הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
מאת: לבנה מושון
מחווה לצ" שלימדה ובכתה, לימדה ובכתה עד סוף היום הארור
אפה של צ" היה אדום ומרוט. עיניה מודלקות. בעוד הדמעות החליקו בגרונה היא ביקשה מהתלמידים בקול יבש להוציא ספרים וחוברות תרגול באנגלית. נתנה להם עבודה כיתתית ולא הוסיפה מילה.
צ" הרימה את יומן הכיתה באופן שיכסה את פניה.
הבוקר רק התחיל, היום ארוך. איך היא תחזיק מעמד?
היא ביקשה מגיל להביא לה כוס מים מחדר המורים.
אחר כך, כשניגש אליה דן ושאל איך כותבים קייט, בסי או בקיי. היא כמעט התמוטטה.
דנה שאלה אם המילה הזו היא "מילק"? ומה האותיות של מיאו באנגלית?
זה היה יותר מדי.
צ" יצאה מהכיתה כרוח סערה ופרצה לחדר המנהלת. אחר כך היא נסוגה לאט, וחזרה.
אתמול אחרי הצהרים, כשנחה בחדר השינה, הוציאו ילדיה צעצועים למרפסת. אלכסנדר, כדור צמרי, לבן, שמנמן, ענוג, צהוב עיניים ושתקן, זחל בעקבותיהם. הוא הצטנף בפינה בשקט. אחר כך נמאס להם, והם הלכו לראות טלוויזיה.
מי עמדה על המעקה באותה שעה – ציפור מצפצפת? יונה הומייה? אלכסנדר, יצור ידידותי, חיפש חברה. הוא היה סקרן וטיפס על המעקה. היונה התעופפה והוא בעקבותיה.
מי עמדה על המעקה באותה שעה – ציפור מצפצפת? יונה הומייה? אלכסנדר, יצור ידידותי, חיפש חברה. הוא היה סקרן וטיפס על המעקה. היונה התעופפה והוא בעקבותיה.
הוא היה בן ארבע, מתוק וחביב, ולא הספיק לשמוע את האגדה, כשחתולים נופלים הם נעמדים זקופים על רגליהם אפילו מקומה שמינית. הוא גם לא ידע שכחתול יש לו עוד שמונה נשמות לבזבז.
שעה ארוכה חיפשו אותו בני הבית. אפילו בתוך סל הכביסה. צ" לא הייתה מסוגלת להאמין שיקרה לו מה שקרה לאלכסנדר הראשון בדירה הקודמת בתל-אביב, כשהתעופף מהמעקה של הקומה הרביעית. אמרו לה שאותו אסון אינו דופק פעמיים על אותה דלת.
רגליה של צ" לא נשאו אותה למטה. בן זוגה אסף אותו מהחצר. הילדים כרו בור קטן ליד שיח היסמין בגינה. לבם נשבר. היא בכתה מהמרפסת והסתכלה.
איך הייתה יכולה צ" להיעדר למחרת מבית הספר ליום אחד של אבל?
ובבוא היום, האם יהיה לה האומץ לעוד אימוץ? ומה תספר לאלכסנדר השלישי? בעברית או באנגלית?
אמאל"ה.
בהתחלה חשבתי שאלכסנדר זה תינוק ולא הבנתי איך היא הגיעה לביה"ס.
אבל גם כך זה צובט. אולי שבפעם השלישית תחליף שם? למה להעמיס על החתול את המנוחים?
אוי, איך ציערתי אותך בלי להזהיר אותך, אבל היו סימנים מוקדמים – כדור צמרי, צהוב עיניים… לצ" הוא היה כמו תינוק.
יופי.
אפשר להוריד כמה מילות תואר רגשניות פה ושם בקטע הראשון, העלילה בהמשך עושה את זה טוב בלעדיהם.
ונחמד השם שלה: צ".
איזו מילה רגשנית דביקה בעיניך? עם זאת, תודה
צ" הרימה את יומן הכיתה באופן שיכסה את פניה המיוסרים – לעניות דעתי מיוסרים מיותר. אם היא כיסתה את פניה שהקורא יהיה במתח למה. שיבין זאת לפי ההמשך. זו דוגמא.
טוב את כבר יודעת שאני מינימליסטי כשמדובר בסיפור קצר. בארוך, רומנים וכאלו , שם אפשר , וגם אני חוטא בזה, לשפוך הרבה מלל.
והסיפור שלך הזה על החתול נהניתי ממנו ממש.
תודה שטרחת, איציק, בעניין הדוגמא.
הלוואי וזה היה רק סיפור.
צ", אגב, הוא השם האותנטי, ל"
אוי ואבוי, אני מקווה שזה רק סיפור ולא קרה באמת. אני לא עומדת בזה.
איך לענות לך,יעל? רוצה לדבר עם צ"?היא כבר צרודה…
ווי ויי ווי. גם אני חשבתי שהם לא מתים. קרה פעמיים לחתול של חבר שלי, מקומה שלישית, וחוץ מקצת בלבול החתול יצא מזה עם תשע נשמותיו. אבל אולי לאלכסנדר לא נשארו יותר נשמות… מסכן. חראם. אני מתה מזה.