אישה מבוזבזת

ילידת סלובקיה.
אזרחית צ'כית.
הורים גרושים לאחר סכסוך ארוך ומכוער.
אב יהודי – בעל משרד נסיעות בפראג.
אם נוצריה – אחות במקצועה, עבדה אז בכוויית.
ילד בלונדיני מתוק (היום כבר לא ילד) שגדל עם אימה והוצג על ידה כאחיה הקטן.

בלטה בבית הספר לתיירות ברמת האינטליגנציה ובמקביל ברמת הניתוק הרגשי.
בליינית ושתיינית ללא גבולות.

ה"הצטיינות" האמיתית שלה, תוצאת הניתוק הרגשי, היתה בתחום הציד הנואש של גברים לצרכי סקס.
אני לא שופט אף אחד ואינני גם צנוע מתחסד המזדעזע ממה שמכונה "הפקרות מינית."
יקח כל אחד ותיקח כל אחת אחריות על מעשיו/יה.
אצלה בלט הצורך לחום אנושי, שנותב לאפיקי הרס עצמי.
החליפה גברים כמו גרביים וחשבה שהיא שולטת בתהליך, בעוד שבעצם נוצלה על ידי כמעט כל אחד מהם.
ללימודים הגיעה בבקרים לא תמיד בהכרה מלאה.
ניהלה איתי כמה שיחות מאוד מעניינות בנושא יהדות ותהתה מדוע בארצה דאז היא נחשבת ליהודיה, בעוד שעל פי הממסד הדתי בישראל לנוצריה תיחשב.
פוטנציאל מבוזבז של אינטליגנציה גבוהה.

לאחר סיום הלימודים לא היה בינינו שום קשר.
גם לכנסי בוגרים לא הגיעה.

לפתע צצה בעולם הווירטואלי.
כדרכה בקודש – רעש וצלצולים, תופים ומחולות, תמונות וסרטוני וידיאו, מלל רב על בילויים, שתייה, פאבים, מועדוני רוק וחיים ללא חשבון.
כן – גם גברים ללא חשבון, על פי הדפוס ההוא.

חיה כיום באחד המקומות האקזוטיים ביותר על כדור הארץ – איי Turks and Caicos שבים הקריבי.
מנהלת משרד נסיעות משלה, מצליחה מאוד בתחום המקצועי.
מפטפטת ללא הרף ברשתות החברתיות על בילוייה, על הגברים שנופלים שדודים לרגליה ועל הדולצ'ה ויטה על כל מאפייניה.

הבוקר כתבה, (צעקה אל העולם):
"האם זה נכון שכל הגברים שקרנים?"
עניתי לה:
"לא כולם. יש כאלה ויש כאלה."
נחפזה להשיב:
"היכן מסתתרים אלה שלא שקרנים? עדיין לא פגשתי כאלה
 בימי חיי." 

עדכון אחרון:
"I need an urgent hug".

האם תשתמש באוזן הקשבת שלי?
אין לי אשליות שמסלול חייה ישתנה, אבל אולי הקלה קטנה?
האם תיתכן בכלל אופציה של עצירת ההרס העצמי?