בננות - בלוגים / / חיים בוניל
קראתי ראיתי
  • דן לחמן

    הייתי שותף לעריכת המגזינים של אגודת הלהט"בים.   עבדתי עם עמוס גוטמן על התסריטים לסרטיו הקצרים "מקום  בטוח" ו - " נגוע" הקצר (שאינו דומה לנגוע הארוך). ב"מקום בטוח" הופעתי לרגע. עבדתי עם רון אסולין על תסריט הסרט "צל אחר". פעילותי החברתית האחרונה, מחוץ למסגרת האגודה, הייתה הקמת "מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית".   אני סוקר תרבות. אני כותב גם פרוזה משלי. אינני רואה את עצמי כמבקר, לא מנתח, לא מסביר. רק עוזר לתת טעימה של ספר, הצגה או מה שאני כותב עליו.

חיים בוניל

החיים בוניל. 

החיים החיים הם לא. 
לפעמים לרגעים דומה שהם כן. 
קח כפית חלום,
 כפית הבטחה,
 כפית התפכחות, 
כפית תסכול. 
הבטיחו וניל איחלו וניל מתוק,חלק וריחני. 
קיבלנו כדור קרח לא בחוש. 
קר וצורב את השפתיים 
ועדיין ייחלנו לוניל.
 הקרח מנומר בתוכו 
בצבעים שכחו לבחוש. 
רגע של טיפת דבש. 
מתוק מכל מתוק מלא טעמים שלא הכרנו.
 ואז שוב הקרח הצורב את הלשון. 
עד לטיפת הוניל. 
מתוק אך כבר מוכר. 
ריחני אך לא אקזוטי יותר. 
כדור וניל, 
מזכיר דבר אחר אך עדיין צונן. 
צ'ילי מסוכר חריף מתוק מזכיר דבר מה.
 וניל וזנגוויל.
 החיים אינם צוננים. 
יש מתיקות, 
יש. 
לא כדור שלם. 
ליקוק או שניים. 
חריפות, 
כן, חריפות צורבת קרביים. 
לקרח מכלול טעמים.
 החמוץ והמר.
 החיים הם כן. 
החיים הכדור הצונן שעוקץ את הלשון בחום. 
חום החיים בגביע וניל.
 החיים
 כדור נמס בחום מטפטף על ידיך הדביקות.
 מכתים את בגדיך. 
וסופו של הכדור שנעלם. 
בין שהספקת ללקק ובין אם לא סופו שנעלם. 
אלא שלפעמים זה בכלל איננו וניל אלא שוקולד. 
שוקולד מריר עם פלפל חריף. 
רגע אושר.

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן