בננות - בלוגים / / לאברהם אופק, שני אילים
חוה פנחס כהן
  • חוה פנחס כהן

    ילידת יפו, בת למשפחה קומוניסטית ממוצא בולגרי. גדלה ברמת החי"ל. בגיל 8 התייתמה מאביה שנהרג בתאונת עבודה. עברה לגור ברמת-אביב ולמדה בבית הספר התיכון ''אליאנס''. בגיל 16 החלה בתהליך התקרבות לעולם היהדות. אחר שירות צבאי כמורה-חיילת למדה ספרות עברית ותולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בו בזמן למדה וקבלה תעודת הוראה ממכון "כרם" לחינוך יהודי הומניסטי. לאחר לימודיה, נישאה ליוסי ונולדו להם ארבע בנות. ב-1982 עברה המשפחה להתנחלות ענתות באזור ואדי קלט וכעבור ארבע שנים יצאה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות לשליחות של שנתיים בארצות הברית. עם שובם ארצה השתקעו והתבססו ברחובות. ב-1995 חלה בעלה ונפטר כעבור שנתיים. עם מותו, חזרה המשפחה לירושלים. חוה למדה בבית המדרש "אלול", התחילה ללמוד בבית המדרש "בבלי ירושלמי" ולמדה במכון הרטמן. מאז 1989 עורכת את כתב-העת לתרבות יהודית "דימוי". בנוסף על כך מלמדת ספרות והבעה בכתב בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות, מרצה באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון, מנחה סדנאות שירה, חוקרת-עמיתה במכונים שונים ופעילות ציבורית נרחבת. זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא על ספרה "הצבע בעיקר". בתשנ"ה זכתה בפרס ראש הממשלה, ב-1998 זכה ספרה "נהר ושכחה" בפרס אקו"ם לשירה וב-2002 זכתה בפרס אלתרמן לשירה. ספריה: הצבע בעיקר (תל-אביב : עם עובד, תשנ"א 1990) מסע איילה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1994) נהר ושכחה : שירים, 1994־1997 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1998) <עריכה, לאה שניר> שירי אורפאה : 1998־1999 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2000) <עריכה, לאה שניר> משיח : שירים על מה ששח לי מנחם אהובי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2003) <רישומים, מרים גמבורד> הגנן, הכלבתא והשרמוטה : על הצורך האינסופי לתקוע מסמרים בקרסוליו של אלוהים (טריפטיך) (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2006)

לאברהם אופק, שני אילים

בימים אלה מוצגת תערוכת רישומים ועבודות של האמן אברהם אופק, באוצרותו של גדעון עפרת בבית אבי חי. תערוכה מרשימה של עבודות בנושא עקדת יצחק (ועוד). התערוכה מתנהלת בבית אבי חי והנה שיר שנכתב שמופיע בספר "שביעית" היוצא בשבוע הקרוב לאור.

שני אֵילים מתרוצצים

 
                                  לאברהם אופק
 
 
מַה לְּכָל שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא
וְאֵין לָנוּ נֶחֱמָתָא.
 
זוֹ אֵינָהּ דֶּרֶךְ הַהוֹלָדָה
כָּךְ אֵין מַזְרִיעִים אִשָּׁה
בִּכְתוּבִים
 
וּשְׁנֵי אֵילִים שְׁלֵמִים מִתְנַגְּחִים
הִתְרוֹצְצוּ בְּקִרְבִּי
וְרוֹצְצוּ תּוֹכִי
וֶאֱיָלוּתָם נִשְׁאֲרָה כְּחֻלָּה וְתַמָּה
כַּכְּתוּבִים
בְּסֵפֶר הַיָּמִים.
 
וּבַבֹּקֶר, עַנְפֵי תָּמָר
מֵעֵבֶר לְכָל הַחִבּוּטִים וְהָרְעָשִׁים
עַל רֶקַע הַצֶּבַע הַמַּחֲוִיר וְהוֹלֵךְ שֶׁל הָעוֹלָם
 
נוֹשְׂאִים כַּפַּיִם גַּם בַּעֲבוּרִי
כִּי מַה כָּל צְלוֹתְהֵי וּבָעוֹתְהֵי
קֳדָם אֲבוּהִי דִּי בִשְׁמֵיא
וְשָׁלוֹם לוֹ וּלְעוֹלָמוֹ.
 

 

18 תגובות

  1. בתמונה: למה את נותנת לאנשים את הגב?

  2. חוה, שיר נהדר וחזק – עוקד

  3. חוה, התפילה-התחינה הזאת מטלטלת. והלוואי ותימצא לנו נחמה וכפות תמרים יבקשו גם בשבילנו. יפה הצבע המחויר והולך של העולם.
    (לבורותי לא הבנתי לאשורן את המלים בבית האחרון, שורות 2-3, אלא רק את רוח הדברים. האם את מוכנה להסביר?)

  4. מַה לְּכָל שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא
    וְאֵין לָנוּ נֶחֱמָתָא.

    זוֹ אֵינָהּ דֶּרֶךְ הַהוֹלָדָה
    כָּךְ אֵין מַזְרִיעִים אִשָּׁה
    בִּכְתוּבִים
    ………….

    אני מעוניינת לשאול:
    האם המתח בין התמליל אלוהי
    עם תמליל ההזרעה
    מעורר תענוג?
    איזה תענוג.
    כמו סקס בחדר מדרגות.

    • שאלת וענית. אני לא אחראית לתשובה שלך, לי יש משלי

      • אינני אוהבת את העירוב בין קודש לזימה

        • אני מבקשת להוסיף-

          העירוב הזה פוגע בנו
          על כל מה שאנו נאבקות עליו
          עם המהלכים
          בתרבות, בחברה. חבל.

        • איזה משוררים ישראלים את אוהבת? מהדור שלך? מדור צעיר יותר?

          • אני אוהבת שירה ויש משוררים מדברים אלי יותר. יש לי קשר מיוחד לבני דורי אבל אני קוראת גם צעירים וצעירים מאד , אבל לא מבזבזת זמון טוב על מה שבעיני אינו ראוי.

          • ביקשתי המלצות, שמות לא הברקות

          • אשמח לענות בהקשר מדוייק של שירים

          • אני נענה לאתגר, מקווה שגם את. בכנות.
            נתחיל בליאור שטרנברג, מכירה את חרושת היום? יש שם שיר חזק על עורבים לא זוכר את שמו מה דעתך עליו?
            או "אביב" עמ" 51 מתוך "הדף הוא מישור" אשמח לשמוע את דעתך הפואטית

          • שלום ראובן, מאד אוהבת את ה"אתגר" ששלחת לי. ואני אוהבת ומוקירה את שירתו של ליאור שטיינברג ובדרך כלל מגיבה לספרים שאני נתקלת ואוהבת. ומה אתה כותב? אולי תשלח לי ונדבר על שיר או סיפור שלך? או שלי?

          • חשבתי שתיעני לאתגר… לשמחתי איני כותב, אני מודע לכוחי במקומות אחרים.
            שירים שלך? תמליצי ואקרא

          • מזה פחד להסתבך בגלל "האתגר"?

  5. מירי פליישר

    שני אילים מתרוצצים לאברהם אופק ובאישה- לפחות שניים . משל חזק .

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחוה פנחס כהן