Oh, look to the western sky מכשפה של מילים

גם מחר, הילדים בבית הספר יצרחו בראשי ואני אחייך ואדמיין לרגע שאני נימפה. בתיכון חלמתי שלא אצא מהבית יותר כי אהיה גדולה מכדי לצאת היום הגוף הוא הכלא הנשמה רוקדת פירואטים על הדף אבל גם הם יוצאים כבדים מדי אף אחד לא יאהב אותי ככה, וגם אם כן – זה תמיד יראה לי חולני כמו רצפת חדר האמבטיה אליה מעולם ...

עברתי בדרך הביתה ליד העץ הזה שכפוף כאילו שמו אותו על ארבע כמו פאסיבי שהתעצץ מחכה כבר למישהו שיתקע אותו איכשהו ברור לי שהעץ הזה עשה פעם סקס מטורף עד מוות ככה בדיוק, על ארבע ובשקט.

  שיקפצו בעיניים בורקות מול רכבת נוסעת אבל רק אם זה טריק של מצלמה ומסך ירוק אני רוצה אותם פראיים וחסרי כל פחד, אבל רק בראש, לא לתוך הכביש ולא על פסי הרכבת. שיזהרו, לא כמונו. אני רוצה אותם מושלמים כמוך, יפה שלי כל כך נוצצת על רקע המחלקה הפסיכיאטרית. החלוק הורוד שלך עוטף אותך כמו כל אחר צהריים ואת ...