סבינה מסג משוררת ומתרגמת

  רק לומר את המלה 'פיורד' כבר מוריד קצת את מפלס המתח, אז נמשיך עם אוּלַב הֵאוּגֶה, הצופה מן החווה שעל הגבעה אל פיורד הַרְדַנְגֶּר  המהמם הנפרש ממש על כף היד.  למי שטייל  במחוזות אלה  מדובר בסביבות העיירה הוּלְבִיק.       שְׁתֵּי סִירוֹת עַל הַפְיוֹרְד         שְׁתֵּי סִירוֹת  זוֹ לְצַד זוֹ  עַל חֶלְקַת הַפְיוֹרְד.   לִשְׁתֵּיהֶן ...

  בהמשך לגרא אני מביאה  שיר  מן הכפור של המשורר הנורבגי האהוב עלי ,שבימים אלה אני עובדת על מהדורה שניה, מורחבת ,של שיריו.     אוּלַב הֵאוּגֶה                       בִּקְתוֹת עָלִים  וּבָּתֵּי-שֶׁלֶג        הַשִּׁירִים הָאֵלֶּה   לֹא שָׁוִים  הַרְבֵּה, סְתָם   עֲרֵמוֹת מִלִּים  שֶׁהִצְטַבְּרוּ   בְּמִקְרֶה.   אֲנִי חוֹשֵׁב   שֶׁבְּכָל  זֹאת   טוֹב לַעֲסֹק  בַּזֶּה, כִּי ...

פַּחַד מִלְחָמָה       אִמָּא אוֹמֶרֶת  שֶׁהַלַּיְלָה לָבָן,   בִּגְלַל שֶׁהִיא לֹא יֵשֵנָה .   אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב  שֶׁהוּא דַּוְקָא שָׁחֹר   יוֹתֵר מִבְּכֹל  הַשָּׁנָה!  

         מִשְׁאָלוֹת     אֱלֹהִים,  לֹא צָרִיךְ  שֶׁכּוֹכָב  יִפֹּל, כְּדֵי  שֶׁיֶּלֶד  יוּכַל                    לִשְׁאֹל.   אֲבָל  אִם  כְּבָר   נוֹפֵל                               כּוֹכַב  שָׁבִיט . . .   עֲשֵׂה   שֶׁיִּפֹּל                  כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט!    

פֶּרַח החַמְצִיץ       פִּתְאוֹם         הָאוֹר         נוֹפֵל   כָּךְ                      שֶׁבְּחַמְצִיץ   אֶחָד           מִתְמַצֵּית    כָּל  מְתִיקוּת  הָעוֹלָם.                

  עדולה בשמחה על הפסקת האש שזה עתה נכנסה לתקפה   מַעֲשֶׂה  בִּשְׁתֵּי כַּלָּנִיּוֹת       כַּלָּנִית לְבָנָה   וְכַלָּנִית אֲדֻמָּה נִצָּבוֹת, נוֹצְצוֹת,  לְעֵין הַחַמָּה. זוֹ וְזוֹ  מְפֹאֶרֶת  כְּמוֹ   מַלְכָּת אֶסְתֵּר. אֲבָל מִי, בְּכָל זֹאת, מְפֹאֶרֶת יוֹתֵר?   צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ לִשְׁאֹל. לְפֶתַע… רִשְׁרוּשׁ!  מִי הוֹלֵךְ בַּמִּשְׁעוֹל? נַחֲשׁוּ   מִי הוֹפִיעַ?  הוֹפִיעַ לוֹ צָב . אָמַר לִשְׁתֵּיהֶן: אָז  זֶה  הַמַּצָּב:   ...

  עֲדוּלָה     הַתְּפִלָּה כְּדַּיֶּרֶת       לִי גַּם יַעַר  , גַּם דֻּבִּים , וְכוֹכָבִים כָּל כָּךְ רַבִּים , כַּנְפֵי-דִּמְיוֹן , מַרְבַד קְסָמִים, וַחֲזִיזִים וּרְעָמִים!   לִי מִגְדָּלִים  —  לֹא בָּאֲוִיר , אֶלָּא  דַּוְקָא   בְּלֵב הָעִיר!   לִי צִפֳּרִים  —  וְלֹא  בָּרֹאשׁ , אֶלָּא דַּוְקָא  עַל  עֵץ הַבְּרוֹשׁ.   לִי כָּל שֶׁלַּחַיִּים נָחוּץ כּוֹלֵל  דַּרְכּוֹן  לְאֶרֶץ  עוּץ!   ...

שָׁוֶה     שָׁוֶה  לְהִשָּׁאֵר עֵרָה עַד  לֵב  הַלַּיְלָה כִּי הַגֶּשֶׁם             שֶׁמִּן הַמֵּצַר קְרָאתִיו                                       מַ תְ חִ י ל  לְ טַ פְ טֵ ף  וְהַלֵּב          הוֹלֵךְ   וּ מִ תְ רַ חֵ ב  

עֲדוּלָה          דֶּגֶל  יְרוּשָׁלַיִם     אֲנִי מַבִּיט  בְּמִגְדַּל-דָּוִד                    וּבְסֵמֶל  הָאַרְיֵה  . . .   וְחוֹשֵׁב    עַל הַחַיָּלִים                           שֶׁמֵּתוּ      כְּדֵי   שֶׁאֲנִי   אֶחְיֶה  !        

עֲדוּלָה     עָצוּב/ עַלִּיז   הַיּוֹם יוֹנִי   קְצָת עָצוּב: לַיָּרֵחַ  אֵין פַּרְצוּף!   גַּם יוֹנִינַה  מְצֻבְרַחַת: "הוּא  עָגֹל  כְּמוֹ… צַלַּחַת!"   אֲבָל שִׁירִי  עַלִּיזָה:        אֶת הָעֶצֶב   מְ זִ י זָ ה ,  מְחַיֶּכֶת  לַיָּרֵחַ וּפִתְאוֹם           גַּם הוּא   זוֹרֵחַ!