בננות - בלוגים / / הודעה, בקשה, אזהרה
שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

הודעה, בקשה, אזהרה

 

חברים יקרים

המגיב המכנה עצמו משיח (למעשה, משיח שקר) שותל תגובות מזוייפות בשמי, כפי שקרה זה עתה בבלוגה של גליה. 
אבקש לא לאשר תגובות שלי לפרסום מעתה והלאה מבלי שתיצרו עמי קשר כדי לוודא שזו אכן תגובתי. 

"משיח" יקר, במקום להתעסק בדיוני בתי המשפט של מטה בעניינך, אנא הרהר בדיוני בית הדין של מעלה בעניינך. יש מקום לדאגה. חתימה טובה.

 

16 תגובות

  1. מי שמנהל דיאלוג עם פישפשים ,שלא יתפלא אם יצטרך בסופו של יום להשתמש במסיר עקיצות.

    • בעולם יש פשפשים שעוקצים אותך בגלוי (כמו ה"משיח"), ויש שעוקצים מגבך, בעילום שם ובהסתר פנים. כמוך.

      די ברור מדוע תגובתך ניתנת בעילום שם. שנינו יודעים זאת היטב. הרי הדיאלוג שניהלת עם ה"פשפש" נמשך ונמשך עד שנפגעת ושמת לזה קץ. עכשיו יש לך מוסר השכל לחלק. צביעות! מוסר ההשכל האמיתי הוא: אם אינך גר בבית מזכוכית, אין צורך לזרוק אבנים בעילום שם.

  2. גיורא פישר

    בוקר טוב שחר מריו היקר
    לי ברור מדוע אתה זכאי לתואר "יקר" ,בין שפע תכונותיך הטובות אני זוקף לטובתך את הגעתי לבלוג. בעקבות אחד משיריך היפים "גילגלתי את שימך בגוגל וכך הגעתי ל"בננות". מקום שאני חייב לו המון.
    מכאן אני מגיע לעניין.
    במה זכה ממך ליאור עזיז לתואר "יקר"?.
    בתואר זה השתמשה גם אחת הבלוגריות (היקרות ) בפנייתה אליו. כשהלנתי בפניה על כך במכתב פרטי ,היא ענתה לי שזו דרך פנייתה לכל אדם באשר הוא אדם.
    ואני שואל, האמנם?
    אנחנו, שנותנים חשיבות רבה לכל מילה ,האם אנחנו מחלקים אותה כל כך בזול. גם למי שטוען בעצמו שאבד צלם אנוש מאחר והוא חושב עצמו ל"משיח". האם לאחר נסיונותיו החוזרים ונשנים להרוס את הבלוגיה ולאחר שניאץ ורמס בגסות חסרת מעצור את גופם ובנפשם של חברים בבלוג ,הוא עדיין זכאי לנימה כל כך מנומסת?
    האם אתה חושב שעל אדם כזה יש מורא של מעלה שאתה מזהיר אותו מפני בית הדין שם?
    כמו שכתבתי לך במכתב הפרטי, אסור להאכיל אותו ,לא במחמאות ,ולא בדברי כיבושין.
    פשוט לא יעזור
    שבוע טוב
    גיורא

    • גיורא היקר,

      אם אתה כבר נדחף, אז לפחות דייק. אני לא האכלתי אותו לא במחמאות ולא בדברי כיבושין. למן הרגע הראשון שהותקפתי בידי האיש הזה, התייחסתי אליו בסרקזם (ורק בתגובתי הראשונה, שגם בה עקצתי אותו, ציינתי לטובה את ספריו). מאותו רגע שהוא שב ותקפני, נהגתי בו בתקיפות. עיתים בהתעלמות גמורה ועיתים ב"עין תחת עין". אז אותי אתה מאשים בהאכלתו במחמאות ובדברי כיבושין? מה, אתה צוחק עלי? אנא, דייק, גיורא. אני מאד רגיש לחוסר הדיוקים הללו. והרי כל ההתנהלות שלך מולו היתה רווייה דברי עידוד וכיבושין (בין אם כתבת בעילום שם ובין אם לאו, בין אם בבלוגך ובין אם בבלוגם של אחרים). אפילו חשבת שמגיע לו בלוג מכיוון שהאיש מצחיק וניחן בחוש סאטירי. סאטירה, סאטירה, עד הסטירה שחטפת. או-אז, מרגע שדן מירון והפרות שלך כִּכבו בפרודיה של האיש, התהפכו היוצרות. יחסך אליו השתנה לבלי הכר. דרשת יד קשה נגד המסית ומדיח. ממש כמו שמשה יצחקי העיר לך בסרקזם העדין האופייני לו כיצד דעתך השתנתה פתע באשר לשיר צמוד-תמונה. גיורא, הרי זה כבר ברור. היכן שזה משרת אותך, אתה בעד, והיכן שזה פוגע בך, אתה נגד. ואם הדבר משרת אותך ופוגע בך באותו יום, אתה בעד ונגד באותו יום. אז מה פשר ה"אנחנו, שנותנים חשיבות…"? היכן ה"אנחנו" במערכת שיקוליך? אצלך זה אני ואני ואני.

      לי אין מושג אם זה רק ל"ע או מישהו נוסף (או מישהי) שמתלווה למתקפה הזדונית על בלוגרים כאן. אני כן מבין שפגיעתו של האיש רעה משום שהאיש פגוע באופן קשה. התוודעותו לעולם הספרות משולה לתאונה של סמיטריילר עם אופניים. זה לא מצדיק כהוא זה את פגיעתו הרעה בבנות הבלוגייה (ובבניה). ואם תוצב כאן מערכת זיהוי, התופעה תיעלם וחסל. דבר לא יעזור מלבד זה. נכון. גם לא נימוסיך (אני לא הייתי מנומס אליו. דייק). אבל ראה כיצד אתה השתוללת כאן כשפרופ' דן מירון אמר את שאמר עליך. אינני משווה, חלילה, את השתוללותך להשתוללותו (כתוצאה מביקורות לא מחמיאות לגביו). אין דין השתוללותו הפושעת כדין השתוללותך המביכה. אבל זו לא לכבודו, וזו לא לכבודך. אם כי לא לי לשפוט. פגיעוּת היא פגיעות.

      קרוב למחצית פנייתך אלי נוגעת לדין ודברים שניהלת עם ענת לויט. פתור את זה עם לויט. לא אצלי. דא עקא, לויט פרשה זמנית, ואולי, גיורא, תחשוב כיצד אתה תרמת לפרישתה של בלוגרית נעימה? חשוב מדוע אתה מתערב בכל דבר? מפרסם פוסט אחר פוסט בהתייחסותך למריבה הזו או למריבה ההיא. הרי רוב הבלוגרים כאן עוקבים אחר המהלומות בין המתקוטטים. זה טבע האדם. סקרנות. אבל כמה מהם מזילים ריר ומפרסמים פוסטים המתייחסים לסערות הללו? כמה מהם חמושים במוסר שלהם ומטיפים אותו לכל דכפין?

      דבריך אלי נגועים בחוסר דיוקים ובחוסר יושר. וזה למעלה ממה שאני מתכוון לשאת. אז אבקשך לא להמשיך את הדיון הזה. לא כאן ולא באי-מיילים פרטיים אלי. די. קצתי בזה. יש די תגרות בבלוגייה. תהנה מהן כאוות נפשך. (פרסם את שיר המים העכורים שוב. זה נהדר!). הנח לי לבצע את שגיאותיי מול ל"ע בעצמי, ולשלם את מחירן. אל תטיף לי. ודאי לא כשקופת שרצים מטלטלת על גבך באותו עניין. אני שמח שהגעת לבלוג הזה בזכותי. מחמאה גדולה היא לי, כיון שתרומתך (בשירה, אני מתכוון: בשירה!) גדולה. אבל זה לא מחייב אותי להחזיק לך את היד. אני כבר חדלתי להגיב בבלוגך. ודאי שמת לב. אנא, חדל להגיב בבלוגי. בוא ניקח חופשה זה מזה לשנה, ואז נעשה הערכת מצב, שהרי בסופו של יום אינך בנאדם רע. רק קצת נודניק.

      ואגב, פנייה בשם התואר "יקר" יכולה להתפרש כפשוטה ויכולה להינתן בלשון סגי נהור. זו צורת ביטוי, גיורא. כך ש"אנחנו, הנותנים חשיבות רבה לכל מילה" צריכים להבחין גם בנקיטת לשון נקייה בעת שהכוונה הפוכה. קוראים לזה: ציניות. וחשבתי שתזהה אותה היטב. נו, טוב. טעיתי. לא בפעם הראשונה.

      • שלום שחר מריו
        הופה.. איזו התנפלות.
        כל מהלכי גלויים לפני כל.
        ולעניננו, דבריו של ליאור עזיז לא הזיזו לי קודם וגם לא מזיזים לי עכשיו.
        נכון, בהתחלה גיכחתי וגם אני ניסיתי את כל הנסיונות לנהל איתו דיאלוג תוך כדי התקפותיו עלי. עשיתי זאת בדיוק מאותה סיבה שאתה ואחרים ניסיתם "לאלף את הסורר". חשבנו שיש בכוחו של דיאלוג "נורמלי" לרתום אותו ל"כוחות האור". בשלב מסוים סיפרה לי ידידה (כתבתי על זה כאן) שיש במשפחתה טיפוס אובססיבי בעל הפרעות דומות והפסיכולוג הורה להם להתעלם לחלוטין מכל הפרובוקציות כי הן רק מאכילות את השד שבו.
        ואכן, מנגנון סינון התגובות הוריד מהמינון של הדם הרע (אם כי התלבשה עליו גם פרשת "סיגל")וברור שכל התייחסות אליו (גם זו) מעניקה לו כוחות כמו דם מצואר בתולה לערפד.

        כן, אני משנה את דעותי לפעמים. אני גם יכול לגחך על עצמי כמו המקרה של הציור "פנינה" בויכוח עם משה יצחקי.
        יש לזכור שזו הייתה החלפת דאחקות כי כמו שמשה ציין, לא מדובר בדיאלוג בין יוצרים. אלא איור והתרשמות של תלמידה לשיר.דרך אגב, בסופו של הדיון במקרה הספציפי הזה משה הסכים לדעתי העקרונית, שאני עדיין עומד מאחוריה
        תודה שראית את השיר והתמונה.

        ולסיום, אני רוצה להעיר לך על המכה "מתחת לחגורה" שהכנסת לי והיא פרשת דן מירון (אני שמח שאתה מודע "לפרשה" הזו.

        לאחר שליכלכת עלי כאן, אני מבקש שתהיה הגון מספיק ותחזור לפוסטים שלי. אנא מצא לי שם סימן אחד "להשתוללות" שמרתי שם על כבודו, לא העליתי תגובות גסות ואלימות נגדו .(אם אתה רוצה אני מוכן לשלוח אותן אלייך למייל הפרטי).
        העליתי את הביקורת שלו נגדי מכיוון שחשבתי שמן הראוי להביא את כל הביקורות על הספר גם אם הן שליליות.
        מהרגע הראשון שנודע לי על טיבו של הראיון,צחקתי. אני יכול לתת לך את הטלפון של מי שסיפר לי על כך ותוכל לשאול אותו מה הייתה תגובתי בשנייה שסופר לי ומה היא הייתה לאורך הדרך.
        לכן התיאור שלך את מהלך העניינים לא הגון.

        מה שנכון, לא ידעתי מה יהיו הנימוקים שהוא ישלוף נגדי. כשראיתי, נרגעתי.
        הבנתי שזה יחזור בריקושטים אליו ואכן כך היה.

        בהצלחה עם סיפרך
        וזכור ,כמו שהבטחתי לך -עותק אחד בטוח תמכור -:)
        שלך
        גיורא

        • אם צחקת גיורא זה אומר שנפגעת. מאוד. כי אין דבר המעורר צחוק בדברי מירון. אפשר לבטל, לא לייחס חשיבות, לחשוב שזה מגוחך משהו. לצחוק? לא
          ופגיעותך מובנת.
          ולא חדלת מלדון ומלדוש בדבריו ובתגובתך לדבריו.

          • שכחתי להוסיף לגיורא בתגובתי הקודמת –
            אני לא מירון ובעיני אתה משורר!

          • מה לעשות והאמת היא שצחקתי עד כמה שזה נשמע מופרע ולא אמין.
            לא יעזור, יש לי עדה ממקור ראשון, משניה ראשונה.
            מכיוון שפתחתי את הפוסטים האלה לתגובות ומחקתי רק את אלה שהתקיפו את הפרופסור וחייו באופן גס (עדיין מוכן לשלוח לך את כל התגובות השמורות אצלי בדואר האלקטרוני). דאגתי להתייחס ולענות בנימוס לכל תגובה ותגובה כמו שאני נוהג לעשות בכל הפוסטים שלי.

            אני יודע שאתה חושב שאני משורר. אם הייתי עושה השקה לסיפרי הייתי מזמין אותך לדבר על משוררותי -:)
            גיורא

          • גיורא, אילו הזמנת אותי להשקתך הוירטואלית, הייתי מגיע באופן וירטואלי.

            בכל אופן, ובהנחה והבנתי אותך נכון, לא אני עומד מאחורי התגובות עלומות השם. אל תוסיף להדהים אותי בתגובותיך. את מה שיש לי לומר לך, גיורא, אני אומר בגלוי. איני נחבא אל הכלים ואיני צריך להתחבא מאחורי מוֹסרי מוּסרי השכל לא הוגנים.

      • מחזק דבריך. לאורך כל ההתנהלות שלו, גיורא פישר הוא אחד שיודע לקחת ולא יודע לתת. אימתי ראינו שהאיש כתב או המליץ פה פעם על ספר של אחרים? יודע רק להתבשם בשיריו ובשבחיו, ולילל כשלא משבחים אותו. זה לא איש רוח כלל. זה איש נרציסטי ברמות, וכמוהו פה עוד רבים ורבות.

      • קורא לא מזדמן

        בראוו שחר, בראוו!!!

        • גיורא פישר הוא מן האנשים ההגונים, השפויים והמוכשרים בבלוגייה כאן. ההתגוללות עליו מיותרת.

          • שחר, אני מצטרף לדברי קודמי כאן על גיורא (מלבד שאני גם חותם, גם על מה שהוא כתב וגם בשמי).

  3. עד מתי תטביעו את כשרונכם בחיטוטי טוקבקים חסרי פשר ומטרה? עד מתי תתנו ללץ לא מאוזן, לסכסך, להפריד ואף להתישכם?
    כל כך עצוב לי לראות את שניכם, גיורא ושחר, מטפטפים אנרגיה נפשית על עשבים במקום על פרחי שירה. אין לכם מים לבזבז, לא בצעירותכם ולא בערוב ימיכם.

    ואתה, ציפלון ממושקף, שאבא שלו לא זגג ולכן הוא קל לזיהוי בנקל, אם לא תרגע ותמשיך להשחית את המטע הזה עוד ועוד – אני מגיעה עם אלת בייסבול עד אליך הביתה. ותאמין לי אני יודעת איפה למצוא אותך, וכיצד לסיים את העניין בפעולה מאוד לא פואטית.
    לך לקבל עזרה – זה לא יגמר טוב!

  4. עד מתי תטביעו את כשרונכם בחיטוטי טוקבקים חסרי פשר ומטרה? עד מתי תתנו ללץ לא מאוזן, לסכסך, להפריד ואף להתישכם?
    כל כך עצוב לי לראות את שניכם, גיורא ושחר, מטפטפים אנרגיה נפשית על עשבים במקום על פרחי שירה. אין לכם מים לבזבז, לא בצעירותכם ולא בערוב ימיכם.

    ואתה, ציפלון ממושקף, שאבא שלו לא זגג ולכן הוא קל לזיהוי בנקל, אם לא תרגע ותמשיך להשחית את המטע הזה עוד ועוד – אני מגיעה עם אלת בייסבול עד אליך הביתה. ותאמין לי אני יודעת איפה למצוא אותך, וכיצד לסיים את העניין בפעולה מאוד לא פואטית.
    לך לקבל עזרה – זה לא יגמר טוב!

  5. /// יקר, במקום להתעסק בדיוני בתי המשפט של מטה בעניינך, אנא הרהר בדיוני בית הדין של מעלה בעניינך. יש מקום לדאגה. חתימה טובה.
    נכון כמו שיר. נכון תמיד. נכון לכולם. נכון גם לי. חתימה טובה .

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי