הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
איה התודה לדניאל, רִצְפָּה בַּת איה
מאת: לבנה מושון
בין חלון למרפסת, בין מעקה למועקה, נלכדה איית צרעים בעיר הלבנה ופניה ליבשת השחורה; איךְ נפלתְּ משמיים עצומת כנפיים, מכל יפות העיר שחוגגת מאה אותך לבדך בא לחלץ איש הצבא, יוצא יחידה מובחרת, שזוף ויפה וגאה טיפס לגבהים להורידך, הגיע עדיך בחבל ובעוגן בדלי ובאומץ, ואת, מצורעת כפוית טובה, אורחת נדירה לשעה קלה, לכסנת מבט מתנשא, פרפרתְּ ונשכתּ והדפתְּ ונסקתְּ אלֵי אהובך בלהק החולף.
איה התודה לדניאל, רִצְפה בת אַיָה.
השבוע נצפתה איית צרעים, שהיא עוף דורס נדיר בשמי ארצנו, כשהיא לכודה במרפסת דירה בבניין רב קומות בתל אביב. שכנים אכפתיים הזעיקו את אנשי החברה להגנת הטבע, שהקפיצו לעזרת הלכודה מטפסים מתנדבים, יוצאי יחידה חילוץ. ושם, בגבהים, נשכה הגברת את הצעיר שהשתלשל מלמעלה לאורך הקיר וחירף נפשו למענה – ניקרה בכל פה ועפה להדביק את חבריה, העופות הנודדים. ציפורים אני חובבת, והפוסט מוקדש לדניאל שסיפור הלכודה נגע ללבו ולא נטר לה כהוא זה על יחסה, "העיקר שהיא כבר חופשיה," ציין בגאווה .
לבנה, זה פשוט מקסים.
תודה, יעל.
לבנה, כצפר חובב אני סיפור החילוץ אכן נוגע ללב. ויש לומר שמי שבא לחלץ איה שייזהר מצרעיה. כתוב יפה. גמח"ט
למשה, המתבונן מבחוץ עשוי לחשוב למה לשלוח אנשי יחידה מובחרת בגלל ציפור, ובמיוחד אם היא נושאת צרעים, כלומר, מה קרה? איפה הפרופורציה? אבל השכנים שעקבו בחרדה אחרי הבחור שירד בחבלים, לא חשבו כך. ואהבתי את גישתם ההומנית. והוא בכלל גיבור בעיניי, הוא רצה להחזיר לה רק את החופש שלה, וקיבל בהבנה את נשיכותיה. את חולצתו הוא שם על ראשה כדי להפחית מהסטרס שהייתה בו. כחובב ציפורים נדמה לי שאתה לגמרי בעניין, נכון?
מזמן לא נתקלתי בז'אנר של שירי הלל. חסרים לנו כאלה. יפה שרת לה, לבנה. נתחיל באיות צרעים 🙂
תודה אמיר שייחסת לי ז'אנר, ואני לא ידעתי.
שתתביש לה
שיר מקסים
למירי, הייתה לה בעיה באינטלגנציה הרגשית, נסלח לה.
אם מישהו מוכן להגיע עד חצי כס המלכות למען ציפור, גם אני מוכן להצדיע לו.
לבנה, תארת כל כך יפה את מה שגם אני הרגשתי כלפי הציפור. (גם ציפור הנפש לפעמים בוגדנית).
לתמי, גם אנחנו לפעמים לא מזהים מי לנו ומי לצרנו.תודה.
איה כפויית הטובה 🙂 וירבו לנו דניאלים
תודה שהצבעת על האירוע , מכל דבר לומדים !
גמח"ט לבנה ואחלה שנה
חתימה טובה, ריקי, ושימשיכו להיות גם איות ודיות ועורבניות.
יפה כתבת ,לבנה, ועל זה נאמר מותר האדם מן הבהמה
אהבתי את השם רצפה בת איה
לחנה, תודה, גמר חתימה טובה.
אמרתי כבר שאני אוהבת את כתיבתך, אז שוב.
וגם מסקרן עד כי הלכתי לחפש את הסיפור עם סרטון והכל
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3781102,00.html
מעניין, לוסי, רק דניאל, איש המילואים של יחידת 669 , שביצע בפועל את ההצלה תוך סיכון עצמו, לא הוזכר בכתבה המצולמת הזו, ולו מגיעות רוב מחיאות הכפיים. ותודה על מציאת הסרטון.
מי שטשטש לו את הפנים החליט גם להעלים את שמו…