הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
פגשתי את פייר אוגוסט רנואר בפתח תקווה
מאת: לבנה מושון
ביקרתי עם בתי החיילת ביחידה הגסטרואנתרולוגית בבית החולים בלינסון בפתח תקווה ועיניי נפקחו בתמהון. נכנסתי לארמון שיש. במבואה חדשה ומבהיקה, עטורת עמודים וכרכובים מפוארים, חיכה לי פייר אוגוסט רנואר עם הנשים המתרחצות, והרוקדות והמסתרקות. אבל לא רק הוא. כל גדולי האימפרסיוניסטים לדורותיהם. עבודות צבע קלאסיות מוכרות ומדהימות של קלוד מונה, מודליאני, ון גוך, פול גוגן, אדגר דגה, אדוארד מנה, ג'ורג' סרה, אלפרד סיסלי, תיאודור רוסו, פול סזאן, קמי פיסארו, ועוד. אבל לא רק הם. גם קודמיהם והבאים אחריהם. ליאונרדו דה וינצ'י עם מונה ליזה, גויה עם המאיה הלבושה והערומה והצבא במלחמה, פיקאסו, ומי לא. יצירות בגודל מקורי פרושות על פני קירות ומחיצות, חגיגה של צבע וצורה, בתאורה רכה – חיקויים באיכות מעולה, תענוג לעין הרואה – וביניהם חולפים ביעף מנתחים בחלוקים ירוקים, רופאים בלבן, אחיות במדים, סניטרים שהודפים אלונקות, כולם מעופפים במחול הזוי .
קיבלתי סחרחורת. שאלתי את בתי אם אני חולמת, והשיבה שלא. אמרה שנסענו נכון, ואם ניגש למעליות החדשות, קומה 2 נגיע לגסטרו, כי היא כבר מאחרת.
אז איך התגלגלנו ללובר בפריז?
חפשו מהר סיבה, המציאו בדיקה או טיפול, ורוצו לפגוש את רנואר במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה. אני התרגשתי.
קלוד מונה, שדה כלניות
מי שהגה או הגתה את הרעיון הזה, לבנה, גאון כמעט בסדר גודל של גאונות האמנים הללו.
כן, חנוך, ממש רעיון אגדי!
לבנה, השוֹק, השמחה כשראיתי את הציורים, הביא אותי כמעט לרוץ לחבק אותם. זה מרגש בצורה בלתי רגילה.
תמי, שתינו הרגשנו אותו דבר… מצאנו מלוכה!
אמנות מרחיבה את הלב ומזינה את הנשמה, שם במבואות בית החולים זקוקים לה ביותר, שישמיעו גם מוזיקה קלאסית חרישית ברקע. נעים לקרוא שלנוכח מסדרונות בתי חולים מיוזעים וצפופי חולים יש גם משהו אחר ,לבנה
לחנה, רביעייה קאמרית הייתה סוגרת היטב את המיצג הנהדר הזה.
שלום לבנה
לא רק בפתח תקווה. גם במרפאות החדשות בקרית מלאכי תמצאי תמונות של האימפרסיוניסטים על הקירות. זאת שהבאת נמצאת במרפאה האזורית שלנו בבאר טוביה.
כנראה החליטו (בצדק) שניתן למצוא תמונות מתקופה זו באומנות שמצליחות להרגיע את הנפש.
גיורא, מדובר ביותר מקישוט מסדרונות. זו תערוכה מאסיבית של עשרות תמונות באולם מרכזי, לדעתי בין 200 -150 יצירות, רובן ענקיות ; אתה מרגיש בעולם אחר, מבלבל לטובה.
זה אומר שעלינו להיות פחות ציניים ולהודות על כך שיש מקומות שמקדישים גם לרווחת הנפש ולא רק לגוף.
כן ירבו!
ודאי לא ציניים, יש בזה משהו מרענן והסתכלות אחרת.
נשמע מקסים, לבנה.
ולמה הכוונה "חיקויים באיכות מעולה" – רפרודוקציות?
כן, רפרודוקציות משכנעות, עם מסגרות אותנטיות. השקיעו בהן.
מרנין איך בסין יודעים לחקות יצירות של גדולי האמנות.
אמנות ההעתקה היא חלק מהמסורת הסינית,היא הפכה לאמצעי קיום לציירים בסין ולישראלים צעירים שמוכרים אותם
מדלת לדלת בארצות המערב.או יבואנים חכמים.
אבל בכל זאת מרנין!השקעה במקום הנכון.
מירי, ואני חשבתי שאמנות ההעתקה מצויה בידי הגיאורגים (גרוזינים), שנחשבים לטובי הזייפנים הידניים.
אימפרסיב!
כוחה של מילה, אמיר.
אני פגשתי את רנואר בדיזנגוף סנטר, כשקניתי מכנסיים.
:-)))
וברצינות – יופי של רעיון. אבל אני בכל זאת אעדיף לראות אותם בלובר או ברייקסמוזיאום או בנשיונל גאלרי.
אחרי שלושה גביעי יין לבן צונן אני מודיעה לך, שחר מריו, שאני לא לוקחת אותך איתי לגסטרו:(
במסדרונות האין סופיים של בית החולים תלויות עבודות מצוינות של אמנים ישראלים , (תמהתני אם הן האורגינל )
וזו אכן הפתעה גדולה מרעננת וצבעונית
נראה לי שכולם נהנים מהקומבינציה הזו של אמנות בבית חולים
ומקווה שעם הבת הכל טוב
לא רק יצירות תלויות במסדרונות (אני מניחה שמדובר בהדפסים חתומים, או עבודות מקוריות ממש), קיים בחוץ פארק פסלים עם עבודות של תומרקין, יעקב אגם, קדישמן ואחרים, ובתפזורת פסלים של יוצרים מקומייים גם בתוך המסדרונות. גישה מאוד חיובית ומרעננת. ותודה ריקי, לבת שלום.