זהר

 

 

 זהר/ שחר-מריו מרדכי

                                                                                  לזהר מינץ

 

כָּל שָׁבוּעַ חָלַקְנוּ שׁולְחָן, זהר ואני,

בְּשִׁיעוּר חָשְׁמָלטְרוֹנִיקָה. מָה זֶה

חָשְׁמָלטְרוֹנִיקָה? אֲנִי לא יוֹדֵעַ,

בְּחָיָי.

 

זֶה הָיָה אָחֲרֵי שִׁיעוּר הִתְעַמְּלוּת.

וְנִגַּשְׁתִּי לַבִּרְזִיָה, וְהַבֶּרֶז טִפְטֵף

וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִסְגוֹר.

וְהָהָפְסָקָה הָיְתָה קְצָרָה, וְשִׁיעוּר חָשְׁמָלטְרוֹנִיקָה

הִתְקַיֵּם בַּמִּקְלט לְיַד הַקיוֹסְקְ שֶׁל לָזִימִי

(כָּכָה קָרְאוּ לוֹ? אֲנִי לא בָּטוּחַ. בְּחָיָי).

וְלא הָיוּ חָלוֹנוֹת  בַּמִּקְלָט.

(וְעוֹד אחרֵי שִׁיעוּר הִתְעַמְּלוּת)

 

וְהַמוֹרֶה (אֵיך קָרְאוּ לוֹ?)

הִתְהַלֵּךְ וְחָצָה אֶת הַכִּיתָה לִשְׁנֵי טוּרִים, כְּמוֹ שֶׁמְפַקֵד חוֹצֶה כִּיתָה. וּשְׁנֵי

טוּרֵי שִׁינָיו הָיוּ

צְהובִּים, וּרְסִיסֵי רוּקוֹ נִתְזוּ. וְזֶה טִפְטֵף. וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה

לְהִימָּלֵט.

וְהָיִיתִי מֵת
מִשִּׁעַמוּם, בְּחָיָי.

וּבָהִיתִי בַּמָּפָּה הַתְּלוּיָה עַל הַקִּיר. וְנִתְקְלוּ בִּי מַחְשָׁבוֹת.

וּמָנִיתִי בַּלֵּב שֵׁמוֹת שֶׁל מְקוֹמוֹת, שֶׁרָצִיתִי לַתוּר

(וְהָיְתָה לִי בֵּיירוּת; וְהָיְתָה לִי דָּמֶשֶׂק. בְּחָיָי)

וְהַשִּׁיעוּר כְּאִילוּ הִתְרַחֵש בִּלְעָדָי

עַד שֶׁהַמּוֹרֶה בִּקֵּשׁ שֶׁאַצַרֵף אוֹתוֹ לַטִיוּל שֶׁלִי בּחָלָל,

אוֹ עַד שֶׁזהַר זָרַק בְּדִיחָה לְחָלָל

הָאָוִיר. וְכולָם צָחַקוּ.

מָה שֶׁבָּא קוֹדֶם.

וּבִשְׁנֵי הַמִקְרִים הַמוֹרֶה הֶאֱדִים וְנָזַף, וְהַצְּחוֹק טִפְטֵף

וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִסְגוֹר.

 

וְאַחרֵי הַתִּיכוֹן בַּא הַצָּבָא.

וְהִגַּעְתִּי לִמֻצָּב גֶנֶלִיס בִּרְצוּעַת הַבִּטָחוֹן, וְהָיָה חָשְׁמָלְטְרוֹנִיקָה

וְהָיָה מִקְלָט, וּבִמְקוֹם קיוֹסְקְ הָיָה מִטְבָּח, וְהָיָה מְפָקֵד עִם טוּרֵי
שִׁינָיִים צְהובִּים מִנִּיקוֹטִין, וְהִשְׁקַפְתִּי צָפוֹנָה, וְהָיְתָה לִי

בֵּיירוּת, וְהָיְתָה לִי דָּמֶשֶׂק. בְּחָיָי. וְעַל הַמָּפָּה הַתְּלוּיָה הָיוּ גַּם

סוּג"וּד וְרֵיחָן וְעַיְשִׁייה ומַרְגְ" עָיוּן. מְקוֹמוֹת

שֶׁלא הֶעֱלֵיתִי עַל דַּעְתִּי בְּשִׁיעוּר חָשְׁמָלְטְרוֹנִיקָה.

וְגַם לא הֶעֱלֵיתִי עַל דַּעְתִּי שֶׁתִּיתַּקֵל

בְּחוּלִיית מְחַבְּלִים לְיַד סוּג"וּד, זהַר.

וְתֵהָרֵג. בְּחָיָי.

 

וְהָיָה לִי חָלָל.

וְרָצִיתִי לָבוֹא לְנַחֵם אֶת אִמְךָ. אֲבָל
יֵשׁ בְּרָזִים מְטַפְטְפִים, זהַר,

שֶׁאֲנִי לא יָכוֹל לִסְגוֹר.

http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=514685