קראתי ראיתי
  • דן לחמן

    הייתי שותף לעריכת המגזינים של אגודת הלהט"בים.   עבדתי עם עמוס גוטמן על התסריטים לסרטיו הקצרים "מקום  בטוח" ו - " נגוע" הקצר (שאינו דומה לנגוע הארוך). ב"מקום בטוח" הופעתי לרגע. עבדתי עם רון אסולין על תסריט הסרט "צל אחר". פעילותי החברתית האחרונה, מחוץ למסגרת האגודה, הייתה הקמת "מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית".   אני סוקר תרבות. אני כותב גם פרוזה משלי. אינני רואה את עצמי כמבקר, לא מנתח, לא מסביר. רק עוזר לתת טעימה של ספר, הצגה או מה שאני כותב עליו.

נר

הסתכלתי עליו 
חשבתי על נר. 
כשהסתכלתי שוב ראיתי
 נר רמאי.
 אור קטן חום כמעט שאין. 
רק מראה עיניים. 
לא הביא אתו אור לא חום. 
הייתי צריך להבין קודם
 העור שלו הזכיר לי
 נר. 
נר שעווה בכנסיה.
 לא ממש נעים למגע. 
נר לבן, קר. גבשושי. 
האש חשמלית מנורה קטנה מדי 
אם לא הייתי מאבד עשתונות בהתחלה, 
בגלל מה שהיה אור בעיניים 
אך גם הוא היה כוזב. 
עורו גילה אמת שלא רציתי להבין. 
איך ליטפתי את השעווה.
 ליקקתי ולא הקאתי. 
לא הוא רימה אותי. 
אני רימיתי את עצמי.

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן