התחלתי לכתוב כי לא היה מי שיקשיב. ולא ידעתי לדבר אותי. המשכתי לכתוב כי גם כשהקשיבו, אף אחד לא הבין. אני יודעת כבר לדבר בשפה שלי רק כבר עייפה מלנסות לתרגם. ממשיכה לכתוב כי גם אם לא יבינו לעולם, לפחות כתבתי את זה ואולי מישהו ירגיש. זה נדיר כמו חדקרן. ושביר כמו הקליפה של קרם ברולה. אבל אולי. מדי לילה, ממשיכה ...

לאלוהים היתה בעיה עם הבירוקרטיה. הוא שנא אותה יותר מכל. הגיהינום, אם היה מעלה בדעתו לברוא אחד אמיתי ולא את הלונה פארק זיונים וכאב שנועד להרתיע את מי שאין בו תשוקה – הגיהינום היה חדר התיוק. תיעוד, היו מלחששים השדונים המסריחים מפחד וכפייתיות, זה הכי חשוב. הגיהינום, מתקן הראווה עם הלבה הרותחת, היה בסך הכל מלכודת תשוקה לאלו שלא טרחו ...

לאמיר השתיקה הראשונה היא הסמל. מה שמולך הקיף אותך עכשיו, ולרגע הרגשת. גם כשהיא קשה נשאר הכל רך כמו משהו שלוחץ חזק לרגע על אגרוף ואז מרפה ופועם או סופג ממך בחום כל מה שאתה מוציא בכוח. היא מתחילה מכאב מתוק מתוק בכל היזכרות או מילה קטנה באמצע היום לא מאוד רוצים לקרוא לה ככה. נותנים לה מיליון שמות הקטלוג ...

"אני הטורף הכי מסוכן בעולם. כל מה שאני מזמין אותך פנימה." (דמדומים) כל מה שאני מזמין אותך אליי המחשוף, שמץ הבושם, המבט שאין לטעות בו אבל הוא מקיף אותך כמו ריח אז את טועה ומצמידה יד אחת. אני רוקדת לאט על העור שלך מחליקה פירואט בכל נקודה עם דופק הקור נעלם תוך כמה דקות טעם של ברזל מתקתק ממלא אותי. ...

ברבור אני כבר לא אהיה. מעט מדי סאטן, יותר מדי פלנל אפילו לרדת מדרגות קשה לי. והצוואר שלי רק מתקצר כל שנה. ותודה לחנה טואג, ענת לויט ורונן אלטמן קידר. אכן, עובד טוב יותר.

Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} באותו הרגע של הסיבוב הקימור הנכון של הזרוע הולך ונפתח או נסגר זה כל מה שהוא יודע רק אחר כך מתחיל גם מה הוא מרגיש. לרקדן הגוף הוא מיידי ...

אני רעל יקר כזה שרומיאו היה מייחל שיסובב אותו קצת כשהוא ראה את פניה הקפואים של ג'ולייטה אני מסוכנת. כלומר, לא. כלומר, אולי לפעמים כשהמילים הרעילות מצליחות לגעת בי. עכשיו כולאת את עצמי בין השורות כולאת את עצמי סביב קרסול נוקשה מדי ועם מעט מדי תנופה גוף צנטרפוגלי ענקי ורך הופך נוקשה בהדיפה אל הקיר או המיטה. בקרוב אשוב להסתובב ...

/* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} בואי תוכיחי שהים צודק! צעקתי לך והגשם נטרף על החלון חשבתי אז שצדק את רודפת ולא רק את קצה שמלתי המגושמת מילותייך שמורות אצלי בבקבוקון כמו אפלה בקצה קצף המלמלה שהוא אני. את ליבי אני ...

    כל הדברים האלה שהייתי עושה אם לא הייתי שונאת כל כך את כל השומן הזה, אם הדם שלי היה פחות מתוק, ולא הייתי שומעת כל הזמן את הקול הסכרתי הזה שלך לוחש לי ואת חשבת שזה לא יקרה לך אחר כך חשבת שאני פשוט אלך עכשיו תצטרכי שיחתכו בך כדי שאפגע בך קצת פחות. אם לא הייתי אזוקה ...

סלסה "איש אינו מביט מעלה בעיר הזו", אמר האביר מניו יורק ובשלוש אחר חצות טיפסתי  אחריו במדרגות העירייה לנסות לגעת בתכול מלא העיניים ולאורו של ירח מתככב ראיתי את אלוהים רוקד סלסה על גגות תל אביב. [הציטוט של רובין ויליאמס, מתוך הסרט "פישר קינג"] השיר נכתב במקור בינואר 2004 ונערך מחדש לאור הפוסטים של יעל ישראל ורונן א. קידר. מבחינתי ...