מוריד הגשם בית צבי

מוריד הגשם, מחזהו של ריצ'ארד נאש זכה להצלחה מרובה כשהוצג בתחילת שנות החמישים בברודווי. לפני כעשור הוצג מחדש וזכה שוב להערכה ופרסי טוני. 
את מוריד הגשם ראיתי לראשונה בת יאטרון הקאמרי. למיטב זכרוני בתיה לנצט שיחקה את ליזי ויוסף ידין את מוריד הגשם. 
יוסף מילוא החזיק תמיד אצבע על הדופק על ההצלחות בברודווי ודאג להביא ארצה את המחזות המצליחים ביותר. 
מעט אחריו הגיע הסרט. קתרין הפבורן שיחקה את הנערה, ברט לנקסטר את מוריד הגשם. בתפקיד משני, אחיה הצעיר, שיחק שחקן שהיה נראה כהבטחה גדולה, ארל הולימן, אך הוא לא הצליח לכבוש לעצמו מקום בהוליווד וכוכבו דעך.
 ייתכן שהמשיך לשחק על במה. שם בסרט לפחות היה נוגע ללב והצליח לגנוב סצנות משני אריות המשחק הללו. 
הסרט היה מועמד לאוסקר ולא זכה. קתרין הפבורן הייתה מועמדת ולא זכתה. אך ארל הולימן קיבל גלובוס זהב לשחקני משנה. 
המחזה הוא מאותם מחזות "כתובים היטב" מקצועיים מאוד. כאלו שיש בו סיפור שמחזיק עניין, ובעיקר דמויות ששחקנים טובים יכולים לנעוץ בהם שיניים ולחולל בהם נפלאות. 
הסיפור עוסק במשפחת חוואים אמריקאית המחכה לנס כפול. השנה שנת בצורת. הבקר מת מצמא. נס מבוקש אחד הוא גשם. הדאגה המרכזית של כולם היא ליזי האחות המבוגרת העומדת לאחר את הרכבת ולהישאר רווקה זקנה. לא בדיוק יפה. אין לה מחזר ולמרות שנשלחה העירה למצוא מישהו חזרה לבדה. נס שני הוא שיימצא לליזי מישהו. 
המחזה נע בין שתי הציפיות הללו כשהדאגה לליזי והרחמים המשפחתיים עליה הם לב המחזה.
 קתרין הפבורן, למרות שבשנות החמישים המאוחרות עוד לא סבלה ממחלת פרקינסון שהופיעה אצלה בשנותיה המאוחרות, שיחקה את ליזי כבתולה חששנית ורגישה עם רעידות ידיים וראש נוגעות ללב. 

שירי נדב – נאור הייתה יכולה להיות טובה הרבה יותר אילו לא הודרכה לשחק בחלק הראשון בצורה ליצנית מדי. שלא באשמתה לוקח זמן עד שליזי שלה מצליחה באמת לגעת בלב. נכון שהיא מתנהגת כאילו היא עליזה רוב הזמן אך הממד שהיא יודעת את האמת קצת נעלם בחלק הראשון. כל הצד של ההליכה בחלום המשפחתי יחד עם מודעותה לאמת קצת טושטש. אלא משזה קורה משחקה משתפר לאין ערוך. והיא עוברת את כל השינויים הנדרשים בחן רב. הבעיה הגדולה שלה, זו שלא תלויה במשחקה היא זו שהיא נראית יפה מדי לתפקיד ליזי הבתולה המתייבשת. ולוואי וזו תהייה בעייתה היחידה בעתידה על הבמה. 
אסף סלומון משחק את סגן השריף, החתן המיועד. שתי סצנות קצרות בהן הוא עומד בהצלחה גדולה. יש לו חן בימתי רב והוא מצליח להוציא מהתפקיד את המקסימום. 
אפי ביבי בתפקיד סטרבק, מוריד הגשם, הוא חידה מסוימת בעיני. בתפקידיו הראשונים בבית צבי הוא סמך בעיקר על הכריזמה הפיזית שלו וממנה יש לו הרבה. דווקא כאן במקום שהפיזיות שלו הייתה תורמת לדמות הכי הרבה הוא כיבה במעט את הכריזמה, וניסה לשחק יותר לעומק. זה לא שהוא רע חלילה, אבל בדרך בה הוא משחק חלק מהקסם הפתייני של הדמות קצת הולכת לאיבוד. אך בחלק השני בה מתבקשת להתבטא רגישותו הוא מצליח להיות רגיש דיו כדי להפוך לסמל המים שגרמו לפריחתה של ליזי. 
תרגומו של עידו ריקלין נשמע קולח מאוד.