שבת שלום מהסידור

לפני כארבעה חודשים (היה זה יום שישי בצהריים) שלח לי חוקר דתות ברכות בפייסבוק. הודיתי לו בחשבי שהוא מתכוון ל"שירה על הדרך". תוך כדי שיחה עימו התבהר שהוא מדבר על משהו אחר לגמרי. הסתבר שהאיש בירך אותי על הכללת שיר שלי בסידור של התנועה הקונסרבטיבית וכנסת הרבנים בישראל, "ואני תפילתי" שמו (הוצאת "ידיעות ספרים"). כשביקשתי פרטים, הוא הופתע מאד (כשם שהופתעתי אני) לגלות שלא הייתי בסוד העניינים, ושאיש לא פנה אלי לבקש את השיר או ליידע אותי על הכוונה לפרסמו. הוא הוסיף וסיפר שנבחרו עשרה שירים לסידור, עליהם ניתן למנות שירים מפרי עטם של לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, אמיר גלבוע, אברהם חלפי ואדמיאל קוסמן. בקיצור, אחזו פליאה והתרגשות בדל באלפי מנשה.

מאז שעשיתי את צעדיי הראשונים כמשורר קרו לי כמה וכמה דברים מרגשים, אפילו מדמיעים (שיחת טלפון מאישה שביקשה להודות לי על שיר שאביה בחר לקרוא מעל קברה הטרי של בת זוגו; שיתוף פעולה עם אמן מוסלמי-סוני-עיראקי שברח למערב מאימת משטרו של סדאם חוסיין). מובן שהכללת שיר שלי בספר החיים היהודי הוא אחד השיאים המרגשים בחיי. כעבור יומיים (חיכיתי ליום ראשון) שמתי פעמיי לחנות הספרים הקרובה לביתי כדי לחזות בדבר במו עיניי. מה רבה היתה אכזבתי כשגיליתי שהשיר הודפס בשגיאות לא מעטות. (תכתובת נעימה ולבבית עם אחד מן העושים במלאכה הסתיימה בהבטחה שאם וכאשר תצא מהדורה שלישית, הליקויים יתוקנו).

את השיר אתם אולי מכירים. הצגתי אותו כאן בעבר. אבל זו הזדמנות להביאו שוב. כמובן, יותר מכל הייתי רוצה לשתף את סבי וסבתי בדבר הבלתי נתפס הזה (גם עכשיו לא נתפס אצלי הדבר במלואו) שמילותיו של הנכד שלהם שזורות אי שם בין תפילת ערבית לפרקי אבות. אך הדבר לא יוכל להסתייע בהַאי עלמא. נו, אז יש לי הבלוג הזה, שבו אוכל לשתף בהתרגשותי אתכם, חברים יקרים, וזה טוב כמעט באותה מידה.

J

שבת שלום!

בשביעי/ שחר-מריו מרדכי  (ראה אור בגליון י"ט של "משיב הרוח" וב"ואני תפילתי", סידור ישראלי)

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים,

עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שִׁשָּׁה יָמִים

וּבַשְׁבִיעִי – זֶה לא נָכוֹן מַה שֶׁאוֹמְרִים – "שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ".

כִּי בַּשְּׁבִיעִי אַתָּה מַרְחִיב לִבִּי וּמַגְדִּיל לַעֲשׂוֹתוֹ.

שֶׁבְּכָל שְׁבִיעִי נִמְלָא לִבִּי אוֹר

וְשָׁב הַיָּם שֶׁבּוֹ אֶל מְקוֹמוֹ,

וְעַל גָּבְהוֹ נִתְלֶה רָקִיעַ וְכוֹכָבָיו יֵיטִיבוּ זְהֹר

וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.

וְיוֹצֵא לִבִּי נֶפֶשׁ חַיָּה.

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,

כְּבַר זְמַן שֶׁתָּבוֹאוּ;

יָפֶה הַבַּיִת עַל כֵּלָיו.

מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, זֶה לִבִּי הַשָּׁר אֶת

תֹּם הַחוֹשֶׁךְ וְהַתּוֹהוּ

שֶׁאַהֲבָה יֵשׁ בֵּין כְּתָלָיו.