לבנה מושון
ילידת תל אביב, בוגרת לימודי חינוך וגיאוגרפיה, עיתונאית, הוציאה לאור 41 ספרים לילדים ולנוער ושני רומנים, מספרת סיפורים. כותבת ביוגרפיות. נשואה ואמא.
"בילדותי נחטפתי וגודלתי על ידי צוענים," סיפר משורר ידוע שהשתיה סיממה את חושיו.
לא נחטפתי, לא אומצתי ולא גודלתי על ידי צוענים. כשנולדתי בין סתיו לחורף, בעיצומן של שנות הצנע, ביקש לקנות אותי זוג ניצולי שואה, ששוטט בין מיטות מחלקת היולדות, וגורש בצעקות; הבנתי שאני שווה משהו.
מאז לידתי אני רק מחכה לחורף שיבוא. רטוב, מלא גשם, כמה שיותר גשם; כי בגשם אני שמחה, יוצרת, הופכת עולם; ככל שאותו עולם הולך ונעשה שחון, היובש והכמישה מצמקים אותי מבפנים. אין גרוע כמו קיץ מהביל למוח שמבקש לייצר.
התחלתי את כתיבתי בעיתונות, ועברתי לספרות, את הראשונה אני סורגת בהנאה והשנייה - חוצבת בקרדום, וכך חולפים חיי, בין השורות, בין ילדיי, בין ילדי בית הספר שלהם אני מספרת את מילותיי.
הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
למכריי, עבדתי קשה, ונראיתי מעט. עכשיו אני פנויה להרים ראש ולהסתכל סביב, עם גב כואב ומפרק ירך, לא מי יודע היי היי היי, וולטריין עוזר?
לבנה יקרה.
הסתכלתי בקישורים ועושה רושם מסקרן ביותר!
המון בהצלחה.
רקפת
רקפת תודה, כל טוב לך.
ברכות לבנה !
התקציר מקורי ומסקרן !
מקווה שתרגישי טוב במהרה, וולטרן: במשחה כן , בכדורים יש להזהר !
תודה ריקי. ואכן, נעצו בי מחט עתירת וולטרן, ובאתי אל המנוחה. עכשיו אני רצה על הגבעות.
לבנוש מברוק יקירתי מגיע לך והספר נקרא מהקדימון והעטיפה מאוד מאוד מענין
בהצלחה וחיבוק
ורוצי על הגבעות, הסניפי אוויר
זה הזמן
חנב-תי, מחכה לספרך ונרוצה יחדיו בריקוד על הגבעות, תודה.
כמובן, חנה-תי, אוי המקלדת.