הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

זווית ראייה

    בן דודי הגיע מקנדה ואחותי הביאה אותו אל ביתי לביקור. סליחה לבלגן, התנצלתי בפניו. אין דבר, הוא ענה. אף אחותי ניסתה להרגיע אותה. שתביני, היא אמרה, רק לך מפריע הבלגן שלך כי לאנשים מפריע רק הבלגן שלהם עצמם; לבלגן של אחרים הם לא שמים בכלל. אולי זה נכון, עניתי לה, אבל כשאת רואה את הבלגן שלך דרך העיניים ...

קרא עוד »

להפוך כל אבן

      השבוע, ימים ולילות, ניהלנו משא ומתן משפחתי בדבר ניסוח הכיתוב על המציבה. מתברר שזו משימה קשה, לתמצת חיי אדם לכמה מילות מפתח שאחר-כך ייחרתו באבן לעולמי עד. לפחות במקרה הנוכחי הכל נעשה מתוך אהבה רבה ובסופו של דבר עיקר הקושי נסב על השאלה מה להשאיר בחוץ מרוב דברים טובים שרצינו לציין שם. אבל התהליך גרם לי לחשוב ...

קרא עוד »

נפסדת מכאן מכאן

זהו, סיימתי. אחרי מה שקרה לאימי, ועוד הוצבתי כנציגת הבנות במתן ההספד, ובהמשך גם התיישבתי להעלות אותו על הכתוב, תהיתי מדוע אנו מחכים לכך שאנשים מתים. הרי בכך הם מפספסים כל הדברים היפים שאומרים עליהם. אז גמרתי בדעתי לכתוב הספד לאבי. זאת אומרת, לא ממש הספד, אלא מעין מכתב תודה מסכם. וזהו, סיימתי. עכשיו כל מה שצריך זה למצוא את ...

קרא עוד »

הסתלקות

מדי פעם ליד השולחן אימי היתה מפתיעה את עצמה – תראו איך אני אוכלת ולא רק אוכלת אלא גם אוהבת את המזון ההוא וההוא למרות שבתור ילדה שנאתי אותו שנאת נפש. לי זה אף פעם לא קרה. בגן שלי, למשל, היו מגישים ארוחה חמה ואיתה תנאי שמותר להשאיר על הצלחת רק מאכל אחד. בהמשך, נאלצתי לאכול סלק בעל כורחי ולאורך ...

קרא עוד »

לפחות ניסיתי

בין המכתבים מאימי מצאתי אחד שדיבר אלי במיוחד. הוא פונה דווקא אל כולנו – dearest everyone — וכולו עמוד וחצי, אך לדעתי טמון בו לקח גדול. ככל הנראה, מדובר בימים ספורים לאחר חזרת הוריי מאחד הביקורים שלהם בארץ והמכתב מתחיל עם כל הכוונות הטובות – להודות לכל אחת ואחד מאיתנו באופן אישי ומפורט. הוא ממשיך בהודאה שלא תמיד תנאי החיים ...

קרא עוד »

על הכתיבה ועל המוות

אימי היתה חולה זמן רב, כולל שמונת השנים האחרונות בהן התקיימה ללא יכולת דיבור. פעמים רבות כל כך איבדנו אותה עד שאחותי ציפתה שכלל לא נבכה בלוויה אבל היא טעתה. באופן מפתיע השבעה השיבה לנו את אמא. העלנו והחלפנו זיכרונות שונות ומשותפות, הבטנו בתמונות מוכרות ומוטמנות, והקראנו מכתביה. עיקר המכתבים היא שלחה בעשרת השנים בהן היא ואבי חיו לבדם בדרום ...

קרא עוד »

רשומות מן השבעה

  אחרי שאיבדה את אחותה האהובה, אימי סיפרה לי שהיא מרגישה אותה בסביבתה וגם מדברת איתה. הצטערתי שזה לא קרה לי עם אימי עליה השלום.   באחד הימים הראשונים לשבעה אמר לי העוזר הפיליפיני של אבי כי בלילה ראה את אימי וגם שמע אותה מפשפשת בארון. אחר כך הוא סיפר כי בפיליפינים נהוג לשרוף את חפצי המנוח מיד לאחר הפטירה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר