שחר-מריו מרדכי משורר
אֵצֵא לִי אֶל הַיַּעַר
לִדְהֹר עַל
הָאֵלָה
שֶׁתִּקְשֹׁר שַׂעֲרוֹתַי בָּהּ
וְתַעַשׂ לִי
בַּיָּד
אַבְשָׁלוֹם, אַבְשָׁלוֹם
(פרגמנט 7 בשירי "אומרים לנו שיש תנ"ך אחר", מתוך גליון 5 של "דקה").
דקה V
השקת הגיליון החמישי
ב עשן הזמן, באר שבע
יום שני | 27.07
21:00
יקראו מתוך הגיליון הטרי:
חגית גרוסמן | שחר-מריו מרדכי | ערן צלגוב | רוני הירש
הופעת אורח: זאב טנא
רח' רינגלבלום 86, באר שבע
כניסה חופשית
קשה להגיע לבאר שבע גם עבור שיר מעניין. אבל כדאי להשגיח על הניקוד [עניין של דקה…]
בהצלחה אבשלום.
תודה, רות.
אברהם הגיע לבאר שבע בתנאים הרבה יותר קשים וממרחק הרבה יותר גדול.
🙂
ולגבי הניקוד, את צודקת. אתקן, כשאחשוף את מילוניי החבויים בארגזים, שטרם פרקתי מאז עברתי דירה.
תקנתי.
🙂
מבריק ,מצחיק וגם מקברי מה שעשית עם החומרים המקראיים. אני זוכר את הסדרה הזו. מצחיקה וארוטית.
ואני, דווקא חושב שאבוא. אני רק צריך לזכור. (אז אם תזכור, אנא שלח לי תזכורת)
שלך
גיורא
גיורא, אני זוכר שאהבת את הסדרה. תודה.
ותבוא (בחיי שלא באמת ציפיתי שמישהו יגיע עד באר שבע, אם כי אתה קרוב קצת יותר. חחח..). אשמח לראותך!
אני חלש בתזכורות לעצמי, אגב. אז תרשום ביומן. הכי בטוח.
לשחר מריו
עכשיו אין סיכוי שאשכח. הבן שלי יאיר הגר ולומד בבאר שבע ,הודיע לי שההזמנות לחתונה יהיו מוכנות ביום שני ושאבוא לקחת אותן.
אתה זוכר שלפני שנה דברנו על "השעון הביולוגי של …". אז זהו, החתונה ב31.8
גיורא
אני יודע, גיורא. ערב השירה אורגן בתיאום עם יאיר, שלא יהיו לך תירוצים.
🙂
מזל טוב! מסור את ברכותיי ליאיר.
שלום שחר מריו
עכשיו, לאחר שמסרת באופן ישיר את האיחולים ליאיר ,אני יכול למסור לך את ברכותי. קראת יפה מאד את שיריך ואת שירי שולמית אפפל. יפה אחוות הבננות.
קראתי אתמול וחזרתי לקרא גם היום את השירים האחרים שלך שפורסמו ב"דקה". כזכור לך, אני מאד אוהב את המחזור המשעשע אבל אני אוהב במיוחד את השירים האחרים שבהם אתה מעז להסיר את ההגנות (המילוליות) ונשאר חשוף ,נוגע ומכמיר לב.
כל מי שאהב פעם וקרא את שיריך אלו ידע למה אני מתכוון.
נתראה
גיורא
גיורא, מאד שמחתי לראות אותך ואת יאיר בערב הבאר שבעי.
ובאשר לקריאה – תודה. שוב שמחתני. אני מאמין גדול ביכולת לקרב קהל לשירה גם דרך קריאה נכונה, מוטעמת ואם אפשר – תיאטרלית (לא משוחקת, אלא מדייקת את האווירה בשיר ונאמנה לרוח הדברים). תגובתך (ותגובות צופים נוספים מקרב הקהל) מעניקה חיזוק נוסף לתחושה-ידיעה הזו.
לגבי שירי שולמית אפפל, זה לא נעשה מתוך אחוות בננות. המבחן העליון הוא איכות השירים, מצוינותם, מרחק ואופי הנגיעה שלהם בקורא הדמום או בקהל המטה אוזן, ונדמה לי שאפפל צולחת את המשוכות הללו בקלות.
על שיריי האחרים, גיורא, מה אומר? אתה חד הבחנה. אכן העזתי, נחשפתי, ויתרתי על הגנות. וללא כל קשר לשיריי (אין הנחתום וכו'), אומר שזה אכן תנאי הכרחי (אם כי לא בהכרח מספיק) לשירה טובה. (אגב, באחד השירים הללו נפלה טעות. הסיומת היא "תוכל", ולא כפי שנדפס: "תאכל". אך מובן מהקונטקסט למה נפלה הטעות).
תודה שבאת. להתראות!
שחרי,
פרגמנט מעורר השראה
ואל היער אצא עתה
נראה מה תביא השערה בתוכה
זאב או כבשה
הו, כיפה אדומה שלי. צאי אל היער.
ומי יזהיר את הזאבים מפנייך?
🙂
סקיפר היערות כמובן 🙂
חחח…תשובה מצוינת.
את מסוכנת, איריס.
🙂
ואתה??
אני, איריס? מסוכן?
🙂
אם בסכנות היער עסקינן, פנתרה, אני חתלתול לידך.
🙂
שיר שובב וריחני
שיהיה בהצלחה בבירת הנגב
נראה לי אחלה רעיון לעשות ערב שירה בירושלים ביד אבשלום 🙂
ריקי, ריקי, תודה. את ואני, נדמה לי, באותו ראש לפעמים. שובבה.
🙂
איך היה באוקראינה? יש פוסט שרשים באמתחתך?
ולגבי ערב שירה ביד אבשלום. מממ…
מגדל דוד מזדקר למקרא רעיונך.
אבשלום אב שלום אל תמהר
אומרים לנו שיש תנ"ך אחר.
אם ביער תדהר על האלה
הזהר מהקללה.
אפילו דקה, אפילו עבה
אל תסתבך בבאר-שבע…
לא לדאוג, אלמוני/ת. אין יער בבאר שבע. ימין ושמאל רק חול וחול.
וכשתבוא אלה, אם תימין – אשמאיל, ואם תשמאיל – אימין.
C'est comme une gaieté
Comme un sourire
Quelque chose dans la voix
Qui paraît nous dire "viens"
Qui nous fait sentir étrangement bien
C'est comme toute l'histoire
Du peuple noir
Qui se balance
Entre l'amour et l'désespoir
Quelque chose qui danse en toi
Si tu l'as, tu l'as
Ella, elle l'a
Ce je n'sais quoi
Que d'autres n'ont pas
Qui nous met dans un drole d'état
Ella, elle l'a Ella, elle l'a Ou ou ou ou ou ou ou
🙂
איזה שיר זה בצרפתית?
"אפילו דקה" או ."רכבת לילה אחרונה" נכתב בברזיל
ומושר ע"י הזמרת גל קוסטה.
איך היה בבאר שבע?
"אלה, אלה". לא גל קוסטה. אבל גל. פרנס גל. (והבאה בתור – ריקי גל: "אמא, אמא").
עוד לא יודע איך היה בבאר שבע. זה מחר.
בדרכך לבאר שבע
בואך צומת גורל
תמצא את הפלא הציוני
לא מפעל בטון דומם
אלא יער, עצים חיים
היו שהתבקשו לכרות עצים עם כניסתם לארץ, ואנחנו נדרשים לטעת מחדש עקורים
תודה, טאז. הערתך באה בזמן. "צומת גורל" זה כאן.
🙂
כחובב יערות, אצא לי אל היער לחזות בפלא. אך האם יער הוא? או שמא חורשה?
ואם ביער במדבר עסקינן – הידעת? לא רחוק מבאר שבע, בדרום הר חברון, משתרע יער לתפארת. מרהיב ועוצר נשימה. יער יתיר. זה ממש יער (במונחים ישראליים. כמו גם יער ביריה המפעים בפאתי צפת), והנסיעה או השהות במחוזותיו של יער יתיר קסומה ומרתקת. מבחינה נופית, כמובן (יער נושק למדבר), אבל גם מבחינה פוליטית (יער סביב קו התפר).
שווה ביקור. בבחינת "מסע הערב של יתיר".
אכן מכיר את יער יתיר..
אין מדובר בחורשה אלא פשוט בעצים ירוקים שהאבק מעניק להם גוון ירוק-אפור… כמובן הכלל תלוי אם אתה נוסע בכביש 40 (-:
אלת המסטיק ?
סקסיי
ומה עם הקזוארינה ?
אני דווקא אמורה להיות בבאר שבע אצל חברים, אבל לא בשני..
כבר זכיתי ממך לעצה מאד סקסית:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=62&itemID=12272#post12272
(עצה במובן של עץ ממין נקבה).
🙂
שחר,
כמובן יש את "עוצו עצה ותופר" 🙂
שמתי לב שבאר שבע בכותרות לאחרונה.
השבוע מרביעי אני שם.
🙂
אז מי תופר אותה?
🙂
באר שבע בכותרות לאחרונה? מה פספסתי?
את ביום רביעי בבאר שבע, רונית. ואני ביום ראשון העוקב אפילו מדרים מבאר שבע. אל תשאלי לאן…
אני מגיעה!
אם יש טרמפ חזרה להרצל.
עינת, איזו הפתעה!
יש מצב. אני בודק וחוזר אלייך עם תשובה.
מסתמן שיש מקום, עינת. בואי!
אני מבטיח להרצל להחזיר אותך אל האלטנוי-חֵיק שלו.
כשהייתי קטנה ולמדתי את התנ"ך אהבתי את האלה שעזרה לי לממש את רגשותיי כלפי הבוגדן, בהתחלה זה כאב, צעקתי איי, כי הייתה גם לי צמה-צמה, אבל כמו בסרטים, היה הטוב והיה הרע, וחשבתי שהמקרא לא היה יכול להמציא עונש מקורי יותר, והשיר שלך מחזיר אותי אחורה לתחושותיי. שיהיה בהצלחה, ותביא קצת שרב בצנצנת כשתחזור.
לבנה, תודה על הטוב, הרע והמקרא.
אני שמח שהשבתי לך תחושות ילדות. זה מה שיפה בשירה – שהיא מעוררת תחושות או מחזירה תחושות נשכחות.
לרוב הקוראים לא יזכרו את שאמר להם המשורר, אבל יזכרו איך גרם להם להרגיש. וזכר התחושה (אם משמעותי הוא) יאיץ בהם לשוב אל המשורר ושיריו.
ובאשר לשרב –
אינני אוסף אותו. אני מתנער ממנו, מניס אותו בצינה טכנולוגית ומייחל לחורף. והשיבה לחורף פועלת לפי אותו עקרון, שתיארתי לעיל. זה נפלא לגלות שבחוץ סוער יותר מאשר בנפש…
🙂
אבשלום אכן הסקסי ביותר, מי אם לא הוא? בהצלחה!!!
יש מצב שגם עשיו… 🙂 ואחְשְׁלו, יעקב, לא טמן ידו בצלחת מאז האבן על פי הבאר וגם המפגש במעבר יבֹּק הוסיף לו נקודות.
ואלישע, שהכתיב אופנת קרחות עדכנית, ושמשון, שהביא אותה בהפוכה עם עיצוב שיער שהפלשתים מתו על זה… 🙂
ואם כבר שיער, אז כן. אבשלום, אבשלום. כמו חלום.
ויש עוד, חני.
שנפתח את זה?
🙂
לדהור על האלה, הא?!
שיהיה בהצלחה רבה בערב.
ומה עם ערב שירה בק"ק הרצליה, שחר-מריו? שנצלצל לגרמן?
ממני,
כלת פרס כינור דויד מטעם (יד) אבשלום
:))
🙂
תלמה, דווקא בהרצליה נטבל הדיו בעבור כמה משיריי הק"ק (קצת קשים). אבל רשמתי לפני. אעלה את הרצליה מחדש על מפת הדִיוֹ דִיוֹ.
ואגב, גרמן מאשרת את כינוי צאן מרעיתה ק"ק? (במובן שאת, כמדומני, כיוונת אליו). זה באישור הדיינים של מר"צ?
אם לא נשיג אישור מדרבנן דמר"צ, שחר-מריו, נשיג מדאורייתא.
ואני מקווה שהרצליה תיתן לך הזדמנות לחוויה מתקנת ולשירים לא ק"ק.
אמן,
מאחלת אחת הכבשות.
🙂
גם על החווייה ההיא לא הייתי מוותר, תלמה. עם כל הקושי, "שם ידעתי חמדה" ריש לקישית, "שלא היתה כמוה…וכל בדי האילנות היו מתעצמים לגבוה… והאור הלך מסביב שוטף כנהר לנבוע…
הזהירו ראשי השיחים והאור לא ידע שובע…"
🙂
מתוך המקריאים שניים (אתה וחגית) קוראים וכותבים נהדר . רחוק. קיץ. בהצלחה!
אשמח להכיר עוד שירי תנך אחרים שלך…:)
בהצלחה שחר מריו לך ולחגית
ולכל אנשי דקה
תודה, שולמית.
אולי הפוסט הבא ייקרא: "יש לכם דקה להגיע לניו יורק…"
🙂
מירי, תודה!
אבל זה רק בגלל שאת השניים, שציינת, את כבר מכירה. הנה, בואי תתרשמי ממשוררי "דקה" (בשירים מצוינים):
רוני הירש (וכמה יפה ההבחנה: "היום שב להיות חול"):
http://www.scheherezade.co.il/html/html_heb/RegionsNew/Issue2/RoniHirsch.htm
ערן צלגוב (בשיר קולנועי מצוין בכיכובם של ורה ופלין):
http://www.scheherezade.co.il/html/html_heb/RegionsNew/Issue2/EranTzelgov-ErrolLynn.htm
והצלע השלישית שלהם, בעז יניב, שכעת בהודו (שאותו, מהיכרותי איתך, תאהבי מאד נוכח שירי הביקורת הנוקבים שלו):
http://www.scheherezade.co.il/html/html_heb/RegionsNew/Issue2/BoazYaniv.htm
הו, יקירי, זוכרת את הגרסה הארוכה של השיר… ואת ההתלבטות המרטיטה…
בהצלחה מחר ובכלל… 🙂
בהצלחה!!!! אתה ושיריך ראויים ליותר מדקה שחר מריו היקר, אתה יודע ללוש את המקורות במקוריות רבה בשיריך עם שנינות וחיוך ועוקץ וחכמה רבה- מרגישים את הקול שלך
חנה, איזו נשמה גדולה את. מה שכתבת לי ילווה אותי לבאר שבע. את נותנת כח. תודה!
תודה, תל אביבית. השיר נותר כפי שהוא, עשוי שמונה פרגמנטים. מתוכו בחרתי להציג הפעם רק את הפרגמנט השביעי כקדימון להזמנה לערב בבאר שבע. וזכורה לי תגובתך לסדרה כולה. ואיך שנעמדת על שתי רגלייך למניעת סירוס מה שנראה לאחרים לא 'פוליטיקלי קורקט' באחד הקטעים. היו קטעים.
🙂
משחקים מסוכנים בדקה –
זה שם של משחק ? (לא נראה לי שם של פרק בתנ"ך, למרות שבקצב של אבשלום יתכן גם וגם)
..והסקיפרוילנל כולו נהר – קסום סוחף ומתעתע
משום מה אצל כולם משתכפלות מילים ואצלי הועלמה לה "אבשלום" אז בתגובתי הראשונה למעלה צריך להיות:
..למרות שבקצב של אבשלום יתכן גם וגם
בינתיים תעתועים…
נוני,
🙂
זה בגלל שבשיחתנו הקודמת בקשתי תגובות 5,6,7,8
אז נתת לי ארבע ברצף?
🙂
אני שם לב שאת מבינה מעל לקורא הממוצע אם זיהית שה"סקיפר" חותר במתכונת וילנלית. סחתיין. ותודה. אלך לישון עכשיו עם חיוך.
לילה טוב.
נו אז איך?