רשימותיו של מעריץ נשים שפוט שלה ושלהן
כתבתי עליה כאן כמה פעמים – הידידה הטובה כל כך.
ידידת הנפש שאני כל כך מתלבט אם וכמה להתערב
כאשר היא שופכת בפני את מררת חייה.
השבוע הפתיעה אותי:
"גיגלתי אותך ומצאתי שאתה כותב ב'בננות' ובין היתר גם
עלי."
צנח לי הלב עד לסוליות כפות הרגליים.
הייתי בטוח שאני עומד לקבלת מקלחת קרה על שאני משתף בבלוג את סיפורי חייה.
היא חייכה ואמרה:
"היות וכתבת עלי ב'גובה העיניים', בעדינות ובחמלה – הכנתי קטע משלי, שאם תקרא ותמצא אותו מתאים – אנא פרסם אותו שם."
קראתי ואינני יכול שלא לפרסם, למרות שמה שכתבה בציניות כזו מהווה בעיטה חזקה בבטן.
להשכרה: מחריבה
להשכרה מחריבת שמחות מקצועית.
מוחקת חיוכים במהירות הבזק.
פותחת ברזי דמעות לקהלים גדולים באחריות.
אלופת העולם בהטבעת דיכאון בלתי ניתן לטיפול.
מה המחיר?
היא עצמה תשלם למי שישכור אותה
כמה שיבקש עבור החרבת שמחתו!
להשכרה: מחריבה.
השאלה היא: למי נפקחו העיניים?
אם את מתכוונת, לבנה, שאמורות להיפקח לי העיניים – יש צדק בדברייך.
האם הן אכן תיפקחנה?
עדיין אין לי תשובה.