רשימותיו של מעריץ נשים שפוט שלה ושלהן
אני מסתכל מהכניסה על דלפק הבר.
צפוף שם, על דלפק הבר.
צפוף ורועש וזז ומתנועע.
באמצע הגוש האנושי שצפוף ורועש וזז ומתנועע על דלפק הבר
בולט בתנועתו אגס.
אגס מעכס ימינה ומעכס שמאלה.
מעכס למעלה ומעכס למטה.
מעכס במעגלים.
אגס מושלם ובשל שממש דורש תקיעת אצבע כדי לחוש את הצוף, ומצד שני מפחיד בו לגעת, פן תיפגם שלמותו.
באקורד הסיום של הדיג"יי – זוקף לפתע האגס רגל שמאל ומניף אותה אחורה וכלפי מעלה.
הרגל כמעט ננעצת באגסה שלה, משתהה, וברעד יורדת.
חנוך, אני רואה שעברת לאגף הפירות, האגס אכן פרי חושני, אבל מה הוא עושה בבר??!
מעכס, חני.
מעכס לכל הצדדים
ומעורר כל מיני ישנים…(-;
חנוך, אגס זה מלפנים או מאחור?
חס ושלום, אמיר.
או – בוא נגיד את האמת:
ראיתי אך ורק את האגס שמאחור.
הלכתי עם האגס העסיסי עד השורה האחרונה, והחמצתי את הפואנטה. אז מה הפסדתי?
יש כנראה קודים של פענוח מראות שבד"כ מיוחסים לגברים יותר מאשר לנשים.
כזה הוא פענוח המראה של רגל שנמתחת לאחור, נמתחת עד שלא יכולה יותר להימתח ויורדת ברעדה.
נגס באגס, בשבוע החשק הכל הולך
העיקר, שולמית, הוא שהאגס שננגס – עדיין לא נמאס.