ולף הול. הילרי מנטל

למלך יווני עתיק היו שלושים ושלוש בנות שכולן רצחו את בעליהן. כעונש הגלה אותן בספינה ללא הגה. הרוחות הביאו אותן לאי שומם. מכיוון שלא היה לו שם החליטה הבכורה לקרוא לו בשמה. אלבינה. הן הזדווגו עם השדים שחיו באי וילדו גזע של ענקים. הענקים הזדווגו עם אמותיהם וילדו ילדים שהתפזרו ברחבי האי. כך מתחיל מיתוס הווצרה של אלביון הגאה. בריטניה. 
אחר כך באו הרומאים, ושמה הראשון של לונדון היה טרויה החדשה. הרבה אחר כך בא המלך ארתור והתחיל מיתוס חדש. 
ב1486 עלה לשלטון מלך חדש. הראשון לבית טיודור, הוא התחתן עם קתרינה מארגון ומת בגיל חמש עשרה. אילולא מת, הנרי אחיו לא היה נעשה מלך אנגליה.
 מלך אחד ובתו מכל שרשרת המלכים ששלטו בבריטניה לאורך כל השושלות הם הפופולאריים ביותר. הנרי השמיני ובתו אליזבת הראשונה. 
דמותם, כל אחד בנפרד הונצחו באין ספור יצירות. ספרים, סרטים, שירים, מחזות. על הנרי נכתבו ספרים, ואם לא ישירות עליו, דמותו מופיעה בעוד ועוד ספרים על נשותיו. והיו לו שש כאלה. 
הטלוויזיה האנגלית מקדישה לו סדרות מדי כמה שנים. בשנות השבעים עשו סדרה אחת מצוינת והנה לפני כשנתיים סדרה נוספת, הטיודורים, שהוקרנה אצלנו לא מכבר. 
צ'ארלס לוטון שיחק אותו פעמיים. פעם בסרט עליו, ממנו אני זוכר סצנה בו הוא יושב לארוחה וקורע בידיו עוף וטורף אותו.. כמה שנים אחרי נעשה הסרט " בס הצעירה" ולוהטון חזר לשחק את הנרי כאביה של אליזבת. בט דייויס שיחקה את אליזבט פעמיים. ואת כל האחרים אי אפשר למנות. הרשימה ארוכה מדי. 
כעת תורגם הספר וולף הול שזכה בפרס הבוקר האנגלי לשנת 2009 ופרס המבקרים האמריקאים לשנת 2010..
 שש מאות וחמישים עמודים על הנרי השמיני נשותיו וחצרו. כבר מן ההתחלה נראה שהספר עומד להיות מבדר ומשעשע. עובדות החיים. תיאורי הזמן הפוליטיקה, הכל מתואר בעט קלה. לכאורה כמעט רומן רומנטי, אך מתחת לפשטות מסתתרת רצינות רבה.
 גם אם האנשים קוראים אחד לשני הוד מעלתך והוד קדושתך הרי שבין התארים הם מדברים כסוחרי סוסים בשוק. 
הגברת מנטל לא באה לחלוק כבוד לאצולה ההיא. 
הספר מתחיל עם תומס, בן לאב שיכור המכה אותו באלימות רבה עד שבגיל חמש עשרה הוא בורח מהבית. תומס הוא תומס קרומוול. בפרק הבא אנו פוגשים אותו כשהוא כבר בן ארבעים, בן חסות ומנהל עסקיו הפרטיים של קרדינל וולסי.לורד צ'נסלור. יועץ המלך. איש דתי ככל שהיה, הכיר את כל חולשת האנוש וידע להתייחס אליהן, בעיקר כשהיו של המלך. 
וולסי רוצה להפוך את קרומוול למרגל אצל המלכה קתרינה. לדעת כיצד תגיב כשייודע לה שהמלך שהתחתן אתה כשהפכה לאלמנתו של אחיו, והם נשואים כבר שמונה עשרה שנים רוצה להיפרד ממנה כי לא ילדה לו בן זכר. 
אני אוהב את המלך אומר וולסי, אלוהים יודע כמה אני אוהב אותו. אבל לפעמים כושר החמלה שלי מגיע אל קיצו. איפה אני יכול לחפש לו בן שישלוט אחריו.
 ספר דברים ממליץ בהחלט שגבר יתחתן עם אשת אחיו המת, אבל המלך לא אהב את ספר דברים. לך יש בן תומס. בן אחד שאתה מכיר ועוד כמה שמתרוצצים על גדות התמזה. גם לי יש בן רק למלך אין. 
כעת המלך רוצה ביטול הנישואים. הוא חי בחטא וטעות טוען המלך, והוא שונא להודות בטעויות. צריך לעזור לו. צריך לשחד את האפיפיור וכל הקרדינלים ברומא. צריך לחתן אותו במהירות עם נסיכה צרפתייה. וולסי חי ברשת צללים דיפלומטיות. הוא יודע מה מכתיבה המציאות הרגעית. 
המלכה תעבור לחיות חיים נוחים במנזר ותעלם. כואב הלב לחשוב שהנרי התאהב בה כשראה אותה רוקדת לראשונה בחצר כשהיה בן עשר, זו רק הדגמה ראשונית לצורה בה כתוב הספר העוקב אחרי עשרות אנשים שהיו מעורבים באינטריגות הפנימיות מסוגים שונים. למנטל יש על מה להסתמך בפרטים המדויקים. גם אם לא בתעתיקי השיחות שייתכן שהיא ממציאה, אך מתאימים לדמויות שיצרה. הרכילות בלונדון מספרת שמתווך אלמוני הזמין טבעת עם אבן אזמרגד גדולה במיוחד. גדולה כזו שרק המלך יכול להרשות לעצמו. כולם מחכים לראות מי האישה שתענוד בחצר טבעת כזו ותהייה מוכרת כפילגש החדשה של המלך. 
וולסי לא הצליח להגיע להבנה עם האפיפיור ומפטר אותו. המלך מחרים את ביתו כדי לתת אותו שי לאן בולין. האישה החדשה בחיי המלך. תומס מור יתמנה לצ'נסלור, קרומוול מספר לוולסי את הרכילות החדשה. 
נשות לונדון מספרות על הזמנה יוצאת דופן של בדי משי על ידי המלך. איך קוראים לזונה שהיא בתו של אביר, הוא שואל. בפניה קוראים לה גברתי, מאחורי גבה….. עונה וולסי. היא אמנם בת למשפחת בולין, אך זו מרי, עדיין לא אן. מרי הזנזונת. עולה כסף אך לא מסוכנת. 
המלך למרות יחסיו עם מרי בולין התחיל להתעניין כבר באחותה אן. לידי אן חכמה. היא איננה מוכנה לקיים יחסי מין עם המלך אלא אם כן יתחתנו. 
המלך מתאהב בה באמת, אך קתרינה כמובן איננה מוכנה לוותר למלך. היא איננה חושבת שנישואיהם היו טעות והם חיים בחטא. 
את טבעת האזמרגד הגדולה עונדת אן. 
בלונדון פורצת מגיפה. הקרדינל יוצא לפריז לכרות איזו ברית עם המלך הצרפתי, נגד הקיסר הגרמני ולנסות לשחרר את האפיפיור משבי הקיסר. הוא מאמין שהאפיפיור יהיה אסיר תודה ויחתום על גירושי המלך. 
קרומוול הופך להיות פופולארי. כעורך דין ואיש עסקים הוא עוזר לאצילים לנהל את ענייניהם הכלכליים ולסוחרים בעסקי בוררות. 
לפני שהוא יוצא לדרך אומר וולסי לקרומוול תתעניין תמיד מה לובשים אנשים מתחת לבגדים שלהם. בדרך כלל העור שלהם לא מספיק להם. תומס מור כידוע לובש חולצה ארוגה משיער סוסים כשהחודים שלהם מופנים אל עורו. הוא גם מכה את עצמו במגלב הוא שייך לאיזו כת מתענה. 
ככל שהסיפור מתקדם קוראים עוד ועוד פרטים היסטוריים אך גם מיני מיתוסים, אגדות ודעות קדומות. סיפורים על מלכים שהתחתנו עם נשים שהיו נחש ועוד שכאלה דברים. 
ברקע, מרחוק, פועל מרטין לותר. כומר גרמני המפרש את כתבי הקודש בדרך חדשה. נחשב בעולם הקתולי ככופר, אך השפעתו כרפורמאטור דתי הולכת ומתרחבת. באנגליה הוא אסור בקריאה, אך המלך הקרדינל ואנשי הרוח חוקרים את כתביו. לותרנים ואנשי כתות אחרות נכלאים במצודת לונדון. מלחמת הדת עומדת לפרוץ בקרוב. 
צרה נוספת היא תרגום מלא של התנ"ך לאנגלית בלי אישורו של המלך ומועצת הכנסיה. הפחד היה שאנשים יוכלו לקרוא בעצמם את דברי השליחים ולא יצטרכו יותר את תיווך הכמרים. 
וולסי חוזר מצרפת בלי הצלחה גדולה. הצרפתים רואים באנגלים כוחות הרסניים. בכל פעם שיצאו מגבולות ארצם הרסו כל מה שהיה בדרכם וביצעו בשיטתיות כל פעולה אסורה על ידי חוק האבירות וחוקי המלחמה. 
וולזי צוחק עם קרומוול. אני מתפלל בשביל כולם והכול הוא אומר. המלך, המלכה קתרינה, אן, הכופר לותר, יבול טוב. הכול. אפילו בשביל תומס מור, בשביל זה אני קרדינל, רק כשאני מזכיר בתפילותיי את קרומוול אלוהים שואל אותי אם אני לא יודע מתי להפסיק. 
תומס מור, מי שייקח תפקיד מרכזי בחייו של המלך מתואר בדרך כלל כדמות מאוד חיובית. איש רוח. חכם. דתי מאוד אך פתוח לאחרים. מנטל מתארת אותו קצת אחרת. היא איננה מתלהבת ממנו ולא רוצה שהקוראים יאהבו אותו. היא בונה אותו לאטו כנחש קנטרן, תככן וחתרן, אך בלי החן של וולזי. 
מתחת לפני השטח, מאחורי נימוס חצרוני הוא מתחיל לחתור את דרכו מעלה, ולחתור תחת מעמדו של קרומוול השובב, שאותו נראה שמנטל דווקא אוהבת .
 את וולזי מעניינת דווקא החכמה החילונית. הוא פותח בכספי המנזרים שסגר קולג'ים חדשים ותומך בדוקטורים. פעילות שלא תחבב אותו על רבים. 
ישיבת בית המשפט בה היה אמור להינתן פסק הדין לטובת המלך נגמרה בכישלון. הבישופים לא רצו להתיר את קשר הנישואין לקתרינה. קרומוול מבין שוולסי עומד ליפול ומפחד ליפול אתו. 
וולסי מבין שהפסיד הכל. מה שיקרה לי כבר לא חשוב, תציל רק את המכללות, הוא אומר לקרומוול. 
לכתב האשמה שנכתב נגד וולסי הוסיף תומס מור עוד האשמה אחת. הוא האשים את וולסי שנשף על פניו של המלך כשעמד קרוב אליו, ומכיוון שידוע שוולסי חולה סיפיליס מה שלא היה נכון כמובן, ובגלל הנשיפה הזו התכוון להדביק את המלך. 
וולסי הגולה יוצא ליורק הרחוקה. קרומוול נשאר בחצר להגן עליו בעת הצורך. בחצר שבה כולם תככנים וערמומיים. כולם רוצים להית מקורבים למלך ולחתור אחד מתחת לשני .  תומס קרומוול שהפך להיות דמות מרכזית בחלק הזה של הספר איננו שונה. 
בנובמבר 1530 נפטר וולסי כמה ימים אחרי שנעצר בפקודת המלך הלא סלחן. הוא שינה את פניה של אנגליה והפך אותה מאי קטן נידח וקר לכוח שמלכי אירופה מוכרחים להתחשב בו. 
קרומוול מתמנה על ידי המלך להיות חבר במועצת המלך. ואחרי זמן התמנה להיות הצ'נסלר. עוד מעט גם נדע איך. 
תומס מור אדוק לעייפה ולא יסכים לשום דרך לפטור את המלך מקתרינה, הוא עדיין צ'נסלר כשקרומוול מתחיל להגות את הרעיון להיפרד מהוותיקן, ליצור כנסיה אנגליקנית חדשה שבראשה המלך שיוכל לקבוע בעצמו את החוקים. 
הקומדיה הזו של אן המשחקת בבתוליה נמשכת זמן רב מדי והמלך נעשה יותר ויותר עצבני. היא מנסה להיות הרעיה המהוגנת. בינתיים היא אוספת כוחות בחצר. מקרבת ומרחיקה אנשים לפי יכולתם לעזור לה. בזמן הזה נראה לה שקרומוול יכול. 
קרומוול מנסה למצוא דרך לגרום ולשכנע את המלך לשנות לא רק את דתו שלו אלא גם את דרך האמונה של העם. המלך שרוצה את אן ישתכנע בסופו של דבר. לעם יהיה הרבה יותר קשה להסביר שמלך חרמן יהיה ראש כנסיה טוב. 
אן לאחר שילדה והומלכה החלה להתערב בענייני לשכתו של המלך. קראה את החוקים שהוצעו לו. הרחיקה בעלי תפקידים שלא מצאו חן בעיניה וקירבה אחרים. 
הילרי מנטל כתבה ספר מעניין מאוד, המכניס אותנו לתוך תקופה סוערת ואנשים מסעירים. תקופה שהפכה להיות פתח לשינויים רבים בשאלות של אמונה ופוליטיקה. תקופה ששינתה את פניה של אנגליה לתמיד, והכול בגלל אישה אחת שידעה לשחק במלך, אך את הפרס המובטח לא הצליחה להעניק לו, בן זכר. וכמו רבים בטרגדיה של המלך איבדה את ראשה. מצד אחד הספר הוא כזה המזמין קוראי ספרות פשוטה יותר מצד שני היא נכנסת לעומד הדברים בעקיפין.
 לא רק את חיי גיבורי החצר היא מתארת אלא גם את צורת החיים של האנשים הפשוטים בלונדון באותה תקופה. היא נהגה בחוכמה כשהשאירה את הנרי כדמות שמדברים בה ומפעילה מרחוק את כל הפעילות. על הנרי עצמו כבר כתבו כל כך הרבה. גיבורי הספר הם האנשים שבסיפור אחר היו נשארים כדמויות משנה. וולסי, תומס מור, קרומוול הנשים. אפיפיור ומלכים זרים, קריעת הממלכה מחיק הקתוליות ויצירת הכנסייה האנגליקנית. 
היא טווה מערכת יחסים מסועפת בין יועצי המלך, אלו שהתקרבו ואלו שהורחקו על מאבקיהם אחד בשני להתקרב אל להבת הנר עד עריפת ראשיהם. מכיוון שהם לא חיו בתקופתנו, לא היו להם מכשירי הקלטה, לא בחדר הסגלגל ולא בשום חדר אחר, מנטל המציאה שיחות מרנינות, איש לפי אופיו, ויצרה תחושת שותפות בין הקורא לגיבורים. 
קרומוול נושא עכשיו תפקיד שעיקרו אוצרו הפרטי של המלך הפך את עצמו לכורח המציאות. זה המייעץ ופותר את בעיות היום יום של אנשי החצר ובעיקר המלך ולידי אן. חשיבותו גדולה יותר מתפקידו. ובחצר כבר מסתובבת ג'ין סימור אחת מנערותיה של אן. 
כעת יהיה שקט לכמה חודשים והבעיות היחידות תהיינה בעיות הממלכה. אך קרומוול יודע שכל מחר הוא קרב חדש. 
הקרבות של המחר היו מרים. אן ילדה בת. נסיכה שקראו לה אליזבת. שלזמן מה יקראו לה הבת של הזונה. מי היה מאמין שזה מה שיקרה מקנן המלך אחרי הלידה. באן איננו מתעניין יותר. ובקרב הזה יתעופפו ראשים. אן תאבד את ראשה כך גם מור וקרומוול. 
בינתיים החצר מתהוללת. כולן שוכבות עם כולם. הרווקות עם הנשואים, הנשואות עם בעלים אחרים. חלק משעשוע ומשיכה וחלקם מתוך התחשבנויות של כדאיות. כולם מצפים להריון הבא של אן ומרכלים על הכושר המיני של המלך שהתקרר אחרי שמונה שנות ציפייה שלא הצדיקו את עצמן.
 אך המלך מעולם לא התנזר, כעת עוקבים לראות מי תהייה האישה הבאה לה יטה חסד יותר מלילה אחד ואיך יתנהג אליה למחרת בריקודים. כשבכול זה מתערבים אנשי דת ומכשפות מנבאות עתידות. צריך לעקוב בריכוז אחרי הדמויות בספר. הרבה שמות ותארים. ומי שהכרת קודם בשם פרטי הפך עם הזמן לבעל תואר אצולה ושמו אינו נזכר. צריך לזכור. 
מנטל איננה ממשיכה את הסיפור לתקופה מאוחרת יותר, נשים אחרות ועוד ראשים מתגלגלים. אני חייב להודות שמפעם לפעם התעייפתי. השמות ושינוי התארים קצת בלבלו אתי, אך יחד עם זאת זהו רומן היסטורי מצוין.