Oh, look to the western sky מכשפה של מילים

רציתי לכתוב פוסט זועם. נשכני. לשבור משהו, כמו שכתבה לי אנונימית כלשהי בפוסט הקודם. לא יוצא לי הזעם. לא ככה. אולי בגיל עשרים או עשרים ואחת הייתי מסוגלת לכעוס עד כדי שבירת משהו. היום רק השגרה נשברת. משהו מהכעס ההוא, הייתי רוצה שישוב. מונולוגים שלמים שכתבתי בחמת זעם מטורפת. היום, שלוש שורות כאלה ונגמר בי הכעס, כאילו הרוך בא אליי ...

  דיברתי השבוע המון על אהבה. אלה השיחות שאני הכי אוהבת, הן מעידות הכי הרבה על המשתתפים בהן. perhaps love של ג'ון דנבר הוא הסיכום הפרטי שלי. אהבה היא כל אלה ועוד. אלה כל הדברים שלמדתי בשמונה מערכות היחסים שעברתי והשורה האחרונה, היא הסיבה לזה. כי זה כואב, לאבד ככה בני זוג רציניים. צריך סיבה טובה להתמסר ככה, כל פעם, ...

זה מיועד לכל מי שחושב שהוא יודע שאפשר להמשיך הלאה ובסוף זה עובר. זה לא. כתבתי את זה למחשב חצי לילה. עמוד אחד בוורד, בדרך כלל לוקח לי חצי שעה, במקסימום. יעל, מוקדש לך. *** מדהים איך עד היום מתחשק לי לסדר נעליים. חמש שנים, והנעליים לא עוזבות אותי. בכל פעם שאני רואה את היצורים הסולייתיים האלה מביטים אליי, הפוכים, ...

מוקדש באהבה רבה לרונן א. קידר, וגם לאליענה אלמוג וליעל ישראל. פעם, לא מזמן מדי, סיפרו לי שקיים דבר כזה שנקרא פאמיות. על בוצ"ות שמעתי קודם, בעיקר כמושא הערצה. על הפאמיות, איך לומר, במקרה הכי טוב דיברו בהתנצלות. אלו שני מונחים שמתייחסים בעיקר לקהילה הלסבית, אבל בעיניי הם מזמן חצו את הגבול גם ללא קשר למגדר או נטייה מינית. באותה ...

    שיתוק. כזה שמקשה אפילו את הדלקת הסיגרייה. פחד נורא אוחז בי. האם אהיה מאלה שכשהם ימותו, יעשו לזכרם סרט, אוסף של כל קטעי הדראג שלי ושטויות בסגנון, יוציאו ספר עם כל הכתבים שלי (שחלקם אני חושבת שדי ישנים ולא טובים מספיק), ויאמרו – מוכשרת. מעולם לא הצליחה להמריא. פחד. פחד. פחד. אמא ואבא אמרו שאני מבוזבזת. נכון, מי ...