סבינה מסג משוררת ומתרגמת

                           מֶלֶךְ הַמַּסִּיק   אֲנִי לְבַד     בְּבֵית-הַבַּד. כֻּלָּם הָלְכוּ           עִם הַפַּחִים.   אֲנִי לְבַד     בְּבֵית-הַבַּד, וּבֵית-הַבַּד     חָשׁוּךְ כְּמוֹ… סְלִיק.   כֻּלָּם הוֹלְכִים  לְהַדְלִיק נֵר  — נֵר שָׁמֵן אוֹ נֵר דַּקִּיק,            אֲבָל אֲנִי , אֲבָל אֲנִי , אוֹתִי הָרַעְיוֹן   מַדְלִיק:                              הַשֶׁמֶן  שֶׁאֲנִי רוֹאֶה                              הָפַךְ   לְמֶלֶךְ  סְתָם רוֹעֶה!   וְכָךְ  לְבַד  בַּחֲשֵׁכָה שָׂם עַל רָאשִׁי   ...

  גם לכבוד הגשם המגשים את משאלתנו ויורד יורד… וגם בעניין הנסים וההשגחה העליונה שיעל פתחה בו.            תְּפִלַּת הֶחָרוּב      רָאִיתִי עֵץ חָרוּב   מֵרִים יָדַיִם! רָאִיתִי עֵץ חָרוּב   שֶׁמִּתְפַּלֵּל!  וּלְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם  …                רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ  שֶׁמִּסְתַּכֵּל .   רָאִיתִי  רֵיק  גָּדוֹל  בֵּין הַגְּבָעוֹת .      רָאִיתִי   עַד שֶׁלֹּא יָכְלוּ יוֹתֵר לִרְאוֹת  כִּי  אָז  פִּתְאוֹם   סִמְּאוּ אֶת  הָעֵינַיִם ...

  לפני עוד שיר-חג של עדולה, אני רוצה לספר לכם כי הערב לכבוד יוסף עוזר שנערך בבית "יד בן-צבי"  היה כולו אהבה והערכה למשורר . גם אני גיליתי עד כמה הוא טוב כשהתכוננתי לתת את חלקי בערב  וגם  פרופ" חמוטל בר יוסף ופרופסור אריאל הירשפלד  הוכיחו שורה שורה  שמדובר כאן במשורר מצויין .              הַבַּיִת– תֵּיבָה!     ...

  תְּפִלָּה לְגֶשֶׁם     אִמָּא עֲצוּבָה  בִּגְלַל… הַהֲרוּגִים. אַבָּא  כָּל הַזְּמַן עוֹבֵד.              הַנֵּרוֹת חֲגִיגִיִּים           אַךְ הַגֶּשֶׁם  לֹא יוֹרֵד.   אָנָּא, גֶּשֶׁם, אָנָּא, רֵד! הַכִּנֶּרֶת  הִצְטַמְּקָה. וַאֲנַחְנוּ — נֵר רוֹעֵד, נֵר קָטָן שֶׁל חֲנֻכָּה.   נֵר סָגֹל  כְּמוֹ רַקֶּפֶת — ( אֵיךְ תִּפְרַח  בְּלִי שֶׁתַּשְׁקֶה?)   נֵר צָהֹב  כְּמוֹ סַבְיוֹן — (  אֵיךְ יִפְרַח  בְּלִי  שֶׁתַּשְׁקֶה? )   נֵר ...

מכיוון שבימים הקרובים לא אהיה על יד מחשב  עדולה כבר נכנסת לאוירת החג ומאחלת לכלנו  חג אורים שמח — חמים בפנים, גשום בחוץ! השיר נכתב בכליל כשעוד לא ידעתי שיהיה לי נכד בשם יותם.         חֲנֻכָּה בַּגָּלִיל     בַּכְּפָר  הַשָּׁכֵן , מֵאֲחוֹרֵי  הֶהָרִים, כְּבָר "פּוֹרְחִים" הָעֵצִים שֶׁל חַג-הַמּוֹלָד.   וַאֲנִי  הוֹלֵךְ  לְטַיֵּל  בַּשְּׁבִילִים         הַלַּחִים , ...

חָתוּל טְלָאִים                   זֶפֶת וּדְבַשׁ,  זֶפֶת וּדְבַשׁ, כָּכָה נִרְאֶה הֶחָתוּל הֶחָדָשׁ. זֶפֶת וּדְבַשׁ  וְגַם קְצָת חָלָב… וְגַרְבֵּי קְטִיפָה  אֲפֹרוֹת                             לְרַגְלָיו.   חָלָב וּקְטִיפָה, זֶפֶת וּדְבַשׁ, כָּכָה נִרְאֶה  הֶחָתוּל הֶחָדָשׁ. וְכָל חֵלֶק  וְחֵלֶק  וְחֵלֶק  מִמֶּנּוּ מַזְכִּיר לִי חָתוּל  שֶׁהָיָה                              וְאֵינֶנּוּ.   כְּאִלּוּ שֶׁכָּל  חֲתוּלֵי הַסְּבִיבָה הִשְׁאִירוּ עָלָיו  חֲתִיכַת פַּרְוָה, שֶׁנִּזְכֹּר שֶׁהָיוּ, וְהָיוּ                           נֶחְמָדִים   אָז, אֵיךְ  נִקְרָא ...

  בהמשך לחנוך       W. B. Yeats   The Pity of Love   A pity beyond all telling Is hid in the heart of love: The folk who are buying and selling, The clouds on their journey above, The cold wet winds ever blowing, And the shadowy hazel grove Where mouse-grey waters are flowing, Threaten the head that ...

           דִּמְעוֹת שִׂמְחָה       גָּבוֹהַּ  ,  גָּבוֹהַּ ,   נִשְׁבַּר  לוֹ  עָנָן . נָפְלוּ           טִפּוֹת גֶּשֶׁם ,  נָפְלוּ  עַד  לְכָּאן.   קִבַּלְנוּ אוֹתָן    בִּזְרוֹעוֹת  פְּתוּחוֹת ! הַבִּיטוּ  , עַכְשָׁו   זְרוֹעוֹתֵינוּ                                     לַחוֹת  .     לַחוֹת  הַזְּרוֹעוֹת  ,  גַּם הַלֶּחִי  לַחָה . זוֹלְגוֹת    מִשָּׁמַיִם                          דְּמָעוֹת  שֶׁל  שִׂמְחָה, נִשְׁתֶּה  וְנִרְוֶה  וְאַחַר-כָּךְ  נִנְצֹר  אֶת הַיֶּתֶר  בַּתְּהוֹם —                       לֹא   ...

                      תּוֹדָה לַגֶּשֶׁם          תּוֹדָה לַגֶּשֶׁם   שֶׁמָּשַׁח  הַכֹּל בְּלַכָּה  וְהַצְּבָעִים הַרְבֵּה יוֹתֵר   זוֹרְחִים!     תּוֹדָה לַגֶּשֶׁם   שֶׁהִקְדִּיר אֶת הָעוֹלָם  אֲבָל אַחַר-כָּךְ       כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה   אַלְפֵי פְּרָחִים!     תּוֹדָה לַגֶּשֶׁם   שֶׁמּוֹתֵחַ אֶת  הַקֶּשֶׁת וְכָךְ מַבְטִיחַ              שֶׁלֹּא יִהְיֶה  מַבּוּל!     תּוֹדָה לַגֶּשֶׁם   שֶׁשָּׁמַע   שֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת  וּבָא וּבָא   וּבָא    בָּהוּל!!!  

  בהמשך למירי– שיר  בשבח הבנאיות של הארמון  לא באויר   אולי  ברשת:     עדוּלה                               הַבַּנַּאי     כְּשֶׁשּׁוּם אוֹר  לֹא נִדְלַק לִי   בַּחֶדֶר, מַבְזִיק  בְּמוֹחִי    רַעְיוֹן! שֶׁאוֹמֵר לִי :  הַכֹּל  בְּסֵדֶר, מִטָּתְךָ הִיא    מִטַּת אַפִּרְיוֹן!   בַּמִּבְחָן   לֹא הִצְלַחְתָּ  כָּל-כָּךְ, הַצִּיּוּן הוּא  בְּקֹשִׁי   עָבִיר ?              אָז מַה, מִי כָּמוֹךָ מֻכְשָׁר בְּלִבְנוֹת   אַרְמוֹנוֹת בָּאֲוִיר!   אַרְמוֹנוֹת ...