בניו יורק. ניו יורק שכמוה לא ראינו. בלי הזוהר בלי נצנוצי ניאון וצבעוניות בוהקת בלי המוני אדם ברחוב. וישנם שני שחקנים. מייקל פסבנדר וקארי מוליגן. הסרט מתחיל בכמה דקות שכל מה שרואים ...

קרא עוד »

בלשי פרא. רוברטו בולוניו

בלשי הפרא / רוברטו בולניו. הוצאת עם עובד. תרגום: משה רון ואדם רון בלומנטל. עמ' 661. 2011. מקור: הוצאת עם עובד  בולניו נולד בסנטיאגו, בירת צ'ילה, ב-1968 עקר עם משפחתו למקסיקו עזב את הלימודים והחל לעבוד כעיתונאי ולהיות פעיל בארגוני שמאל. בולניו שוטט בעולם, עד שלבסוף השתקע בספרד. במשך רוב חייו בולניו כתב שירה, ורק בשנות הארבעים לחייו עבר לכתיבת ...

קרא עוד »

לוצ'יה די למרמור באופרה

  מכל האופרות של דוניצטי לוצ'יה היא הפופולארית מכולן, וכנראה גם הטובה והשלמה ביותר שכתב.  הוא התחיל לכתוב בשנת 1824 וכתב כעשר אופרות עד 1828 הן הוצגו אמנם אך לא זכו להצלחה גדולה. הצלחתו הגדולה הראשונה הייתה ב1930 עם האפרה אן בולין שבה החל להראות כישרונו הממשי. אחריה באה האופרה שיקוי האהבה ודרכו לפופולאריות נסללה. לווקרציה בורג'יה ביססה את מעמדו. ...

קרא עוד »

אלנה יודעת. קלאודיה פינייר

קלאודיה פינייר, סופרת ארנטינית שספרה הקודם "האלמנות של יום חמישי" תורגם לעברית לפני כמה שנים.  כבר מהשורות הראשונות אפשר לחוש בכתיבה המיוחדת ובעובדה שזה איננו עומד להיות ספר פשוט או קל.  הספר מתחיל במאמץ שצריכה אלנה, זקנה חולת פרקינסון, להניע את רגליה כדי לרדת מהמיטה.  היא צריכה להגיע לרכבת של שעה עשר, כי לקחה את הכדור בתשע, שאז השפעת הכדורים ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן