Oh, look to the western sky
  • ענת אבישר

    בת 33, משוררת, פרסומאית, אמנית במה ועיתונאית דה-לה שמאטע, עדיין חולמנית מדי. אשת קריאייטיב, יצירתיות, רעיונות, יוזמות ומילים. מנהלת המחלקה ליחסים בינלאומיים ומלכ"רים במשרד יחסי הציבור רוני ארנון תקשורת. עובדת עם עמותות כמו לא לאלימות נגד נשים, מוזיאון הילדים בחולון, האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה ושדולות שונות לזכויות עובדים, נשים וילדים. בעבר, קריאייטיב דיירקטור במשרדי פרסום קטנים וממזרים. בעבר, ראש מערך קשרי חוץ באגודת ההומואים, הלסביות הבי והטרנס בישראל. לפני כן עבדתי בקרן לירושלים ועוד קצת קודם ניהלתי בפועל את עמותת בית הסופר - בית לאמנים בירושלים. ויש לנו גם כתב עת נפלא העונה לשם זוטא: http://zuta.org.il/ אשר הקמתי ביחד עם רונן אלטמן קידר, כפרות עליו ועל כשרונותיו. http://www.ynet.co.il/headlines/1,7340,L-5119-0,00.html - הטור שלי ב-YNET.  שירים שלי ניתן למצוא בהליקון "פחד" 2010, וגם בגיליון ט"ו של כתב העת "משיב הרוח" שהיה לי הכבוד גם להיות בוגרת כיתת השירה "מזמור" הראשונה שלו. ניתן למצוא אותי גם באתר במה חדשה http://stage.co.il/Authors/16415 וכאן. ובפייסבוק. ובכלל, די קל למצוא אותי, כאן ובמקומות אחרים :)

רגעים מכוסים בנצנצים

אמא שלי, אשה חכמה מאוד, מעשית מאוד ומצליחה, אמרה לי לפני שבועיים שהיא לא מבינה אותי בהקשר של חלומות. את חיה כדי לחלום?, שאלה במפגיע, וביקשה שאזכור שאין בחיים רגעים מכוסים בנצנצים. רציתי לומר לה שיש, שהיא לא מבינה את התחושה הממכרת של לרדת מהבמה אחרי נאמבר טוב, או לראות את פרסומו של שיר, או כל השמחות הקטנות גדולות האלה, ...

קרא עוד »

מחשבות על רוקסן

www.lyricsfreak.com/s/sting+%26+police/roxanne_20132388.html שלוש גרסאות יש לשיר הזה. אחת של סטינג, אחת של ג'ורג' מייקל ואחת מתוך הסרט מולין רוז'. אחת מאוד סטינגית, ואני פחות אוהבת אותה, היא מפספסת בעיניי את השיר במקום כלשהו. אחת ג'אזית. ואחת טנגו מטורף. סיפורו של גבר שהתאהב בזונה. עושר אדיר של דרמה, עושר אדיר של יצרים ומעצורים. מעבר לתיאטרליות ולדרמטיות שלו, הוא כל כך אמיתי. השיר ...

קרא עוד »

הקטגוריה היא השניה שלפני

המשמעות הפרטית שלי לעניין הוא משהו שקשור למה שנוצר ברגעי דממה. אחד, קוראים אותו רונן א. קידר, אומר שזה הזמן של ההוריקנים. אצלי זה מתח השרירים של לפני הצעד הראשון בכוריאוגרפיה, או השניה שלפני הצליל. זה רגע קפוא מרוב אנרגיה. הדבר הבא שיוצא הוא ניסיון אמנותי. שקט שיהיה פה. עכשיו צריך לייצר משהו שיביע את כל זה. כל שנה הימים ...

קרא עוד »

יומנה של בריג'יט ג'ונס

תילי תילים נכתבו על הסרט הזה, כן פמיניסטי לא פמיניסטי. הוא אחד הסרטים האהובים עליי בכל הזמנים, כי הוא אומר בפשטות מה עושים אחרי פרידה במקום לעשות דברים ממש איומים לעצמך – בוחרים בוודקה ושאקה קאן. ואחר כך מתחילים לשקם. החלטות לשנה החדשה: פחות וודקה, יותר שאקה קאן. (מרטיני, זה היה בעצם אתמול, אבל זה אותו דבר) התחלתי יומן היום, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לענת אבישר